תרצה

תרצה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 5289 מקורות עבור תרצה. להלן תוצאות 141 - 150

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


141

דברי דוד ויקרא פרשת ויקרא פרק ד

 דבפרק איזהו מקומן87 אמרינן דאי כתיב 'מזבח העולה' הו"א כ"ש למזבח הפנימי, ע"כ כתיב 'אשר פתח אהל מועד' לעכב דוקא חיצון ולא בפנימי, ועוד מערבי נפקא ליה מסברא משום דכי נפיק מאהל מועד אחר הזייה שלפנים ביסוד מערבי פגע ברישא ואין מעבירין על המצות, עכ"ל, ותירץ בדוחק ע"ש אם תרצה. אבל נלע"ד דלק"מ דדרכו של הרא"ם בסוגיא זו אינו נכון לפע"ד. דמ"ש דטעם מערבי מכח אין מעבירין על המצות, זה אינו, דאי לא היה לנו רבוי הו"א דבפנימי הוא שופך במקום מתן קרנות וא"כ זהו עיקר המצוה, ואין שייך לומר בזה דמעביר על המצוה הוא, כיון דעיקר המצוה היא

142

דברי דוד במדבר פרשת במדבר פרק א

 בניסן כו'' כדי להוכיח שאין מנין דכאן הוא מנין עצמו של כי תשא שהרי שני זמנים היו, וא"כ המנין הראשון היה בשביל נפילת העגל והטעם משום חיבה לידע הנותרים, וכל זה מורה לנו הכתוב שאומר 'באחד לחודש השני כו'' כדי להוכיח שהכל נעשה משום חיבה, כנ"ל נכון ומתוקן בס"ד. ואם תרצה להקשות מה נפשך למה באמת לא היה המנין הזה באחד בניסן, אימא לך דבאחד בניסן נתברכו ישראל מפי משה ואהרן כמוזכר בפרשת שמיני3 ואין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין כדאיתא בפ' המפקיד4, ע"כ לא היה אז ראוי למנין כדי שיתעלם מן העין כמה הם:(יז

143

דברי דוד במדבר פרשת מסעי פרק לו

 דברי דוד במדבר פרשת מסעי פרק לו(יא) [מחלה תרצה וגו'] כאן מנאן לפי גדולתן זו מזו בשנים בפרק יש נוחלין38 אמרינן כן, ואמר שם מסייע ליה לר' אמי דאמר בישיבה הלך אחר חכמה במסיבה הלך אחר זקנה, דבי ר' ישמעאל תנא39 בנות צלפחד שקולות היו שנאמר ותהיין הווייה אחת לכולן. וכתב רשב"ם: שקולות היו הלכך פעמים שהקדים זו לזו ופעמים איפכא, כדדרשינן גבי אהרן ומשה הוא משה ואהרן40, ששקולין היו ולא תסייע לר' אמי, עכ"ל. משמע דמאן דס"ל שקולות הן לא ס"ל דפעם אחת מנאן דרך גדולתן כו', וא"כ קשה על רש"י דמביא שתיהן ולא אמר

144

דברי דוד דברים פרשת ואתחנן פרק ד

 ולא יסירו לבבי, כדאיתא בבבא מציעא30, משום דדרש טעמא דקרא, אלא אפילו כאביגיל ולא דרשינן טעמא דקרא, ואפילו ר' יהודה דמקיל שם היינו היכא דהכתוב עצמו מפרש הטעם כמו בזה: ולא יסור לבבו, אבל במקום שאין מפורש הטעם אלא אתה מבקש טעם מעצמך ובשביל זה לפעמים שאין טעם זה תרצה לשנות הדין, זה אסור לכ"ע, וע"כ אמר הכתוב להזהיר ע"ז, ועשה בזה שני חלוקות דהיינו בעשה ולא תעשה, ואמר תחילה במצות עשה דהיינו 'אשר אני מצוה אתכם' לעשות ותרצה לומר מדעתך כיון שדבר זה ניחא להקב"ה אני אוסיף בו כמ"ש גבי ברכת כהנים אוסיף בברכה להם31, ע"כ אמר

145

דברי דוד דברים פרשת כי תבוא - נצבים פרק כט

 לדקדק מה שמרשים רש"י בפ': פן יש בכם11, ומפסיק ביניהם בפירוש 'ותראו את שקוציהם כו'' ואח"כ חוזר לפרש 'פן יש בכם'12. ותו יש לדקדק בראשונה אמר 'ושמא כו'' בוי"ו ובפעם שנית אמר 'שמא יש כו'' בלא וי"ו, והרא"ם האריך לומר דפעם השנית הוא לשונו של רש"י ע"ש אם תרצה. ולי נראה דרש"י הוקשה לו הנהו תרי זימני 'פן יש בכם' בפסוק אחד הלא היה די לומר הכל בבא אחת, ולזה פירש"י דהנהו תרי זימני 'פן יש' הם חלוקים: דהראשון נמשך13 למעלה הכתוב המשיך להדדי לפרש מה שרוצה לתת טעם למה הוצרך לברית ושבועה כמו שזכרנו למעלה. ואע"פ

146

רבי אליהו מזרחי בראשית פרשת בראשית פרק ד

 שב על ה"חטאת" השמור לו ליום הדין שלא ישקוט מלהפרע ממנו, אלא אליו משתוקק תמיד עד שיפרע ממנו, אם לא ישוב, ואם ישוב ימחל עונו. ולפיכך פירש אותו על היצר, כפי מה שפירשוהו בפרק קמא דקידושין (קדושין ל ב), שהוא שוקק ומתאוה אליך, ואין תאותו אלא שימשול בך להכשילך, ואם תרצה תתגבר עליו ותמשול בו. והכי קאמר: מה שתליתי הדבר בידך שתטיב ולא תטיב, הוא מפני שיצר הרע אף על פי שאליך תשוקתו ומתאוה תמיד להכשילך, יש לך כח וממשלה להתגבר עליו למשול בו.(ח) [ויאמר קין אל הבל] ויש מדרשי אגדה אך זהו ישובו של מקרא. אף על פי

147

רבי אליהו מזרחי בראשית פרשת לך לך פרק יד

 ברנע בשם מדבר צין. ואף על פי שקדש ברנע היא במדבר פארן, כדכתיב (במדבר יג, ג): "וישלח אותם משה ממדבר פארן", וכתיב (דברים א, יט - כב): "ונבא עד קדש ברנע וגו', ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו". יש לומר, שמדבר פארן ומדבר צין דבקות זו לזו. ועוד, אפילו אם תרצה לומר שקדש מדבר צין וקדש ברנע הן שני מקומות, עדיין לא היה לו לגזור שקדש זו היא קדש ברנע, כי מאחר שתוצאות צין מגיעות עד קדש ברנע, כמו שנראה מגבולי הארץ (במדבר לד, ד), אפשר שהיתה מדבר פארן בין קדש מדבר צין ובין קדש ברנע, ונקראת כל אחת משתיהן

148

רבי אליהו מזרחי בראשית פרשת לך לך פרק טז

 שכל עוד שלא בא על הגר שלא היה ראוי שתהיה ישיבת הארץ עולה לו שכשבא על הגר על פי הדבר בחזקת עקור הוה כדפריש בגמרא "אברהם נמי עקור הוה". ואם ישיב שכבר תרצו בגמרא שהילפותא הזאת אינה אלא מיתורא דקרא, זאת התשובה בעצמה תספיק גם לטענתו ז"ל. ועוד, אף אם תרצה לומר שמדברי הרב משמע שלאברהם לבדו אינה עולה מפני ההבטחה, אבל לשאר האנשים עולה, כפי מה שהבין מדבריו, עדיין אין טענה עליו, שהרי גאוני עולם פסקו בהדייא שישיבת חוצה לארץ עולה מן המניין חוץ מאברהם. וגם מלשון הבריתא עצמה יש קצת ראיה מדקתני: "אינה עולה לו" דמשמע לאברהם לבדו.

149

רבי אליהו מזרחי בראשית פרשת וירא פרק יח

 הצדיקים נשטפו עמהם. ואחר כך כדי לתקן מאמר "להמית צדיק עם רשע" שאין לו קשר עם מה שלמעלה הימנו, שהרי לא אמר עד כאן אלא שיצילו הצדיקים את המקום לא שינצלו הצדיקים עצמם, הוסיף "ואם תאמר" והוא נמשך עד "חלילה לך" האחרון: ואם תאמר לא יצילו הצדיקים את הרשעים, אבל תרצה לעשות כלייה כללית להמית צדיק עם רשע "חלילה לך השופט כל הארץ לא יעשה משפט". ואחר שתקן פירוש המקראות שב לפרש מלת "חלילה".כדבר הזה לא הוא ולא כיוצא בו. בבראשית רבה (בראשית רבה מט, ט): "אמר רבי אבא בר כהנא: מעשות 'הדבר' הזה אין כתוב כאן אלא 'כדבר

150

רבי אליהו מזרחי בראשית פרשת וירא פרק כא

 שאמרה לאברהם (פסוק י) אתה למד זה 'כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני' - אף על פי שאינו יצחק, 'עם יצחק' אף על פי שאינו בני, קל וחומר 'עם בני עם יצחק'" עד כאן דבריו, ונראה שהם חולקים, והרב ז"ל איך הביא את דברי כלם יחד. והלא אפילו אם תרצה לומר שרבי עקיבא ורבי ישמעאל ורבי אליעזר ורבי לוי אינם חולקים זה עם זה, אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי, כדמשמע קצת מדברי רבי שמעון דקאמר: "רבי עקיבא היה אומר בו לגנאי ואני אומר לשבח" והביא דברי רבי עקיבא ורבי ישמעאל ורבי אליעזר ורבי לוי שכלם

1234567891011121314151617181920