תנאים

תנאים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 8047 מקורות עבור תנאים. להלן תוצאות 161 - 170

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


161

העמק דבר דברים פרשת שופטים פרק כ

 שלא לקצץ, ומפרש הכתוב על לא תשחית את עצה, כי ממנו תאכל. דכל מה שנצרך להנאת אדם מצוה שלא להשחית אלא להנות ממנו, וא"כ הוא נתקו לעשה, והוי כדאי' בפסחים דס"ז אר"ח מצורע שנכנס לפנים ממחיצתו פטור שנאמר בדד ישב מחוץ למחנה מושבו הכתוב נתקו לעשה, ואע"ג דשם איכא מחלוקת תנאים, היינו משום שאין העשה מיותר כדאי' התם בדד ישב לבדו ישב שלא יהא כו', אבל כאן כי ממנו תאכל מיותר, להגיד ע"ז שנתקו לעשה:ואותו לא תכרות. הוא טעם על לנדוח עליו גרזן, שבזה ודאי מוזהר בל"ת שיש בו מלקות, אבל דוקא הראוי למאכל כמו שמבאר המקרא:כי האדם

162

העמק דבר דברים פרשת כי תבוא פרק כו

 משמוטל עליו אותה מצוה אין לאדם לשכחה, ועליו להזהר בכל הדינים שבה. [הוא דעת האגודה שהביאו האחרונים בשו"ע או"ח סי' ק"ח, והכי נראה דעת רש"י והרמב"ם בסוגי' דב"ק דל"ג, בהא דפליגי תרי לישני בראהו ושכח דפליגי בדין שכחה ואכ"מ לבאר, אבל לדעת האחרונים דשכחה הוי אונס בכ"מ, ושמעתי שזהו מחלוקת תנאים במ' תרומות פ"ב מ"ב, ביודע מתחלה שהוא טמא ושכח ותרם ממנו על הטהור, עכ"פ למ"ד שהוא אונס צריך לפרש ולא שכחתי היינו שגגת תלמוד שלא נזהר לחזור על מצות ה' שהם קבלות ומשניות ושכח, דזה בודאי עולה זדון כדאי' שלהי פ"ב דב"מ]. ובמשנה דמ' מעשר שני פ"ה תנן לא

163

העמק דבר דברים פרשת נצבים פרק ל

 מהם אקח לכהנים היינו שיהיה מכ"מ בהם אנשי חיל הראוים לשרת בבהמ"ק ולהעמידם על חזקת כהונה, וללוים פי' גדולי תורה כמש"כ לעיל י' מקרא ח' במשמעות לוים, וזהו פי' ומשם יקחך:(ה) אשר ירשו אבותיך וירשתה. ירושה אין לה הפסק, א"כ שתי פעמים ירושה קשה, מש"ה נחלקו תנאים בקדושת הארץ. ולפי הפשט משום שנשתנה חלוקת הארץ בימי חזרה שלישית לא כחלוקת יהושע, מש"ה הרי זה ירושה אחרת:(ו) ואת לבב זרעך. באשר מדבר בדור שבא לא"י, והייתי אומר שרק אותו הדור יהיה במעלה זו ולא זרעם, כאשר כן היה בימי יהושע, מש"ה מבטיח שיהיו בגאולה העתידה שוים לבבך ולבב זרעך:

164

חומת אנך במדבר פרשת חקת

 שיהיה תורה לשמה ואז מכוין להלכה והיינו דאמרינן פ"ק דעירובין מפני מה זכו ב"ה לקבוע הלכה כמותן מפני שהיו נוחים ועלובים ובזה ע"י הלמוד יתבררו ניצוצי הקדושה של התורה. וידוע שהתורה היא באר מים חיים והשירה הזו מתפרשת על התורה. וזה רמז עלי באר להעלות ניצוצי התורה ולזה צריך שתי תנאים והם ענו לה. ענו אותיות ענו שיהיה הלומד תורה ענו. לה שילמוד לשמה. ואפשר לרמוז כי ר"ת עז לעמו יתן ה' יברך את גימט' ענוה כי על ידי הענוה זוכה לתורה וה' יברכהו בשלום ואז אין סט"א שולט בו דעשו גימטריא שלום וכשיש שלום אין עשו וסט"א שולט. והיינו

165

חומת אנך ישעיהו פרק ד

 ציוה והזהיר לכל חילו שלא יאנסו אשת איש ולכן הרבה נשים היו מחזיקות באיש שישא אותן שיקראו נשואות לינצל מהחיל. ואפשר במאי דקיי"ל האומר לאשה הרי את מקודשת על מנת שאין ליך עלי שאר כסות ועונה בשאר וכסות דבריו קיימים אבל עונה צערא דגופא לא ניתן לימחל והקשו התוספות מכמה תנאים ואמוראים שהיו הולכים כמה שנים ללמוד והאיכא צערא דגופא ותירצו דהן מעצמן היו מרוצות בלי תנאי ופתוי שבעליהן ילכו ללמוד ושמחות בזה ע"ש בכתובות דף ס"ב וז"ש והחזיקו וכו' לאמר כלומר שאנו מעצמנו ומרצונינו אומרות לחמנו נאכל ושמלתנו נלבש שהם שאר וכסות רק למעט עונה שאנו מעצמנו אומרות ושמחות

166

חומת אנך משלי פרק כו

 לו עד שיגלה שדבריו לעו ולא יחזיק עצמו לחכם:דליו שוקים מפסח ומשל בפי כסילים. אפשר דהכונה כאשר גבהו השוקים מהפסח בודאי כן היא התורה שנקראת משל כמו שפירשו קצת מפרשים פ' זה לפי דרכם היא גבוה בעיני הכסילים שסוברים שאינם יכולים להגות בה והיא חמורה מאד ושצריכה תנאים רבים וכיוצא:ראית איש חכם בעיניו וכו'. אפשר דהכונה אם ראית בעין שכלך איש חכם בעיניו אעפ"י שאינו מראה הדבר רק הכרת שבלבו סובר שהוא איש חכם והוא בעיניו אבל אינו אמת דע דיש שתים רעות אחת מצדו שאינו טורח ללמוד כי בעיניו הוא חכם. והשנית מצד התורה זו שהיא בורחת

167

ר' חיים פלטיאל שמות פרשת בשלח פרק יד

 אופנים עדיין היה מגרר בטוב כעניין שליט"א בלשון אשכנז אבל באופן אחד יש צער גדול ומשבר הכל.אנוסה מפני ישראל. ישראל סבא שעמד, אז אמרו כי יי נלחם להם שהחיה את ישראל סבא.(כז) לפנות בוקר לאיתנו. מדרש אל תקרי לאיתנו אלא לתנאו כי ה' [התנה] תנאים עם מ"ב התנה לשמים ולארץ שיהיו נשתקים מפני משה ולכך אמר משה האזינו השמים ואדבירה, אבל ישעיה אמר שמעו שמים והאזיני ארץ כי יי דבר, שאילו אמר ואדבירה כמו שאמר משה לא היו נשתקים מפניו כי לא התנה הק' בהם שישתקו מפני ישעיה, וגם התנה לשמש וליריח שיעמדו בזבולם מפני יהושוע כדכתיב שמש

168

ר' חיים פלטיאל במדבר פרשת שלח פרק יג

 לבנו גדול דכנען ומצרים היו בני חם וכנען היה הקטן ומתרץ אלא שהיה מבונה. ותי' מאי קושיא היא זו והלא הארץ נפלה בחלקו של שם א"כ דין הוא דנבנתה תחילה קודם מצרים, וניחא לפי מה שתירץ הר"ר אהרן הכהן זצ"ל בספר בראשית, והר"ר שניאור בה"ר אליהו כהן זצ"ל תירץ דיש תנאים חלוקים בזה בת"כ דיש תנא דסבירא ליה דשבע שנים האמורים כאן היינו שנים ממש וא"כ ע"כ סבירא ליה דלא נפלה הארץ בגורלו של חם דאי אפשר שיבנה לבנו קטן ואחר כך לבנו גדול, ובפר' עקב פי' רש"י בעניין אחר אפשר אדם בונה הנאה ואחר כך בונה הכיעור שפסולתו על

169

מלבי"ם בראשית פרשת נח פרק ט

 אות הברית:(יג) את קשתי נתתי בענן. הנה הקשת הוא ענין טבעי, ויבא עת יפלשו ניצוצי השמש נגד ענן דק הזולף מים, אז יתחקה על זילוף המימי ההוא מראה הקשת, וכן יתראה הקשת אם נעשה זילוף מים בשפע נגד אור השמש יתחקה עליו מראה הקשת, ויש בו תנאים ידועים. א] שלא יתראה רק אם תזרח השמש נגד הענן, דהיינו שהענן לא התפשט על כל האופק רק על חציו ולנגדו יאיר השמש אז יתחקה הקשת מניצוצי השמש הזורחים כנגד הענן. ב] שלא יוחק הקשת רק על עננים דקים מזלפים שיוכל ניצוץ השמש להתפלש בהם לא על עננים עבים שחורים שאין ביכולת

170

מלבי"ם בראשית פרשת חיי שרה פרק כד

 ממשפחת אברהם, אבל לפי ספורו עליהם שלא היה לו רשות לקחת רק ממשפחת אברהם, א"כ הסימן שלו היה ענין נסיי, שרצה להבחין אם הזווג הוא מאת ה' באם שהאשה שתאמר לו כן תהיה ממשפחת אברהם, והלא יוכל להיות שהאשה שידבר אליה ותאמר שתה אדוני אינה ממשפחת אברהם, וא"כ היו שני תנאים שיזדמן שתצא אשה ממשפחת אברהם, ושיבקש ממנה מים, ושהיא תאמר שתה אדוני שזה ענין השגחיי, וע"ז אמר אם ישך נא מצליח, ר"ל שזה הבחינה שהיא ענין השגחיי כראוי לאברהם, שכל עניניו מושגחים מה', וע"כ לא אמר ובנות אנשי העיר יוצאות, כי לא הוצרך לבנות אנשי העיר רק למשפחת אברהם,

1234567891011121314151617181920