תרצה

תרצה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5289 מקורות עבור תרצה. להלן תוצאות 21 - 30

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


21

דברים רבה (ליברמן) פרשת ואתחנן

 בי וגו' ויאמר ה' אליו אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה +דברים ג' כ"ו+, ועוד שפתח משה מקרא זה ויעבור ה' על פניו ויקרא +שמות ל"ד ו'+, באותה שעה נתקררה רוח הקדש, א"ל הקב"ה למשה שתי שבועות נשבעתי, א' שתמות ואחת לאבד את ישראל, לבטל את שתיהם א"א, אם תרצה אתה לחיות ויאבדו ישראל מוטב. א"ל, רבש"ע, בעלילה אתה בא עלי, אתה תופש החבל בשני ראשים, יאבד משה ואלף כיוצא בו, ואל יאבד א' מישר'. א"ל, רבש"ע, רגלים שעלו לרקיע וקבלו את השכינה וידים שקבלו התור' מידך ילחכו עפר, ווי לכל הבריו' כשחוטאי' יאמרו ומה משה שעלה למרום והיה

22

מדרש תנחומא (בובר) פרשת ואתחנן

 בעברה, שנאמר ויתעבר ה' בי (דברים ג כו), עד שפתח משה ואמר מקרא זה, [ויעבור ה' על פניו ויקרא] ה' ה' אל רחום וחנון וגו' (שמות לד ו), מיד נתקררה רוח הקודש, א"ל הקב"ה למשה, משה שתי שבועות נשבעתי, אחת שתמות, ואחת לאבד את ישראל, לבטל שתיהן אי איפשר, ואם תרצה אתה להחיות יאבדו ישראל, אמר לפניו רבונו של עולם בעלילה אתה בא עלי, אתה תופש את החבל בשני ראשים, יאבד משה ואלף כמותו, ואל יאבד אחד מישראל. אמר לפניו רבונו של עולם רגלים שעלו לרקיע, ופנים שהקבילו פני שכינה, וידים שקיבלו תורה מידך, ילחכו עפר, ווי לכל הבריות, יאמרו

23

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וישב

 ושותה מסלסל בשערו ואומר ברוך המקום שהשכיחני בית אבי, א"ל הקב"ה אביך מתאבל עליך בשק ואפר ואתה אוכל ושותה ומסלסל בשערך הרי אדונתך מזדווגת לך ומצירה לך, לכך כתיב ותשא אשת אדוניו, וימאן למה מאן א"ר יהודה בר שלום שראה אקונין של אביו וא"ל יוסף עתידין אחיך להכתב באבני אפוד תרצה שתהא חסר מכללן ותהיה רועה זונות לכך מאן, ויאמר אל אשת אדוניו הן אדוני אמר לה הרי בעליך לפניך לפי שכל בני אדם שוין הן, איננו גדול בבית הזה ממני וגו' וחטאתי לאלהים נשבע אני לאלהים שאיני עושה הרעה הגדולה הזאת, ויהי כדברה אל יוסף יום יום, א"ר יהודה

24

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בשלח

 בית אלהא די בירושלם ואשתיו בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה, אשתיו חמרא ושבחו לאלהי דהבא וכספא נחשא פרזלא אעא ואבנא, בה שעתא נפקו אצבען די יד אנש וכתבן לקבל נברשתא על גירא די כתל היכלא די מלכא ומלכא חזה פס ידא די כתבא, אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינוהי יבהלונה וקטרי תרצה משתרין וארכובתה דא לדא נקשן (שם /דניאל/ ה'), עליו אומר הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר למען הביט על מעוריהם שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל תסוב עליך כוס ימין ה' וקיקלון על כבודך (חבקוק ב), בה בלילא קטיל בלשאצר מלכא כשדיא (דניאל ה').(יז) [טו, ח]

25

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת תצוה

 והקב"ה שלחך והרי הקב"ה ומשה באהל מועד נלך אצלם, לא השגיח המלאך עד שעצרו אהרן במתניו והוליכו שנא' (במדבר יז) וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה מהו והמגפה נעצרה א"ר יצחק שנטל למלאך ועצרו, לפיכך כשבא משה ליפטר מן העולם אמר ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה מחץ מתנים (דברים לג) ברך ה' חילו יהא בריך יתיה חילא, ופועל ידיו תרצה בקטרת שהיה בידו שכפר שנאמר ויתן את הקטרת ויכפר, מחץ מתנים קמיו שגפף את המלאך ועצרו, אמר ר' אבהו בשם רשב"ל כשראה אהרן למלאך מתריס כנגדו נתן מחתה על פניו שנאמר (שם /דברים/ לג) ישימו

26

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בהר

 יד גר ותושב יד גר זה נבוכדנצר ותושב זה מלכות מדי, ונמכר לגר תושב זו מלכות יון, או משפחת גר זו מלכות אדום, אמר משה רבש"ע למה נמכרו ישראל למלכיות הללו, א"ל מפני שהן מחללין את השביעית שנאמר (שם /דברי הימים ב' ל"ו/) ויגל השארית מן החרב וסיפיה דקרא אז תרצה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה שבתה עד מלאות שבעים שנה לפיכך הקב"ה אומר למשה בסוף כל הפרשיות הללו רצונך שלא יגלו הזהירם על השמיטים ועל היובלות הוא שאמר בסוף הפרשיות את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו אני ה' (ויקרא יט) ומהו אני ה', אני הוא שעתיד ליתן שכר טוב

27

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ואתחנן

 שמלאי באותה שעה נתמלא הקב"ה בעברה עליו, שנאמר ויתעבר ה' בי למענכם וגו' עד שפתח משה מקרא זה ויעבר ה' על פניו ויקרא (שמות לד), באותה שעה נתקררה רוח הקדש וא"ל להקב"ה למשה משה שתי שבועות נשבעתי אחת שתמות ואחת שלא לאבד את ישראל, לבטל את שתיהן אי אפשר אם תרצה לחיות ויאבדו ישראל מוטב, אמר לפניו רבוני בעלילה אתה בא עלי אתה תופש החבל בשני ראשים יאבד משה ואלף כמוהו ואל יאבד אחד מישראל, אמר לפניו רבון העולמים רגלים שעלו לרקיע ופנים שקבלו פני השכינה וידים שקבלו תורה מידך ילחכו עפר ווי יאמרו כל הבריות ומה משה שעלה למרום

28

מדרש ילמדנו (מאן) ילקוט תלמוד תורה - בראשית אות קסב

 מדרש ילמדנו (מאן) ילקוט תלמוד תורה - בראשית אות קסבדף קה, ע"א (לבר' ל"ט, ח'). הן אדני. א"ר יהודה בר' שלום למה מאן יוסף, לפי שראה איקונין של אביו, וא"ל: יוסף יוסף, עתידין אחיך ליכתב באבני אפד, תרצה שתהיה חסר מכולם ותהיה רועה זונות, לכך: וימאן יוסף ויאמר אל אשת אדוניו הן אדני, א"ל: הי בעליך לפניך, לפי שכל בני אדם שוין הן, הן אדני, אחד מבני אדם. ילמדנו.

29

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור כג

 הבא]. תערוך לפני שלחן נגד צוררי. שלחן זה המלכות. נגד צוררי, זה דואג ואחיתופל. דשנת בשמן ראשי, זה שמן המשחה. כוסי רויה. זהו שאמר הכתוב כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא (תהלים קטז יג), מהו רויה, רוה ולא צמאה, כמה דאת אמר תלמיה רוה נחת (שם /תהלים/ סה יא), ואי תרצה אמור ירוין מדשן ביתך (תהלים לו ט), וכמה שיעוריה, אמר רב מאתים ועשרים ואחד לוגין כמנין רוי"ה. שבתי בבית ה'. בבית המקדש. לאורך ימים. ליום שכולו ארוך.[ז] רבנן פתרי קרא בישראל. [כג, ב] בנאות דשא ירביצני. אני ארעה צאני ואני ארביצם (יחזקאל לד טו). על מי מנוחות ינהלני.

30

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור פה

 ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלהיך בה (דברים יא יב), בה הופך ומתהפך ומסתכל ונותן עיניו בה, עד זמן שתרצה מעשיה להקב"ה והמצות שנצטוו ישראל עליה, אם הוציאו המעשרות, ועשו את השמיטים והיובלים, וכל מצות שנצטוו בה, אותה שעה מרצה מעשיה להקב"ה, וכן הוא אומר אז תרצה הארץ את שבתותיה (ויקרא כו לד), לפיכך רצית ה' ארצך.[ב] [פה, ג] נשאת עון עמך. מי נושא עון, הארץ אשר הם יושבים עליה, שנאמר העם היושב בה נשוא עון (ישעיה לג כד), הרי החיים, המתים מניין, שנאמר וכפר אדמתו עמו (דברים לב מג), מי מכפר על עמו, אדמתו,

1234567891011121314151617181920