תנאים

תנאים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 8047 מקורות עבור תנאים. להלן תוצאות 71 - 80

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


71

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער ו

 הענין הב' שיכול למכור המשכון כדי לגבות את חובו וכגון שהוא לאחר ל' יום מיום שהגיע זמנו לפרועקלח) כדגרסינן רשב"ג אומר אף בעצמו אינו מחזיר אלא עד ל' יום ומל'יום ולהלן מוכרן בב"ד. וזה שהמשכון אצלו במכירת המשכון על אותן שני עניינים שפי' יש בהן שלש תנאים.התנאי הראשוןקלט) צריך שיודיע בעל המשכון קודם מכירתו אם הוא עמו באותו מקום לפי שאם רוצה לפדותו הוא הראוי במשכונו יותר מאחרים. והתנאי הב' שלא יקח אותו לעצמו ואפילו בדמיוקמ) כדגרסינן כשהוא מוכרן מוכרן לאחרים ואין מוכרן לעצמו ואמר ליה אבייקמא) לרב יוסף אי הכי נשקליה לנפשיה א"ל

72

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער יט

 בתוך של חברו לא קנה עמהם קרקע, מכר קרקע ושייר שני אילנות לפניו יש לו קרקע, ואפילו לרבי עקיבא דאמר מוכר בעין יפה מוכר ה"מ גבי בור ודות דלא מכחשי בארעא אבל אילנות דקא מכחשי בארעא שיורי שייר דאי לא א"ל עקור אילנך שקול וזיל.אתה מוצא שני תנאים שאדם מתנה במה שמשייר,יט) שהתנאי הא' יש לו דין בפני עצמו, תדע דהיכא שמתנה הריני מוכר לך קרקע זה ע"מ שיהא לי מפירותו כך וכך כל שנה לא שנא שיעמוד אותו קרקע ביד הלוקח לא שנא שמכר אותו לאחר ויצא מידו לא יצא אותו קרקע משעבוד המוכר במה שהתנה בו

73

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער כ

 א"ר זירא מדברי רבינא נלמד קנה שלשה הוא דאין לו דרך הא שנים יש לו דרך מאי טעמא דאמר ליה לוקח בארעא דידך קיימי.אבל הוי יודע דמי שלוקח שלשה אילנות בסתם שפי', צריך שיהיו שם שלשה עניינים ואחר יכנס הקרקע שתחתיהן וביניהם בכלל מכירתן עם אלו ארבעה תנאים שנפרש.הענין הא' שלא יתקרבו זה לזה ולא יתרחקו זה מזה אלא מדה ידועה כגון מארבע אמות עד י"ו אמות ואם היו מקורבים פחות מד"א או מרוחקים מי"ו אמה לא נכנס הקרקע בכלל המכר עם האילנות.והענין השני שיהיו נטועים בנטיעה חצובה שנים בשורה אחת ואחד כנגדם, אבל אם הם נטועים

74

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער מב

 רב הלכה כרשב"ג וקשיא לןיג) הלכתא אהלכתא דקי"ל בעלמא הלכה כר' יהודה דאמר בדבר של ממון תנאו קיים אפילו בדאורייתא והוא דידע ומחיל והכא בירושת הבעל אע"ג דידע ומחיל אסיקנא תנאו בטל ופרקינן בסוף זכה בהן דאמרינן ברישא דמתני' אם מתה יורשה מ"ט בנכסיך ולא לאחר מיתה ש"מ דכל תנאים דמתנה בהדה בחייה הן שאם מכרה ונתנה קיים אבל ירושה דלאחר מיתה לא דהא גופה של קרקע אין לבעל אלא לאחר מיתה ובחייה דברים שלא באו לידו הן לפיכך התנאי בטל בדבר שלא בא לידו דזכות הבעל בנכסי אשתו בגוף אחר מיתתה היא ומסתייעא מילתא לפרושי הכי בירושלמי דגר'

75

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער ד

 אמר רב הלכה כרשב"ג. וקשיא לן הלכתא אהלכתא דקימ"ל בעלמא הלכה כר' יהודה דאמר בדבר של ממון תנאו קיים אפי' בדאורייתא והוא דידע ומחיל והכא בירושת הבעל אע"ג דידע ומחיל אסיקנא תנאו בטל ופרקינן בסוף זכה בהן דאמרינן ברישא דמתניתין אם מתה יורשה מ"ט בנכסיך ולא לאחר מיתה ש"מ דכל תנאים דמתנה בהדה בחייה הן, שאם מכרה ונתנה קיים אבל ירושה דלאחר מיתה לא דהא גופא של קרקע אין לבעל אלא לאחר מיתה ובחייה דברים שלא באו לידו הן לפי' התנאי בטל בדבר שלא בא לידו דזכות הבעל בנכסי אשתו בגוף אחר מיתתה היא. ומסתייעה מילתא לפרושי הכי בירושלמי דגר'

76

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער כ

 וצע"ג. וראיתי שכדברי הסמ"ע כתב בס' יד רמ"ה פ' הספינה אות ע' וש"מ דהקונה ג' אילנות בתוך של חבירו לטעמי' דר"ע יש לו דרך וקימ"ל כר"ע וליתא לדר' אלעזר דמוקי למתני' דלא כר"ע יעו"ש.ז) אבל הוי יודע כו' צריך שיהיו שם שלשה עניינים כו' עם אלו ארבעה תנאים שנפרש. הנה בהמשך דברי רבינו ז"ל אנו מוצאים דמפרט דבעינן ד' ענינים, אבל אין אנו מוצאים בד"ר שיפרט ג' ענינים ועוד ד' תנאים כתחלת ההקדמה, ואולי יש לפרש כונת ד"ר בהקדמתו שיהיו שלשה עניינים היינו השלשה עניינים הראשונים שפירט א' דהמרחק בין אילן לאילן יהי' מד"א עד ט"ז ב' שיהי' נטועים

77

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער כו

 ומשדרי ומייתו ליה ככמות זה דאמר מר בר ר"א, אלא בפסק הב"ד נעשה החיוב ממון לגבות מהמשועבדים וע"ז מביא רבינו סוגי' הגמר' ב"מ דף ט"ו, ובחילוק זה בין ב"ד הדיוטות למומחין מיישב רבינו קושית הר"ן דמשמע מסוגי' דב"מ דבגמר דין נעשה החוב כמלוה בשטר דגובה ממשועבדין אף דלא הי' הני תנאים דאמר מר בר ר"א בסנהדרין, והביאור הוא דבב"ד הדיוטות כ"ז שהבע"ד אינו מקבל ע"ע שההודאה שלו יהי' כהודאה בפני בי"ד אי"ז הודאה בפני בי"ד אלא כהודאה בפני עדים אף דהוי ג', אבל ב"ד מומחין אם רק קבלו הטענות וההודאה ופסקו על פיהם חשוב שפיר לפסק דין של ב"ד ונעשה

78

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער מא

 שיהי' בתור מעשה קנין, דהא מעות אין קונה את המטלטלין אלא ע"כ כמש"נ.ו) ותדע כי לא נקרא דמים אלא מה שהוא עשוי מטבע. פירוש ע"פ ציווי המלך קבעו במתכת צורת מטבע וצוה שתהא מטבע זו להיות עובר לסוחר, הרי בכדי להחשיב את זה לדמים צריך שיהי' שני תנאים שיהי' חקוק על המתכת צורה מטעם המלך, וגם שיעבור במקום הזה בסחורה כמבואר בהמשך ד"ר.ז) ועל ענין הסחורה כו' דכל מה שקרוי פירא והיא הסחורה [ר"ל המקח] כו' דכיון שמשך זה הסחורה נתחייב לתת מה שהחליף בה. יש להעיר בד"ר במה שכתב דע"י מה שמשך זה הסחורה נתחייב לתת מה

79

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער - הערות שער א

 ליישב הערתנו וז"ל כונת הרמב"ם הוא לענין דבעינן גם בשכירות כל דיני תנאי, ואם לא נתקיימו ביה כל פרטי תנאי התנאי בטל והשכירות קיימת דגם זה נחשב כמו אם הי' בזה קנין גמור כמו מו"מ כמו שמפורש בדבריו פ"ו מהל' אישות עכ"ד, ונראה לבאר דבריו דהא מקור הדין דמועיל להתנות תנאים בקנינים הוא נלמד מפרשת חלוקת הארץ גבי בקשת בני גד ובני ראובן והתם הרי איירי דהתנאי בא שאם לא יקיימו את התנאי יתבטל מעשה הקנין של החלוקה ובזה כתוב דהתנאי צריך שיהי' עם כל פרטי התנאי שיהי' תנאי כפול ותנאי קודם למעשה וכל שאר פרטי הדינים המבואר ברמב"ם הל'

80

משפטי שבועות לרב האי גאון חלק ב שער א

 רפ"ז) ואלו נשבעין ונוטלין. ואלו יותר מעשרים פנים.האחד הוא השכיר שנשבע על שכירותו ונוטל, ואם טענו המשכיר כבר פרעתיך, דתנן (שבועות מ"ד ב') השכיר כיצד אמר לו תן לי שכרי שיש בידך והוא אומר נתתי והלה אומר לא נטלתי הרי זה נשבע ונוטל.ובזה שלושה תנאים האחד אם תהיה התביעה באחרית יום שכירותו שהוא שכיר בו, כמו שאמר (שם מ"ה ב' וב"מ קי"א א) שכיר בזמנו נשבע ונוטל, ואם עברה העת הראויה לו לקבל שכרו בטל דינו לישבע וליטול, כמו שאמרו (שם ושם) עבר זמנו אינו נשבע ונוטל, אלא א"כ יביא ראיה השכיר שטבעו באותו היום שהיה שכור לו

1234567891011121314151617181920