תנאים

תנאים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 8047 מקורות עבור תנאים. להלן תוצאות 191 - 200

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


191

מלבי"ם ויקרא פרשת בחקותי

 כמ"ש לבזה נפש למתעב גוי (ישעי' מט) אשר אמרו לנפשך שחי ותשימי כארץ גוך (שם) וכמ"ש בפי' שם. ובגמ' אומר על ב' הדרשות האלה שקולות הם ויבואו שניהם. ר"ל שהכל נשמע ממלת נפשות:נט והיה ערכך הזכר והיה ערכך הוא כפול. ופי' חז"ל שבא לדיוק שרק בערכין יש תנאים אלה שיהי' זכר ודאי ולא טו"א ושיהי' מבן חדש ומעלה אבל לענין דמים א"צ תנאים אלה. ובגמ' מפרש שהוא לענין שנידון בכבודו ר"ל אם נדר בדבר שהנשמה תלוי' בו נותן דמי כולו כמ"ש בערכין (דף יח). וה"ה לענין טו"א ופחות מבן חדש בדמים. וכבר בארתי (ויקרא ס' כב בארך) שסתמא דספרא

192

מלבי"ם במדבר פרשת נשא פרק ו

 שיאמר יום השביעי לבד אעפ"י שלא הזה שעז"א ביום טהרתו:קיד יגלחנו, כבר בארתי באה"ש (כלל קנו), שלפעמים נכפל הפעל בצווים ללמד שיעשה הפעל בכל אופן וכן למד במצורע ספרא מצורע (סי' לא) ממה שאמר שנית יגלח שאם לא גלח בז' יגלח בח' ובט', וזה אם בפעל הראשון נזכר בו תנאים בא הפעל שנית ללמד שאף שאין בו תנאים אלה בכ"ז יעשה את הפעל כמו ושרף אותו על עצים באש על שפך הדשן ישרף אעפ"י שאין דשן, וכן הוסיף יגלחנו בכל אופן אף אחר יום השביעי ואף בלילה של שמיני שלא נאמר ביום דוקא ולמד דה"ה לתגלחת טהרה שכשר בלילה

193

מלבי"ם במדבר פרשת מטות פרק לא

 ליתר מלחמות שהם גרמו עקר המלחמה וזה היה בעצת בלעם וא"כ לא היה ראוי להחיותם:(יז) מד ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה יודעת איש, אין לפרש שדוקא נבעלה דהא אמר וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר, הרי שלענין להחיות התנה שני תנאים שיהיה טף ושלא ידעו משכב זכר, שהטף היינו אינו ראוי להבעל, הרי צריך שלא תהיה ראויה להבעל ושלא נבעלה מבואר שבמ"ש וכל אשה יודעת איש היינו גם הראויה להבעל, שכבר בארתי בפ' סוטה שהגם שבכ"מ שאומר ואשה היינו בת י"ב שנים ויום אחד מ"מ כל אשה שנזכר גבי ביאה הוא בת ג' שנים ויום

194

מלבי"ם דברים פרשת שופטים פרק יט

 קודם לתמול עיי"ש הטעם, ולכן אמר ר' יהודה במכות איזהו שונא כל שלא דבר עמו ג' ימים מחמת איבה, פי' ג"י חוץ מהיום עיי"ש:(ה) עז ואשר יבא את רעהו ביער לחטב עצים, בא לפרש מ"ש אשר ירצח את רעהו בבלי דעת, ותפס דוגמא שנלמד ממנו תנאים בזה, שיהיה כדוגמא שבא עם רעהו ביער ששם רשות גם לניזק לכנס ושבא לחטוב עצים שהוא ענין של רשות, וממעט מה שאין דומה לזה כמו חצר בעה"ב והאב המכה את בנו וכמ"ש במכות (דף ח):עח ונדחה ידו בגרזן ונשל הברזל מן העץ, פי' רשב"ם ונשל הברזל הוא הגרזן שקרוי ברזל, כדכתיב אם

195

מלבי"ם דברים פרשת שופטים פרק כ

 היינו שישראל הודיעו שמשלימין עם בני בנימין, ובין מ"ש פה לשלום בלמ"ד שמבקשים שהם ישלימו אתם, באשר הם מצדם נכונים לשלום ועז"א בקש שלום ורדפהו כי גדול השלום ויתר המאמר בא בספרי (פ' נשא) בברכת כהנים עיי"ש:(יא) קיח והיה אם שלום תענך ופתחה לך, הם שני תנאים, כי יש העונים שלום אבל בתנאים ידועים, ר"ל שמקבלים מקצת דברים אשר יבקשו מהם בעלי מלחמתם, למשל שמתחייבים לתת להם מס קצוב וכדומה ובזה יתפשרו עמם שיעלו מעליהם, אבל אין פותחים להם החומה שיניחום לבא אל תוך החומה לעשות עמהם כחפצם, וזה שלום מקצת, ר"ל שמקבלים מקצת מהמבוקש מהם, והתנה פה שלא

196

מלבי"ם דברים פרשת כי תצא פרק כב

 לא תראה. והוכפל בפ' משפטים בלשון כי תראה שיהיה בעשה ול"ת כמ"ש במכלתא (שם סי' ר), ושם אמר חמור שונאך ופה אמר חמור אחיך, כי אסור לשנאותו רק היצה"ר הטיל שנאה ביניהם כן פרשתי למעלה (סי' מג) ובמכלתא (שם סי' ר"א) ושם עוד פי' לזה:נב נופלים בדרך. הם שני תנאים שיהיו נופלים ועי"כ נפרק המשא מעליה לא אם הם עומדים, וכן שיהיה בדרך לא ברפת כמ"ש בב"מ (דף לב). ומ"ש והתעלמת וכו' התבאר במכלתא משפטים (סי' רז) ולמעלה (סי' מה):נג הקם תקים עמו, הוא הרמת המשא עליו, ועזב תעזב שנאמר בפ' משפטים הוא פירוק המשא, ששם אמר רובץ

197

מלבי"ם יהושע פרק ד

 המ"ם יורה שכ"א יהיה משבט מיוחד, ולא שיהיה כמורשה במקום שבטו בכלל (ולכן למעלה אמר איש ופה אמר אנשים, כי שם היחיד מורה על השתוותם בנשיאות וגדולה, כמ"ש בפי' התורה בכ"מ):(ג) וצוו אותם לאמר שאו לכם מזה. ר"ל שיראום באצבע המקום שמשם יקחום שיהיו בו ב' תנאים, א] מתוך הירדן, לא מן הצד שאצל השפה. ב] ממצב רגלי הכהנים, ר"ל מתחת רגליהם, וצוה שיעבירום עמהם את הירדן ושיניחו אותם במלון:(ד) ויקרא. ואחר שכבר הכין יהושע י"ב אנשים מדעת עצמו, קרא אליהם שיעסקו גם במצוה זאת, אחר שהיה כ"א משבט, ר"ל משבט מיוחד כדבר ה':(ה) עברו. כי עמדו

198

מלבי"ם יהושע פרק י

 נס גלוי ומפורסם, וז"ש אז ידבר יהושע לה', דבר והזכיר את הברית שכרת: ביום תת ה' את האמרי לפני ב"י. שהוא הראשון מן העמים שחשב שם בספר הישר. ונגד התנאי הראשון שא"ל נגד כל עמך אעשה נפלאות, ויאמר לעיני ישראל, אמר יהושע זאת בקול רם שישמעו כל ישראל. ונגד שני תנאים האחרים, אמר שמש בגבעון דום, שבזה יתקיים נפלאות אשר לא נבראו, כי נס כזה בנמצאים העליונים לא נעשה עדיין, וכן יתקיים בכל הארץ ובכל הגוים, כי נס זה יודע ממזרח שמש עד מבואו. והנה לא שאל רק העמדת השמש והירח לבד, לא העמדת הגלגל היומי בכלל, שזה לא היה

199

מלבי"ם שופטים פרק יז

 ומאה הכסף לאמו, וישב את הכסף לאמו? והלא היא הקדישה כל הכסף ולבסוף לא נתנה לצורף רק מאתים כסף? היא אמרה מידי לבני לעשות פסל ואח"כ נתנה היא לצורף, לא מיכה?:וישב. ותיכף השיב את הגניבה, וזה מורה שהיה ירא ה': ותאמר אמו הקדש הקדשתי את הכסף לה'. והתניתי שני תנאים בהקדש הזה, א] מידי לבני, ר"ל שאמסרהו לבני שיהיה הוא הגזבר עליו. ב] לעשות פסל ומסכה. ועתה אשיבנו לך, כיון שאתה הגזבר לעשות הפסל:(ד) וישב את הכסף לאמו. ספר שמיכה לא רצה להיות גזבר ע"ז כי לא הסכים לעשות פסל ומסכה, ובודאי דבר על לבה שלא תעשה זאת,

200

מלבי"ם שמואל א פרק יז

 מסופק ביניהם. התנאי הב', שלא ילחמו הלוחמים כי אם בהסכמת הדבר ביניהם ועם באור התנאים המוסכמים ויכתבו אותו זכרון בספר והעד עדים, ופה אותם הדברים אשר דבר גלית לא הוסכמו בין ישראל ובין הפלשתים, ולא נכתבו ולא נשבעו עליהם, ולא פירשו ענין העבדות ותנאיו, לפי שהיו דברי גוזמא וחרופין לא תנאים מוסכמים. התנאי הג', שאחרי כן ישתוו שני הלוחמים בעניני מלחמתם בזמן ובמקום ובכלי זיינם במדה במשקל ובמשורה, באופן שאחד מהם לא יוליך חרב וחנית שלא יהיה לחברו כמוהו בשוה, ולא יבדלו כי אם בכח וגבורה הטבעיית אשר להם ובמשפט האלהי, ופה הנך רואה שגלית היה כובע נחושת על ראשו

1234567891011121314151617181920