תנאים

תנאים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 8047 מקורות עבור תנאים. להלן תוצאות 131 - 140

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


131

אלשיך דברים פרשת ראה פרק יב

 ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך ושמחת לפני יי אלהיך בכל משלח ידך. השמר לך פן תעזב את הלוי כל ימיך על אדמתך. (טו - יט):(טו) אמר, בין בזמן בית עולמים בין בזמן שילה, בכל אות נפשך איש בביתו תזבח ואכלת בשר. אך איעצך יהיה בשר חולין זה בשני תנאים, אחד, שלא יהיה באות גופך לצבות בטן רק בכל אות נפשך לשם שמים. שנית, שיהיה לפי ערך ברכת ה' אלהיך כו'. וזה למה שאין בזה קדושה כי הלא הטמא והטהור יאכלנו בקערה אחת כצבי וכאיל:(טז) וגם עוד אני מזהירך שלא תאמר כי כאשר הבשר אוכל מבלי הקטר הקטיר אמוריו

132

אלשיך יהושע פרק א

 צריך אל הענין. ד. ועוד אומרו (פסוק יח) רק חזק ואמץ, כי אחר שיהיה ה' אלקיו עמו כאשר היה עם משה ודאי שיחזק ויאמץ. ה. ועוד, כי תחלה לא אמרו כי אם רק יהיה ה' אלקיך עמך כו', ועתה משתנים ושואלים תנאי אחר ואומרים רק חזק, ואם הוא ששאלו שני תנאים, ידברו כמוסיפים על הראשון ויאמרו ורק חזק ואמץ:אמנם הנה ראוי כי יהושע היה יכול לומר זכור את אשר נתחייבתם לצאת חמושים לפני ישראל, ולא יאמר אשר צוה משה. אך באומרו כך, היה נראה כאומר אני איני מצוה לכם כי אם משה עבד ה' גדול ממני ועשו מצותו. על

133

אלשיך יהושע פרק כד

 אוכלים, כלומר ואם לא יצדק בתבואות יצדק באלו:(יד) ועתה יראו את ה' ועבדו אתו בתמים וכו'. ראוי לשים לב. א. אל אומרו ועתה, שיורה ועתה שהטיב לכם יראו אותו, נמצא שהוא חלף הטובה, וכן לא יעשה, רק על גדולתו יתברך וכי אין זולתו. ב. מה ענין שני תנאים אלו תמים ואמת מזולתם. ג. אומרו והסירו כו', שיורה שאשר אמר עבדו את ה' ויראו אותו יצדק גם בלי הסיר אלהי הנכר; ועוד יקשה שיורה שעדיין היו בהם עובדי עבודת אלילים. ד. אומרו אחר כך פעם שנית ועבדו את ה', ומהראוי היה יתחיל ויאמר הסירו כו', ויראו את ה' ועבדו אותו

134

אלשיך מלכים א פרק יב

 אם כמדברים אל אחד העם, וזהו אומרו אל רחבעם ולא נאמר אל המלך, עם שכבר היה מולך עד בא ירבעם ממצרים:וגם לא שלחו לו על ידי שליח כי לא בושו ממנו, כי אם וידברו אל רחבעם הם בעצמם וגם לא דרך תחינה כי אם דבור כאשר ידבר המבקש תנאים בעסק עם חבירו, ואמרו לו לאמר, שהוא לאמר להם הן או לאו בל ידחה אותם בדברים או בשתיקה:ותהי שאלתם (ד) אביך הקשה וכו'. וראוי להעיר א. שנכנסו באחד ויצאו בשתים אמרו הקשה את עולנו ויצאו בעבודה ובעול, וגם תחלה אמרו בעול קושי ואחר כך אמר קושי בעבודה וכבדות בעול.

135

אלשיך מלכים א פרק כא

 כו' סר וזעף על הדבר אשר דבר אליו נבות היזרעאלי ויאמר לא אתן לך את נחלת אבותי, שנראה כי שני דברים היו, אחד אשר דבר כו', והשני ויאמר לא אתן כו', והלא לא היה כי אם דבר א'. ד. ועוד שנויים נכרים ששינה בספרו את אשתו:אמנם הנה חלקו תנאים ואמוראים אם כל האמור בפרשת המלך כגון שדותיכם וכרמיכם יקח אם הוא מותר, או שלא אמרו אלא כדי לאיימם, וכתבו התוס' שאפילו למאן דאמר שהמלך מותר בכל היינו לעבדיו אבל לא לעצמו. עוד תרצו תרוץ אחר דלא נאמר אלא במלך המולך על ישראל ויהודה. עוד תרוץ אחר דנחלת אבות שאני:

136

אלשיך זכריה פרק ד

 זיתים ששאלת מה הם, הם העומדים על אדון כל הארץ הם שני גדולים סמוכים אל השכינה, היא אדון כל הארץ הם משה ודוד, והוא כי הנה ארז"ל כי מי שהיה רועה ישראל בראשונה הוא ירעם באחרונה, ואין זה כי אם שעל פיו ישק המשיח והוא ראש למשיחי כהונה, כדעת כמה תנאים ואמוראים גדולים בגמרא, שמשה שמש בכהונה כל ימיו אלא שלא נמשך לזרעו, אך מכלל המשוחים בשמן משחת כהונה היה:והשני הוא דוד ראש למשיחי מלוכה, ושניהם יהיו עם מלך המשיח, כי גם דוד יהיה עמו, והוא מאמרם ז"ל פרק חלק וז"ל, אמר רב יהודה אמר רב עתיד הקב"ה להעמיד

137

אלשיך תהלים פרק לד

 ימיו חוסה בו יתברך ואז יאושר באמת, מה שאין כן אם יעשירנו, באופן כי טוב ה' לעני הנזכר בזה כמדובר, כי על מה שחוסה בו לבדו העני הוא קרוב אליו יתברך:(י - יא) ועוד טעם שני, והוא יראו את ה' וכו' לומר צריך לשיתן לעניים כל מחסורם שני תנאים, אחד, יראו את ה' ולא את העונש לשייטיב אתכם, כי אם מפאת גדולתו יתברך למה שהוא ה'. שנית, שלא יהיה בהיות לכם עון אשר חטא, כי אם בהיותכם קדושיו שהיא יראת יעקב, שעם שלא היה לו עון ואדרבא היו לו הבטחות, היה ירא שמא יגרום החטא שמא חטא שוגג ולא נודע

138

אלשיך משלי פרק ח

 המלכים בעצם שיחוקקו צדק, כי יסכים עמהם במה שכתבנו וישמיעו ויחזרו בתוליה באופן שיחוקקו צדק ולא הפך הצדק, ומאין זכו אלה לשנות הוא ית' טבע הדבר אם לא בהדבקם בי, וגם אחרי אלה (טז) בי שרים ישורו שררה מה, כענין ר' חנינא בן דוסא וכיוצא בו רבים תנאים ואמוראים, ישתנו הטבעים לעשות רצונם כמפורסם בס' הזוהר בגמרא ובמדרשי רז"ל, וגם שבדורות אחרי כן לא יהיה להם כן, הנה גם לא יבצר מעין אלה, כי הלא גם אחרי כן ונדיבים כל שופטי ארץ, שע"י התורה יש כח לשופטי ארץ הם דייני א"י הנקרא במקרא ארץ סתם, כד"א הנותן מטר על

139

אלשיך משלי פרק כב

 רשות ליאמר דבר פלוני עד שיאמר אותו חכם פלוני, והוא בלי ספק כי הוא חלקו מפאת נפשו, ונבין בזה אומרם ז"ל ששמע משה מפיו ית' אליעזר בני אומר וכו' ואמר יהי רצון שיצא זה מחלצי, וכן ארז"ל במס' תענית שאמר אליהו לר' אילא, שהיה הוא יתברך אומר הלכה משם כל תנאים ואמוראים חוץ מר"מ שלמד תורה מאחר, והשיב לו רמון מצא וכו', ואמר לו השתא קא אמר. והלא כמו זר נחשב, יצטרך יוצר הכל לומר הלכה מפי יצוריו, אך לא יקפח חלק כל נפש, וזה ענין רבה בר נחמני שנבחר למכריע בין אלקי עולם לישיבה של מעלה, למה זה בחרו

140

אלשיך משלי פרק כד

 ומתרץ, כדש הזה עד יברר האוכל ויצא הדין לאמתו, והוא כי דקדקו ז"ל כי מלת אחר מיותרת, שהל"ל ועתדה וכו' ובנית ביתך או אחר בנה ביתך, אך יאמר במה שתעשה אחר המשנה שהוא לקבץ ברייתות ותוספתות ומימרות וקושיות ופירוקים, בזה ובנית ביתך שבמשנה לבדה, אדרבה יחרב כי תנאים מבלי עולם כמדובר:או כמו שצריך לצבור כל מיני האוכל מסולק מוץ וקש אל הבית, כן תסלק כל מה שאינו הלכה והבאת האוכל אל תוך ביתך הוא לבך, אך לפי זה כמו זר יחשב קשר אל תהי עד חנם אל הקודם, ויתכן יאמר הלא צויתיך להיות מתופשי התורה בכל חלקיה ללמוד,

1234567891011121314151617181920