תערובות

תערובות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 3577 מקורות עבור תערובות. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

משנה מסכת פרה פרק ח

 משנה ט[*] המים המוכים פסולים אלו הן המוכים המלוחים והפושרים המים המכזבים פסולין אלו הם המים המכזבים המכזבים אחד בשבוע המכזבים בפולמסיות ובשני בצרון כשרים ר"י פוסל:משנה י[*] מי קרמיון ומי פוגה פסולים מפני שהם מי ביצים מי הירדן ומי ירמוך פסולים מפני שהם מי תערובות ואלו הן מי תערובות אחד כשר ואחד פסול שנתערבו שניהן כשרין ונתערבו כשרין ר' יהודה פוסל:משנה יא[*] באר אחאב ומערת פמייס כשרה המים שנשתנו ושנויין מחמת עצמן כשרין אמת המים הבאה מרחוק כשרה ובלבד שישמרנה שלא יפסיקנה אדם ר' יהודה אומר הרי היא בחזקת מותרת באר שנפל לתוכה חרסית או אדמה ימתין

2

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק יד

 היא מי מלח. ושאינה נשרית זו היא הילמי. א"ר אבהו כל שנותנים לתוכה ביצה והיא שוקעת זו היא מי מלח. ושאינה שוקעת זו היא הילמי. עושין יינומלין בשבת. ר' יסא בשם ר"י יין דבש ופלפלין. ר' יסא בשם ר"י מותר לערב ואסור לשחוק. ר' יוסי בשם ר"י את שהוא משום תערובות מותר. משום שחיקה אסור. והכא לא משום תערובת אנן קיימין. ר' יהודה בן טיטס ר' יהודה בן פזי שמעון בר בא בשם ר' יוחנן שנייא היא הכא שהיא [דף עה עמוד א] גמר מלאכה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן מותר לשבר ואסור לקבץ. רבי אבהו בשם רבי יוחנן שום

3

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שקלים פרק ו

 מהו לשחות אמר רבי יוסי בי ר' בון (ביבן) מיין [דף כו עמוד א] דמתמללין בעלמא כתיב [זכריה יג א] ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית דוד וליושבי ירושלים לחטאת ולנידה ר' שמואל בר נחמן בשם ר' (נתן) יונתן מבית דוד ועד יושבי ירושלים כשרים לנידה ולחטאת מכאן ואילך מי תערובות הם כשרים לנידה ופסולים למי חטאת אר"א (ר' מאיר אומר) מבית דוד ועד יושבי ירושלים כשרים לנידה ולחטאת מכאן ואילך מי קטפריסות הן פסולין לנידה ולחטאת כתיב [יחזקאל מז ח] ויאמר אלי המים האלה יוצאים אל הגלילה הקדמונה זה ים של סמכו (סיבוכא) וירדו אל הערבה זה ים של

4

ספרי זוטא פרק יט

 יז(יז). ולקח, ולקחו אחד האיש ואחד האשה לקדש. עפר פרט לסיד מעפר פרט לחרסיס /לחרסית/ שריפה ולא בזמן שנשבר הקלל ולא בזמן שפרחתו הרוח ולא בזמן שהגיפו ולא מירחו ומניין אתה מרבה פיחם שיש עליו מקצת עפר שיכתשנו ויזה ממנו ת"ל מעפר שריפת החטאת: מים חיים, פרט למימי תערובות ולמימי משואות ולמבוע הפוסלת. מים חיים פרט לכנוף ולמבוע החולט: אל כלי, בכלי מקדשין ואין מקדשין בקרקע מכאן אמרו מכתשת שמחוברת לקרקע אין ממלאין בה ואין מקדשין בה ואין מזין ממנה ואין צריכה צ"פ ואין פוסלת את המקוה ואינה מכשרת את הזרעים ובזמן שהיא תלושה מן הקרקע ממלאין ממנה וכו'

5

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת בהעלותך

 כשלוה. והם אוכלין אותו בשלוה. אמר רב חנן בר אבא ארבע מיני שלו הן. ואלו הן שיכלי. כיכלי. פסיוני. ושלו. מעליא דכולהו שיכלא. גריעא דכולהו שלוי. וכציפרתא הויא ושטחן ליה ומותבין ליה בתנורא ותפח עד (דעלי תנותא) [דמלי תנורא] ומסקין ליה ומנח ליה אתליסרי ריפתי ותחתונה אינה נאכלת אלא ע"י תערובות וכו'. במסכת יומא בפרקא בתרא. ד"א ויגז שלוים למה שליו לפי שאמר משה (שם יא) הצאן ובקר ישחט להם וגו'. אמר הקב"ה הרי אני מגיז להם שלו שאינו לא צאן ובקר ולא דגי הים. להודיע לבני האדם גבורותיו. ד"א שלו הדומים לצאן ובקר ולדגי הים שטעון שחיטה ולא לגמרי

6

ילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח

 ט"ז, י"ג] כתיב שלו וקרינן סלו צדיקים אוכלין אותו בשלוה ורשעים אוכלין אותו ודומה עליהם כסילוים, ארבעה מיני שלו הן שבלי וקיבלי ופסיוני ושלו. מעליא דכולהו שבלי. גריעא דכולהו שלו, כי ציפרתא הוו ושחיט לה ומותבין לה בתנורא ותפח והוי מלא תנורא, ומותבין אתליסר ריפתי ותחתונה אינה נאכלת אלא ע"י תערובות. רב יהודה משתכח ליה בדני. רב חסדא משתכח ליה בי ציבי. רבא אייתי ליה ציידא כל יומא מאגמא. יומא חד לא אייתי ליה. אמר מאי האי סליק לאגרא שמעיה לינוקא דקאמר שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי אמר ש"מ נח נפשיה דרב חסדא ובדיל רבה אכיל תלמידא, כתיב ותעל

7

ילקוט שמעוני תורה פרשת ויקרא

 באברי עולת בעלת מום שר' אליעזר אומר יתן למעלה ורואה אני אברי חטאת בעלת מום כאלו הם עצים, וחכמים אומרים לא יקרבו, ורבי אליעזר מאי שנא רובע ונרבע דלא חזי בעל מום נמי הא לא חזי, טעמא דרבי אליעזר מיעט רחמנא מום בם (מום) בם הוא דלא ירצו הא ע"י תערובות ירצו, ורבנן מום בם הוא דלא ירצו הא עבר מומם ירצו, ורבי אליעזר מום בם בהם, ורבנן בם בהם לא דרשי, אי הכי רואה אני רחמנא אכשריה, לדבריהם קאמר להו לדידי רחמנא אכשריה לדידכו אודו לי מיהת דבשר בעל מום כעצים דמי מידי דהוה אבשר חטאת, ורבנן התם מאיסי

8

ילקוט שמעוני תורה פרשת אמור

 טעמא דרב יליף מבעל מום עובר אע"ג דלא חזי דלא ירצה הא עבר מומין ירצה ה"נ לא שנא. ורבי יוחנן אמר שני שבזוג שני יקרב מעט רחמנא בהם בהם הוא דכי עבר מומן מרצה הא כל דחוין הואיל ונדחו ידחו. ורב ההוא בהם בעינייהו הוא דלא מרצו הא על ידי תערובות מרצה, כדתנן אברי עולה שנתערבו באברי בעלי מומין רבי אליעזר אומר אם קרב ראש של אחד מהן יקרבו כל הראשים. ואידך נפקא ליה מבם בהם ואידך בם בהם לא דריש:כי משחתם בהם מום [כב, כה] בם תנא דבי רבי ישמעאל כל מקום שנאמר בו השחתה אינו אלא דבר

9

ילקוט שמעוני תורה פרשת חקת

 כל הכלים ככלי חרס, ולקח ולקחו אחד האיש ואחד האשה לקדש, עפר פרט לסיד, מעפר פרט לחרס, שרפת ולא בזמן שנשבר הקלל ולא בזמן שפרחתו הרוח ולא בזמן שהגיפו ולא מרחו, ומנין אתה מרבה פחם שיש עליו מקצת עפר שיכתשנו ויזה ממנו, ת"ל מעפר שרפת החטאת, מים חיים פרט למימי תערובות ולמימי משואות ולמבוע הפוסק, מים חיים פרט לכנוף ולמבוע החולט, אל כלי בכלי מקדשין ואין מקדשין בקרקע, מכאן אמרו מכתשת שמחוברת לקרקע ממלאין בה ואין מקדשין בה ואין מזין ממנה ואינה צריכה צמיד פתיל ואינה פוסלת את המקוה ואינה מכשרת את הזרעים ובזמן שהיא תלושה מן הקרקע ממלאין ממנה

10

פירוש הסולם לזוהר - שמות פרשת שמות מאמר גלותא למה ולמצרים למה

 עומדת לך.ובזה מיושבים ב' השאלות ששאל לעיל (אות רמ"ו), למה נגלו ישראל, ולמה למצרים דוקא. כי מפחד שלא יתערבו השבטים בשאר האומות, שהיו מוקירים את ישראל, הגלה אותם למצרים שהיו בעלי גאוה ומבזים ומואסים בישראל, והיו שם עד ששלם עון אמורי ובאו לארצם הם, שאין עוד פחד מפני תערובות בשאר העמים.

1234567891011121314151617181920