תרצה

תרצה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5289 מקורות עבור תרצה. להלן תוצאות 151 - 160

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


151

רבי אליהו מזרחי בראשית פרשת ויצא פרק לא

 ויוכח מענין בירור, כי לא היה פה דבר מסופק שיצטרך בירור, רק שהוכיחו על רוע פעולתו, כמו (ויקרא יט, יז) "הוכח תוכיח את עמיתך".(מג) מה אעשה לאלה איך תעלה על לבי להרע להן. כאלו אמר מה רעה תעלה על לבי שאעשה לאלה. לא ששאל ליעקב: מה תרצה שאעשה לאלה, כי יעקב לא ביקש ממנו שיעשה להן כלום. אלא הכי קאמר ליה: אתה אמרת לולא אלהי אביך שהוכיח אותי אמש אבל הייתי משלחך ריקם, אין הענין כן, כי אחר שהבנות בנותי והבנים בני מה רעה תעלה על לבי שאעשה לבנותי או לבניהן אשר ילדו. וליכא למימר נהי שלא היה עולה

152

רבי אליהו מזרחי שמות פרשת וארא פרק ח

 רבי אליהו מזרחי שמות פרשת וארא פרק ח(ה) [למתי אעתיר לך] את אשר אעתיר לך היום על הכרתת הצפרדעים, למתי תרצה כו'. תקן בזה הלמ"ד של מלת "למתי" שהיה ראוי לומר: מתי אעתיר לך, ואמר שאילו היה אומר מתי אעתיר לך, היה המובן ממנו מתי תרצה שאתפלל, אבל השתא דקאמר "למתי אעתיר לך" יהיה המובן ממנו הנה אני מעתיר לך היום.אעתיר העתירו (פסוק ד) והעתרתי (פסוק כה), ולא נאמר אעתר עתרו ועתרתי. פירוש: אל יקשה עליך על מה שאמר "למתי אעתיר לך, העתירו אל ה', והעתרתי אל ה'", בלשון הפעיל המורה על היוצא, ולא אמר: למתי אעתר לך,

153

רבי אליהו מזרחי שמות פרשת בשלח פרק טו

 זירוז וכן 'אריק חרבי'", מפני שמלת "אריק" סובלת שני הפירושים. אבל מלת "וירק" אינה סובלת רק עניין זירוז. ולכן גבי "וירק" אמר וכן "אריק חרבי", כדי שיהיו לו חברים רבים, וגבי "אריק חרבי" שאין לו שום הכרע, פירשו בלשון ריקות, וזהו אמרו: "ולדחוק ולפרש אריק חרבי כלשון וירק" שפירושו, שאם תרצה לפרשו כך, הרשות בידך.תורישמו לשון רשות ודלות, כמו "מוריש ומעשיר". כי אין שום מלה מזה השרש, לפי דעתו, מלשון הכרתה, כי פירוש "אכנו בדבר ואורישנו" (במדבר יד, יב) לשון תרוכין, וכן דעת הרד"ק ז"ל (ספר השורשים שרש ירש פירש כרש"י), ואין זו דעת המתרגם.(יד) ירגזון מתרגזין. והוא

154

רבי אליהו מזרחי ויקרא פרשת בהר פרק כה

 יא), 'ולבהמתך ולחיה' וגו', אבל הרמב"ם (רמב"ם שמיטה ויובל ז, ג) והרבה מן החכמים (השגות הראב"ד על רמב"ם שמיטה ויובל ז, ג) סבורים שהביעור אוסר לגמרי וטעונין שרפה או מפרר וזורה לרוח או מטיל לים".(ח) שבתות שנים שמטות שנים. שהשמטה הנקראת שבת, כדכתיב (כו, לד) "אז תרצה הארץ את שבתותיה", וכן תרגם אנקלוס: "שבע שבתות שנים - שבע שמיטין דשנין". והסבה שהכריחתם לפרש "שבתות שנים - שמטות שנים" ולא שבועות שנים, דומיא ד"שבע שבתות תמימות תהיינה" (כג, טו), שתרגם אותה אנקלוס "שבע שבוען שלימן", הוא מפני שכתוב אחר זה "שבע שנים שבע פעמים" ואם היה פירוש שבע שבתות שנים - שבע שבועות

155

רבי אליהו מזרחי ויקרא פרשת בהר - בחקותי פרק כו

 מנה אותה, אלא על כרחך לומר שכבר נשלם החשבון של שבע קודם ממנה, ושוב אין לחוש על מספר הפורעניות הבאות אחר המספר של שבע, ואם כן זאת התשובה בעצמה תספיק אף ל"והשמותי אני את הארץ" אילו היתה מדה קשה, אלא קושטא דמילתא הוא דקאמר.(לד) אז תרצה הארץ תפייס את כעס המקום. אין זה פירוש מלת תרצה, שהרי מלת תרצה היא מבנין הקל שהוא פועל [עומד או] יוצא לשני, ו"תפייס כעס המקום" הוא פועל יוצא לשלישי, כאילו אמר תרצה מבנין הדגוש או תרצה מבנן הפעיל, רק הוא פירוש "והרצת את שבתותיה" דסיפיה דקרא. ופירוש מלת תרצה הוא תתפייס, ופירושו: אז

156

רבי אליהו מזרחי במדבר פרשת שלח פרק יג

 טעם על סמיכות פרשת מרים לפרשת קברות התאוה דלעיל מיניה (יא, לה), אם תאמר מפני שפרשת מרים היא פורענות של יחיד, ואין הכתוב מקפיד על סמיכותה עם פורענות קברות התאוה, הנה מזה הטעם עצמו, אין להקפיד על סמיכות פורענות מרים לפורענות המרגלים.שלח לך לדעתך, אני איני מצוה לך, אם תרצה שלח. לפי שבאו ישראל ואמרו "נשלחה אנשים לפנינו" כו'. כדאיתא בסוטה פרק אלו נאמרים (סוטה לד ב): "שלח לך - מדעתך". ופרש"י: "אני איני מצוה לך". ולאו ממלת "לך" הוא דקא דייק לה, אלא ממלת "שלח", דהא אפילו בלאו מלת "לך", כיון דכתיב (דברים א, כב) "ותקרבון אלי כולכם" וגו',

157

רבי אליהו מזרחי במדבר פרשת מסעי פרק לו

 כמשמעו. ומה שכתב אחר זה: "ואפילו יהיה היובל", אינו רוצה לומר שפירוש ואם - אפילו, שאם כן הוא סותר מה שפירש לעיל "עתיד היובל שיפסק", דמשמע שזה ה"אם" תלוי הוא, אלא אפילו זה מלשון רש"י הוא, לא מפירוש מלת "אם".(יא) מחלה תרצה וגו' כאן מנאן לפי גדולתן זו מזו בשנים, כסדר תולדותן, ובכל המקרא מנאן לפי חכמתן מגיד ששקולות זו זה כזו. בפרק יש נוחלין (בבא בתרא קכ א). פירוש: כאן מנאן לפי סדר תולדותן, שהרי בנישואיהן הכתוב מדבר, כדכתיב: "ותהיינה לבני דודיהן לנשים", שדרך נשואי האחיות להנשא כסדר תולדותן, תחלה הבכירה ואחריה הצעירה, על הסדר, כדכתיב (בראשית כט, כו)

158

רבי אליהו מזרחי דברים פרשת שופטים פרק כ

 ישראל, שלא נצטוו להחרימם, אלא על אותם שהם בתוך גבולי ארץ ישראל, שאף על פי שעשו תשובה לבטל העבודה זרה, אינו אלא מחמת יראה, ולפיכך אין לסמוך על תשובתן, אבל אותן שמשבע אומות היושבים בחוצה לה, אם חוזרים בתשובה וקבלו עליהם לבטל העבודה זרה, אנו מקבלים אותם, משום דאפילו אם תרצה לומר דמחמת יראה הם עושים, כיון שאינם דרין עמנו, אין לנו לחוש שמא ילמדו אותנו, אבל שאר האומות, שאינם מהשבעה עממים, אפילו לא קבלו עליהם לבטל עבודה זרה, כיון שקבלו המס והעבדות, אנו מקבלים אותם, מפני שאינן אדוקין לעבודה זרה כל כך, כמו השבעה עממים ולא בקיאי בטיב עבודה

159

רבי אליהו מזרחי דברים פרשת שופטים - כי תצא פרק כא

 חובה הכתוב מדבר, ומאי "ושבית שביו" בשבי ששבה הוא משאר האומות שאינם בכלל "לא תחיה", כדמשמע מיתורא ד"שביו". יש לומר, כיון דעקר הפרשה אינה אלא להתיר יפת תאר, היה לו להתירה במלחמת הרשות, שכל הנשים בהתר, לא במלחמת חובה שכל הנשים באיסור, מלבד אותן ששבה הוא, ושמא לא שבה, ואם תרצה לומר דשבה, הוה ליה מיעוטא דמיעוטא.ושבית שביו לרבות כנענים שבתוכה. שנשיהם וטפם נצולים כמותם, בספרי. דאם לא כן "שביו" למה לי.ואם תאמר, תפוק לי מקרא (כ, יא) ד"והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך", דתניא בספרי: "'כל העם הנמצא בה' - לרבות כנעניים שבתוכה, שהם נצולים

160

פירוש ר' עובדיה מברטנורא על רש"י (עמר נקא) בראשית פרשת בראשית פרק א

 טעם העץ כטעם הפרי והיא לא עשתה כן מעצמה וכשנתקלל האדם על עונו הוסר ממנו אותו הכח ולכך אמ' ארורה האדמה בעבורך כלו' שלא יהיה לו כח לעבוד אותה כתקנה כמו שאמר אחר כן וקוץ ודרדר תצמיח לך ומה שאומ' נפקדה על עונה ונתקללה הוא על דרך משל כמו אז תרצה הארץ את שבתותיה את אשר לא שבתה:ועץ פרי שיהיה טעם העץ כטעם הפרי והיא לא עשתה כן אלא ותוצא הארץ עץ עושה פרי ולא עץ פרי קשה שהרי כתוב ויהי כן תכף אחר תדשא הארץ וא"כ לא נפל דבר אחד. ויש לו' משום דפי' רש"י גבי וכל שיח

1234567891011121314151617181920