תשרי

תשרי מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 3562 מקורות עבור תשרי. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

משנה מסכת ראש השנה פרק א

 על פירות האילן בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר (תהלים ל"ג) היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם ובחג נידונין על המים:משנה ג[*] על ששה חדשים השלוחין יוצאין על ניסן מפני הפסח על אב מפני התענית על אלול מפני ראש השנה על תשרי מפני תקנת המועדות על כסלו מפני חנוכה ועל אדר מפני הפורים וכשהיה בית המקדש קיים יוצאין אף על אייר מפני פסח קטן:משנה ד[*] על שני חדשים מחללין את השבת על ניסן ועל תשרי שבהן השלוחין יוצאין לסוריא ובהן מתקנין את המועדות וכשהיה בית המקדש קיים מחללין אף על כולן מפני תקנת

2

תוספתא מסכת עירובין (ליברמן) פרק ד

 כנגדן ומודד מהן ולהלן אלפים אמה מרבעה כריבוע עולם נותן צפונה לצפון עולם ודרומה לדרום עולם אמ' ר' יוסה אין אין יכול לרבעה כמין עולם ירבענה כמין תקופה מקום שחמה יוצאה ביום קצר ושוקעת ביום קצר זהו פני דרום ביום ארוך ושוקעת ביום ארוך זהו פני צפון תקופת ניסן ותקופת תשרי חמה יוצאה בחצי מזרח ושוקעת בחצי מערב שנ' הולך אל דרום וסובב אל צפון הולך אל דרום ביום וסובב אל צפון בלילה סובב סובב הולך וגו' זה הוא מזרח ומערב הלכה זאילו שמתעברין עמה נפש שהיא ארבע על ארבע אמ' ר' יהודה כתליה וחזיזיה מתעברין עמה הגשר והקבר

3

תוספתא מסכת ראש השנה (ליברמן) פרק א

 שמעון אומ' באחד בתשרי אמ' ר' שמעון בן עזיי הואיל ואילו אומ' באחד באלול ואילו אומ' באחד בתשרי יהוא האלוליים מתעשרין לעצמן כיצד נולדו חמשה באב וחמשה באלול חמשה באלול וחמשה בתשרי חמשה באב וחמשה בתשרי אין מצטרפין חמשה בתשרי וחמשה באב הרי אילו מצטרפין הלכה זתשרי ראש השנה לשנים ולשמטין וליובלות לנטיעה ולירקות ולמעשרות ולנדרים כיצד לשנים לשמטין וליובלות אין מתחילין למנות לשנים לשמטין וליובלות אלא מתשרי הלכה חכיצד לנטיעה אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב שלשים יום לפני ראש השנה עלתה לו שנה ומותר לקיימן בשביעית פחות מיכן לא עלתה לו שנה ואסור לקיימן בשביעית ופירות

4

תוספתא מסכת תענית (ליברמן) פרק א

 שהו של צער הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה ותלמיד חכם עושה ותבא עליו ברכה דבר שהו של שבח לא כל הרוצה עצמו יחיד עושה ותלמיד חכם עושה אלא אם כן מנוהו בית דין על הצבור ר' שמעון בן לעזר אומ' משם ר' מאיר וכן היה ר' דוסא או' בדבריו חצי תשרי מרחשון וחצי כסליו זרע חצי כסליו טבת וחצי שבט חורף חצי שבט אדר וחצי ניסן קור חצי ניסן אייר וחצי סיון קציר חצי סיון תמוז וחצי אב קיץ חצי אב אלול וחצי תשרי חום ר' יהודה היה מונה ממרחשון ר' שמעון היה מונה מתשרי הלכה חסדר תעניות כיצד

5

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק א

 ג] הבוקר אור התורה קראה לאור בוקר. תני רבי ישמעאל [שמות טז כא] בבקר בבקר כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. אמר רבי יוסי בי ר' בון אם אומר ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין ותני באחד בתקופת ניסן ובאחד בתקופת תשרי היום והלילה שוין אמר רבי הונא נלפינה מדרך הארץ שרי מלכא נפק אף על גב דלא נפק אמרין דנפק שרי עליל לא אמרין דעל עד שעתה דייעול. זהו שעומד ומתפלל צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין רבי לוי ורבי סימון חד אמר כמלאכים וחד אמר ככהנים. מאן דאמר ככהנים

6

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק ו

 הודו לו. אין מעברין את השנה קודם ראש השנה ואם עיברוה אינה מעוברת. אבל מפני הדחק התקינו שיהו מעברין אותה אחר ראש השנה מיד אף על פי כן אינו מעובר אלא אדר. ר' אומר ניסן לא נתעבר מימיו. והא תנינן אם בא חדש בזמנו אם בא לא בא. רב אמר תשרי לא נתעבר מימיו. והתנינן אם היה החדש מעובר אם היה לא היה. כשקידשו את השנה באושא ביום הראשון עבר רבי ישמעאל בי רבי יוחנן בן ברוקה ואמר כדברי רבי יוחנן בן נורי. אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היינו נוהגין כן ביבנה. ביום השני עבר רבי חנניה בן ר'

7

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק ח

 בנדרים אחר לשון בני אדם. ברם הכא כמאן דמר הילכו בנדרים אחר לשון תורה. אמר רבי יונה בוצרייא כן אורחיה דבר נשא מימר לחבריה סובר לי הדין יומא. תמן תנינן עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון עד סוף אדר עד סוף אדר הראשון. הדא אמרה ניסן ראש השנה לנדרים. תשרי ראש השנה לנדרים שלא תאמר יעלה ראש חדש אדר תחת אלול ויהא מותר באלול. לפום כן צריך מימר אסור בה ובעיבורה. אמר יום אחד שבת אחת חדש אחד שנה אחת שבוע אחד אסור מיום ליום מעת לעת. תני מעת לעת. רבי אחא רבי אבהו בשם ר' יוסי בן חנינה

8

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק א

 דא תלתין יומין אין מעברין לשנה אלא אם כן היתה חסירה רוב החודש וכמה רוב החודש ששה עשר יום. ר' יהודה אומר שתי ידות החודש אחד ועשרים יום. א"ר שמואל בר נחמן והוא שיקרב העומר סוף ניסן של תקופות. א"ר יוסי עד הפסח. אמר רב מתניה והוא שיטלו לולב בסוף תשרי של תקופות. אין מעברין לשנה לא פחות מחדש ולא יותר על חדש ואם עיברוה אינה מעוברת. אין מעברין לא בשביעית ולא במוצאי שביעית ואם עיברוה הרי זו מעוברת. אימתי רגילין לעבר בערבי שביעיות ר' זעירא בשם ר' אבהו הדא דתימר עד שלא התיר ר' ליקח ירק מחוץ לארץ לארץ

9

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ראש השנה פרק א

 בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי ובית הלל אומרין בט"ו בו: גמ' שנים מניין כתוב אחד אומר [שמות כג טז] וחג האסיף בצאת השנה וכתוב אחד אומר [שם לד כב] וחג האסיף תקופת השנה אי זהו חדש שיש בו חג ותקופה ואסיף ושנה יוצא בו אי זה זה זה תשרי אין תימר טבת אית ביה תקופה ולית ביה חג ואסיף אין תימר ניסן אית ביה תקופה וחג לית ביה אסיף אין תימר תמוז אית ביה תקופה ואסיף ולית ביה חג ואי זה זה זה תשרי. אמרין חברייא קומי ר' יונה ויהא תמוז אמר לון כתיב בחדש השביעי ואתון אמרין

10

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ראש השנה פרק ג

 יקדשו את החדש לשני ימים תלמוד לומר [ויקרא כג ב] אתם אלה הם אין אלה מועדי מפני שלא נראתה הא אם נראתה לא הדא אמרה אין מעמעמין על שלא נראה לקדשו. הוו בעי מימר ולא פליגון מה דאמר רבי זעירה בשאר כל החדשים מה דאמר רבי בא על ניסן ועל תשרי. רבי אומר ניסן לא נתעבר מימיו והא תנינן אם בא חדש בזמנו אם בא לא בא. רב אמר תשרי לא נתעבר מימיו והא תנינן אם היה החדש מעובר אם היה לא היה. וכשקידשו את השנה באושא ביום הראשון עבר ר' ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר כדברי

1234567891011121314151617181920