תנאים

תנאים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 8047 מקורות עבור תנאים. להלן תוצאות 171 - 180

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


171

מלבי"ם בראשית פרשת ויצא פרק כט

 שלא יתן לו רק את רחל ושבעבור זה יעבדנו שנים רבות, השיב בערמה אינך צריך לעבוד כלל תחת נשואי בתי כי טוב תתי אותה לך, ולא לבד שאיני רוצה עבודה בעבור זה, בהפך שבה עמדי, לא תעבוד כלל רק תשב ואני אכלכלך בעבור שתשא את בתי, ובזה השמיט א"ע מכל תנאים, שלפי"ז מה שיעקב שמר צאנו לא היה בתורת עבודה בעד בנותיו רק נדבה וחסד, וכשאמר אח"כ לא יעשה כן במקומנו, לא היה יכול יעקב לאמר הלא תנאי היה דברינו שאקח הצעירה קודם, כי לא היו תנאים ביניהם כלל:(כ) ויעבד יעקב, יעקב לא הבין ערמת לבן ועבד ברחל דוקא

172

מלבי"ם בראשית פרשת וישב פרק מ

 יוסף, שע"י פתרונו סבב ה' שיהיה כדבר הזה כדי שיעלה יוסף לגדולה. וע"ז אמר במדרש אירע לזה מה שנאמר לו ולזה מה שנאמר לו, ר"ל שלא היה עפ"י משפט רק מצד שכן נאמר לו מפי יוסף:(כג) ולא זכר שר המשקים. במדרש כל היום היה מתנה תנאים ומלאך בא והופכן, קושר קשרים ומלאך בא ומתירן, א"ל הקב"ה את שכחו ואני לא אשכחהו, הה"ד ולא זכר שר המשקים, ד"א שר המשקים שכחך ואני לא אשכחך, כבר הבדלתי (ישעיה סימן י"ז) בין שכח ובין לא זכר, שלא זכר מורה על פעולת הזכירה ע"י איזה פעל, וידוע שהפעלים ישמשו לפעמים על הויית הפעל

173

מלבי"ם שמות פרשת וארא פרק ח

 במקרה אבל ע"י שישארו ביאור לזכר עולם ידע שהוא פועל אלהים אשר זכר עשה לנפלאותיו:(ו) ויאמר למחר. פרעה חשב כן באמת שמשה עשה זאת ע"י כשוף ושיודע שעתה הגיע עת שיסורו מעצמם, ע"כ רצה לנסות אם ישארו עוד היום ולמחר יסורו, ויאמר כדברך באר לו הג' תנאים הנ"ל, א] כדברך שיסורו למחר למען תדע כי אין כה' אלהינו, שהוא הפועל דין בהבאת המכה ופועל רחמים בהסרתה שזה מרומז בשני השמות ה' ואלהים:(ז) וסרו. זאת שנית שיסורו תחלה ממך ומבתיך ואח"כ מעבדיך ואח"כ מעמך, ג] שרק ביאור תשארנה[א]:(ח) ויצא משה מעם פרעה. מזה מבואר כדעת רש"י ז"ל

174

מלבי"ם שמות פרשת תרומה פרק כה

 הוא האמת שהפך המקשה הוא החלולה וזה הכשיר בשאר מיני מתכיות כדברי הגמ', אבל מן הגרוטאות שבלשון הרמב"ם קורא כן להעשוי איברים איברים, זה פסול גם בשאר מיני מתכיות כי זה ילפינן מן ממנה יהיו ולא בא בו התנאי שיהיה זהב, ותחלה אמר ותהיה כולה מקשה מן העשתות והם שני תנאים: א] מקשה לא חלול, ב] מן העשתות לא איברים איברים. ובאר כי בשאר מיני מתכיות א"צ מקשה, אבל צריך להיות מן העשתות, וזה ברור, עתה באר תנאי אחר, והוא, ירכה וקנה הירך הוא הנסמך על רגליו בסיס המנורה, והקנה שלה האמצעי, והכפתורים ופרחים של המנורה שיתבארו (פסוק ל"ד) יהיו

175

מלבי"ם אילת השחר פרק י

 וכן בעניני נגעים כ"מ שתפס שם בהרת שאת וכדומ' היא לדוגמא (תזריע ס' נו סט קא קמו), וכן שם בשר חי (שם ס' סט), שער שחור (שם ס' קכו) וכן חלבי השלמים (צו ס' יט), וכן במ"ש בפ' שמיני תחלה מאמר פוסק סתם אשר יבוא עליו מים יטמא, ואח"כ התנה תנאים אשר ישתה בכל כלי, ידעינן שמ"ש אשר ישתה הוא לדוגמא (שמיני ס' קלו). וכן באזהרות מצאנו שתפס דוגמא, לא תקלל חרש וה"ה לכל אדם (קדושים ס' לד), ולפעמים באר שבא דרך דוגמא כמו במ"ש בהמתך לא תרביע כלאים הוסיף את חוקותי תשמרו ללמד שלא דוקא בהמה ולא דוקא בהמה

176

מלבי"ם אילת השחר פרק יא

 אפשריות מצד הזמן. כי מנחת העומר עתיד לפסק ולחזור וכן אם יהיה היובל. (ויקרא ס' קמח בארך):קא. ולא יבוא מלת אם אם כטעם בין בין. ומ"ש אם זכר אם נקבה יש בו דרוש (ויקרא ס' קט):קב. ובמאמר תנאי שיש בגזרה הראשונה (שהוא התנאי) כמה תנאים. לא יבוא מלת אם בא' מן התנאים קודם שנז' תולדות התנאי, ומ"ש אם לא אם לא יגיד יצא מן הכלל ויש בו דרוש. (ויקרא ס' רצד):קג. ויש הבדל בין מלת כי שבראש המאמר התנאי ובין מלת אשר. שמלת כי הוא מלת התנאי ומלת אשר היא מלת הצירוף. וכ"מ שהתולדה של התנאי הוא

177

מלבי"ם אילת השחר פרק יז

 קנה. לפעמים נשנה הפעל ללמדנו שבא באופן מדויק ולא בשלוח. כמו שכפל פעל יזה להורות דוקא בראוי להזי' וכדומה (צו ס' סד. קדושים ס' יא וסי' כב. אמור ס' יח וסי' עז):קנו. ולפעמים נשנה הפעל בצוים ללמד שיעשה הציוי בכל אופן. וזה אם בפעל הראשון נזכרו איזה תנאים ובא הפעל שנית מלמד שאף שאין שם תנאים הנז' בכל זאת יעשה את הפעל בדיעבד. כמ"ש ושרף אותו על עצים באש. על שפך הדשן ישרף. אעפ"י שאין דשן (ויקרא ס' רלט), וטמאה שבעת ימים וכו' תטמא, אף בלילות, (תזריע ס' ח) וכן על כל שערו יגלח (מצורע ס' לח), או שאם

178

מלבי"ם אילת השחר פרק כג

 שמ"ש אתה ובניך אתך הוא מאמר פוסק, ומ"ש בבואם אל א"מ הוא מאמר מיוחד. (שמיני סימן לז):רד. ומסגולת הלשון שכ"מ שיזכיר טוב ורע ויכוין על טו"ר החלטי יקדים את הטוב אל הרע, וממ"ש להרע או להיטיב למדו שמדבר מטו"ר ייחוסיי (ויקרא ס' שיב). ומנהג הלשון בהזכירו שני תנאים להקדים הן ללאו. ולהקדים התנאי הנרצה בעיניו שיהיה כן. (בחקותי ס' אלף):רה. השמות המורים על הזמן יבואו תמיד בסוף המאמר. לשרת לפני הארון תמיד. לא ידון רוחי באדם לעולם. ומ"ש אש תמיד תוקד. ראוי שיבוא מלת תמיד מאוחר. ויש בו דרוש, (צו ס' ויו):

179

מלבי"ם אילת השחר פרק כה

 המינית. וכשאמר או בגד או עור. וכן או עור או פסח וכדומה. בא לעשות חלוקה כוללת. וכל הדומה לבגד ועור וכיוצא נכלל בשם בגד ועור (שמיני ס' קי"ז קי"ח ק"ך קכ"ד. מצורע ס' קמ"ג. אמור ס' י"ז י"ח מ"ט נו"ן נ"א ע"ד ע"ה):רטו. והכתוב לא ידבר במאמרים תנאים מחולקים רק במקום שכל חלוקה שוללת את חברתה, אבל במקום שיצויר שיעשו כולם כא' והכתוב רוצה להודיע דין כל א' וא', לא יחלקם דרך חלוקה ע"י מלת אם, רק יודיע דיניהם בצורת מאמר החלטי, לא דרך תנאי. למשל מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה ומן הבהמה אשר לא טהורה וכו' (

180

מלבי"ם אילת השחר פרק כו

 נותנים של זה בזה (ויקרא ס' קי"ט):רכד. אם מזהיר על שני דברים שהא' נשמע בק"ו מהשני. ע"כ שמזהיר עליו באזהרה חמורה יותר. כמו יין ושכר אל תשת. אל הקדש מבית לפרוכת. וכדומה, (שמיני ס' ל"ה. אחרי ס' זיין קכ"ט):רכה. בכל פרשת נגעים כשבאו שני תנאים בא א' לתנאי וא' לרבותא (תזריע סימן ס"ד ס"ו ע"ג קכ"א. ועי' מצורע קע"ז):רכו. שני משפטים המקושרים ביחוס הסבה והמסובב ע"י מלת כי, שמשפט הא' הוא טעם לחברו, בהכרח הם שוים ואין מוזהר במשפט המסובב רק במה שהזהיר במשפט הסבה, אם לא שיש גילוי דעת בדבר (ויקרא ס' קל"ה צו ס' קמ"א):

1234567891011121314151617181920