תנאים

תנאים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 8047 מקורות עבור תנאים. להלן תוצאות 151 - 160

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


151

הכתב והקבלה דברים פרשת כי תצא פרק כב

 לא נמצאו בתולים לנערה, דא"כ אכתי לאו בת סקילה היא, דדלמא קודם אירוסין נבעלה, וא"נ לאחר אירוסין דילמא לא היה שם עדים והתראה, אלא ע"כ לומר דה"ק אם אמת היה הדבר שלא נמצאו בתולים לנערה, אלא שזינתה אחר אירוסין בעדים והתראה כפי מה שטען עלי' בעלה, ע"כ. הרבו דברים להשלים תנאים החסרים במקרא, ולדעתי א"צ להוספת דברים אלה, כי לפי המבואר למעלה בלשון ושם לה עלילות דברים, שהמכוון בו הגדת עדים על מעילתה לזנות באירוסי', א"כ מה שאמר כאן ואם אמת היה הדבר הזה, פי' אם דבור העדים עלי', אמת הוא, והיינו עלילתה ומעילתה בארוס שלה, והיא הזנות שתחתיו, ותרגומו (

152

הכתב והקבלה דברים פרשת כי תבוא פרק כו

 וגו' ונתת וגו' ואכלו וגו' אם כלית לעשר בשנה שלישית דהיינו שנתת המעשרות למי שהחיוב עליך לתת להם (והוא מ"ע המתחלק בתוך הבית, שיש בו טובת הנאה) גם אכלו בשעריך ושבעו (הוא מ"ע המתחלק בתוך הגורן שאין לך בו טה"נ) אז ואמרת לפני ה"א בערתי וגו', כלומר אם קיימת שתי תנאים אלו בין במצות נתינה שבבית, בין במצות הנחה לאכילת שביעה שבגורן, אז החיוב עליך להתודות, ודומה מקרא זה למקרא שבתחלת פרשת בכורים שאמר שם כי תבא אל הארץ וגו' וירשתה וישבת בה ולקחת מראשית פרי האדמה, שהמקרא הראשון הוא כולו תנאי, והמקרא שאחריו הוא תשובת התנאי, אם באת וירשתה

153

העמק דבר בראשית פרשת לך לך פרק טו

 השמש לבוא. השגחת ה' בגלוי מכונה בשם שמש, כדכתיב בתהלים פ"ד כי שמש ומגן ה' אלהים וגו', וראה שהגיע שעה שהשגחתו ית' יהי נסתר, וגם ותרדמה נפלה על אברם. רמז תרדמה מתורה ותפלה, כלשון המשורר הק' אני ישנה. אז והנה אימה חשכה גדולה וגו'. ראה מלכיות שולטים בזרעו, ותלה בשני תנאים א' שהגיע השעה לכך, ב' ותרדמה וגו', וכך הוא הדבר שאע"ג שעונות ישראל גרמו לגלות, מ"מ הרבה פעלה השעה להצלחת אותה אומה, וע"ז כתיב בפ' נצבים הנסתרות לה' אלהינו והנגלות וגו', וביארנו שם דאע"ג דכתיב שיאמרו אוה"ע טעם על החרון אף משום שעבדו ע"ז, מ"מ אצלנו אין הדבר מיושב

154

העמק דבר ויקרא פרשת ויקרא פרק ד

 העמק דבר ויקרא פרשת ויקרא פרק ד(ב) אשר לא תעשינה. ידוע דמיירי דוקא באיסורי כרת, אבל יש מחלוקת תנאים [יבמות ט'] מנ"ל דמיירי בחייבי כרת, ובמחלוקתן תלי פירוש אשר לא תעשינה, רבי ס"ל דנפקא לן מגזרה שוה עליה עליה, פי' כאן כתיב בחטאת צבור ונודעה החטאת אשר חטאו עליה, וכתיב בפ' עריות ואשה אל אחותה לא תקח לצרור לגלות ערותה עליה, מה התם באיסור כרת אף כאן דוקא באיסור כרת, ולפי זה מה התם יש אזהרה דלאו דלא תקח, אף חטאת אינו אלא על עבירה דיש בה אזהרה, והיינו הפירוש אשר לא תעשינה, דיש בה אזהרה דלאו, לאפוקי פסח

155

העמק דבר ויקרא פרשת אמור פרק כד

 עיני המעיין בהלכה, ככה נדרש שיהיו התלמידים המקבלים ראוים ומוכנים לשמוע, ומיניה ומינייהו תסתייע שמעתא, וכמו שביארנו בס' בראשית עה"פ ומחוקק מבין רגליו שהרב המחוקק ומחדש בחקירה הוא עומד על הלכה מבין רגליו, שהם התלמידים היושבים לפניו על הארץ, כמו שהיה נהוג אז. והנה להיות התלמידים מוכנים לקבל נדרש שני תנאים, א' שיהיו פנוים מעסק פרנסה, וכדתניא במכילתא פ' בשלח לא ניתנה תורה אלא לאוכלי מן שניה לה אוכלי תרומה, ב' שיהיו התלמידים מסתפקים במועט וכדתנן בפ' קנין תורה במיעוט תענוג, וזהו דרכה של תורה פת במלח כו'. וישעיה הנביא כ"ח הוכיח לתלמידי חכמים שבדורו וגם אלה ביין שגו וגו'

156

העמק דבר במדבר פרשת נשא פרק ה

 כמש"כ סוף פרשת מצורע, ולא היה נצרך לכתוב והיא לא נתפשה, אלא בא לדרוש אותה שכיבתה אוסרתה ואין שכיבת אחותה אוסרתה, כדאיתא יבמות דף צ"ה:ונעלם וגו'. כמו או נעלם מעיני אישה אם שכב איש או לא, וגם ונסתרה והיא נטמאה. במה שנסתרה נטמאה ונאסרה על בעלה, ומפרש שני תנאים לזה הספק, ועד אין בה. דאם יש עד יצא מגדר ספק, והיא לא נתפשה. דאם באונס נסתרה לא נאסרה, וקאי זה התנאי גם על ושכב איש וגו', ומשום הכי כתיב ושכב וגו' בזה המקרא ושלא בסדר, כדי שיהא זה התנאי גם על ונסתרה גם על ושכב, שלא נימא דאפילו באונס

157

העמק דבר במדבר פרשת נשא פרק ז

 לא שייך שיעור, ועל כרחך משמעות מלאה כמשמעו(א):(טו) בן שנתו. עשו אותם כקרבן צבור, דכל הכבשים שבאין בשביל צבור למוספין ותמידין ועוד הכל בני שנה, מה שאין כן יחיד המביא עולה. ומשום הכי כתיב להלן בפרשת זאת חנוכת שהיה לעולות הללו מנחות נסכים, והרי מחלוקת תנאים היא אי קרבו יחידים נסכים במדבר [זבחים קי"ח], ואפילו למאן דאמר דקרב אינו אלא אחר מרגלים שנאמרה פרשה זו של נסכים, אלא על כרחך שנהגו בקרבנן דין קרבן צבור, ומשום הכי דחה שבת גם כן. [והנה הרמב"ן פרשת שלח כתב וכן הנשיאים בחנוכה שלהם לא הביאו נסכים, ולכאורה פלא שהרי מפורש כתיב

158

העמק דבר דברים פרשת ואתחנן פרק ד

 ידיעתם באותו מזל ורק לצורך השעה, אבל לא כן מזל חמה שיש בו באמת כח רב כמו שאנו אומרים כח וגבורה נתן בהם להיות מושלים בקרב תבל, והי' זה תשוקת ישראל בכל משך בית ראשון להנתק מהשגחת הקב"ה אשר פרנסת הארץ בא ע"י עבודת קרבנות כידוע, וגם הי' תלוי בכמה תנאים שהתנה ה' בשמירת שביעית ותרומות ומעשרות וכדומה, ונוח הי' להם בהשגחת השמש באמונתם שיכולה היא להשגיח ולפרנס בארץ ישראל גם נגד רצון ה' ובלי עבודתו ותנאיו ית', אם אך יעבדו אותה כמו כל אוה"ע שמשתחוים לשמש, וכסבורים שבזה המה גורמים שתמשול ותשגיח עליהם לטוב מרצונה ח"ו, וזה נקרא פסל

159

העמק דבר דברים פרשת ואתחנן פרק ו

 שם הפי' עפ"י המדרש שתפנה עצמך לתורה כו', וכאן הפי' שיפנה עצם מלחמתו לש"ש לטובת הכלל, או להקים צווי המלך, והיא חובה ע"פ התורה, אבל לא להנאת עצמו ללחום כדי לבוז ולשלול וכדומה:ובשמו תשבע. אחרי שמקרב דעתו ומחשבותיו לשמים מותר או מצוה לשבע בשמו, כמו שהוא על פי תנאים שנזכרים שמה. ושם התנה עוד ובו תדבק, היינו למי שלא הגיע למעלת ואותו תעבוד לפי הכונה שם, עליו להזהר להדבק בשכינה, על ידי שישיא בתו לתלמיד חכם, כמבואר שם על פי מדרש חז"ל, אבל כאן נשתוו כל הולכי מלחמה במצות עשה ואותו תעבוד, וגם כי אין עת מצוא למצות עשה

160

העמק דבר דברים פרשת ראה - שופטים פרק טז

 המקרא כדרך משנה תורה. אכן אין מקרא יוצא מידי פשוטו, דמיירי בזמן שחרב הבית, וכשם שא"א להקריב על המזבח ביום ט"ו כמש"כ, כך אסור לאכול חגיגת י"ד משום דהוי כמזבח שנפגם לאחר הקרבה דאי' בזבחים דס"א שאין אוכלין אז קדשים, אף ע"ג שנזרק הדם בהיותו שלם, ואע"ג דיש שם מחלוקת תנאים בקדשים קלים, מכ"מ הכי קי"ל דגם קדשים קלים אסור לאכול, ועי' מש"כ בס' ויקרא כ"ו ל"א בבאור סוגית הגמ' בזה, וה"נ אחר שחרב הבית א"א לאכול למחר חגיגת י"ד, שא"א להקריב אלא משום פסח ובי"ד:(ז) ובשלת. הפסח בצלי. מכאן למדו במכילתא פ' בא ובירושלמי נדרים פ"ו דצלי בכלל

1234567891011121314151617181920