תנאים

תנאים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 8047 מקורות עבור תנאים. להלן תוצאות 121 - 130

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


121

אור החיים שמות פרשת שמות פרק ד

 לדקדק אומרו הן ולא אמר אם לא וגו'. ויתבאר על נכון על דרך מה שכתב רמב"ם בפ"ז מהלכות יסודי התורה וז"ל אין נבואה שורה אלא על חכם גדול בחכמה וכו' שלם בגופו וכו' ע"כ, וכתב הכסף משנה וזה לשונו וצ"ע למה לא כתב שצריך שיהיה עשיר גבור ועניו ותירץ שאותם תנאים צריכין למתנבא בקביעות ורמב"ם לא נחת לפרש אלא על המתנבא שלא בקביעות. והנה אפי' אם נאמר שתחשב נבואה זו של משה אקראי מה שאינו כן אף על פי כן טוען טענה הנשמעת לצד ענותנותו כי הוא חסר תנאים שבהם יאמן נביא לישראל, והוא אומרו והן פי' וכן הוא הדין

122

אור החיים ויקרא פרשת בהר פרק כה

 ירצה לצד שמצוה זו של שביתת הארץ יש בה ב' דברים, הא' דבר מלך שלטון שעל עבדיו חיוב לקיים כל דבר, והב' הגם שיהיה דבר זה בין אדם לחבירו יתחייב עשותו כפי הדין, כי הנותן מתנה לחברו ומתנה עמו בשעת המתנה תנאו קיים, וכמו כן האדון ב"ה בשעת המתנה מתנה תנאים כאומרו אשר אני נותן ולא אמר אשר נתתי, אשר על כן אמר כנגד דבר מלך שלטון אמר דבר, וכנגד היות הדבר מתחייב מהמשפט אמר ואמרת פירוש בלא טעם גזירת מלך יקבלו המאמר:ושבתה הארץ וגו'. צריך לדעת מה היא כוונת הכתוב במאמר זה, אם על שנת השמיטה הרי הוא

123

אור החיים במדבר פרשת קרח פרק יח

 ועל משאו ובפסוק אל תכריתו נאמר ואל משאו, בודאי שטעות סופר הוא כי למה יניח מה שנאמר בפסוק שבו אמר ולא ימותו וילך לחפש אחר פסוק שבפרשת נשא כי שם נאמר ועל משאו ושם לא נאמר וימותו, אלא ודאי צריך להגיה בהרמב"ם ואל משאו, ויהי מה קשה למה נטה מדברי תנאים ואמוראים:ונראה כי הרמב"ם לקח דרשת תנא שדרש מפסוק גם הם גם אתם על זה הדרך גם הם לוים על עבודת הכהנים גם אתם כהנים על עבודת לוים, ומריבוי תיבת גם שלא היה צריך לומר אלא הם ואתם מזה דורש חיוב ללוי העובד עבודה שאינה שלו, ומה שכתב רמב"ם

124

אור החיים דברים פרשת דברים - ואתחנן פרק ג

 והוא אומרו לאמר פירוש אין תכלית הדבר בדברים הנאמרים אלא לאמר עוד דברים אחרים, וזה עשה בחכמה כי יותר יהיה נקל להתקבל תפלתו על עצמו להתיר שבועת הגזירה שעליו להיותו נקי וצדיק מהתיר שבועת גזירת ישראל שהם בעלי העון, וכל דברי משה יגידו צדקת ה' עשה:עוד נתכוון לדייק ד' תנאים הצריכין לקבלת תפלה, אחד שיתפלל כעני הדופק על הפתח כדרך אומרו (משלי י"ח) תחנונים ידבר רש, ב' שיבקש ממקור הרחמים, ג' זמן התפלה כדרך אומרו (תהלים ס"ט) ואני תפלתי לך ה' עת רצון, ד' שתהיה תפלתו מפורשת ולא תהיה סובלת פירוש בלתי הגון, וכמעשה שהובא במדרש (אסתר ר' פ"ז

125

אלשיך שמות פרשת בא פרק יב

 וזהו אומרו ומצות. שהוא, שעם שלילת שאור שבעיסה צריך שעל מרורים יאכלוהו, מה שאין כן בשמחת משתאות ששם השטן מקטרג:או ירמוז אם תרצה ליהנות מהיצר הרע בלילה הזה, שהוא בעולם הזה הדומה ללילה (בבא מציעא פג ב) בענין מאכל ומשגל וכיוצא בהם, יהיה בשלשה תנאים. א. צלי אש שלא יהיה רק על פי התורה שנקראת אש, שלא תרבה אכילה ושתיה רק בשבתות וימים טובים, ולא לפניות הנאת הגוף רק לקיים התורה, וכן במשגל על פי התורה במקום מצוה ולכונת קיום זרע קדוש, שעל ידי כן היצר הרע אינו שמח כי אם מצטמק ורע לו כצלי שעל האש, כי

126

אלשיך ויקרא פרשת שמיני פרק י

 היות המיתה בשרפה וגם שיהיה על ידו יתברך, הוא דבר גדול נוסף על מציאות המיתה. והנה כתבנו למעלה כי אין הכניסם אש זרה היה מספיק לשרפת ה' הזאת, כמו שכתבנו מרבי ישמעאל (ילקוט שמיני תקכד) שאמר יכול אש זרה ממש, תלמוד לומר אשר לא צוה אותם שהכניסוה בלא עתה. וכן תנאים זולתו שמקילים הרבה עון האש כנזכר למעלה. ואם כן היה די מיתה ולא שתהיה שרפה וגם מידו יתברך. אך הוא להורות את בני ישראל כי גם שנתחייבו, הנה על חיובם היה מספיק מציאות המיתה. אך למען ידעו כי גם קרבן כפרה המה, על כן נשרפו וגם על ידי ה'.

127

אלשיך ויקרא פרשת שמיני פרק יא

 ראוי לשים לב. א. למה הוצרך דבור זה אל שניהם ולא אל משה לבדו ככל צוויי התורה. ב. אומרו לאמר אליהם, כי מלת אליהם מיותרת. ג. אומרו לאמר זה פעמים. ד. אומרו דברו וכו', למה הוצרך יהיו שניהם המדברים:אמנם הנה דעת רב בגמרא (זבחים קא ב) וכמה תנאים עמו אמרו (עי' ויקרא רבה יא ו) כי משה שימש בכהונה כל ימיו והיה אוכל בקדשים. ומינה ודאי שגם היה פורש מן הטומאה ככהנים:ונבא אל הענין. והוא, כי הנה אחר סיפור התורה מקדושת הכהנים, ורצה הקב"ה גם כן להזהירם על הטומאה, שהוא ענין אומרו בסמוך (פסוק כד) ולאלה תטמאו כל

128

אלשיך ויקרא פרשת אחרי מות פרק טז

 ט). ואם הוא כי באחד בניסן נאמרה כל האזהרה, אם כן למה יביא הכל בענין יום הכפורים. אך אין זה כי אם שבא ללמד שעצומה של מיתתן של צדיקים מכפרת כעיצומו של יום הכפורים. ושמא תאמר ועדיין ערביך ערבא צריך, מי יאמר שעצומו של יום הכפורים מכפר, והלא הוא מחלוקת תנאים (יומא פה ב). לזה אמר ומנין שיום הכפורים מכפר, כלומר היום עצמו, שנאמר (להלן פסוק ל) כי ביום הזה יכפר עליכם וכו'. שמשמעות הלשון הוא כי היום עצמו הוא המכפר. ולא הביא מהקרא יום הכפורים, שאפשר שהוא על ידי העבודה. ועוד נכריח הדבר בפשטי המקראות לפנים בהגיענו אל מקום

129

אלשיך ויקרא פרשת בהר פרק כה

 ויקדש לכל למען ילמדו ממנו הרואים, הנה כיון שהוא מקדים חסיד יקרא. וזהו יתן ויתנו אחרים, שהוא נותן תחלה ואחר כך יתנו אחרים שילמדו ממנו, זה חסיד יקרא על קדימתו. וזהו מאמר שלמה בחכמתו באומרו (משלי כב ט) טוב עין הוא יבורך [כי נתן מלחמו לדל]. אך הוא על חמשה תנאים: א. כי נתן כבר קודם לזולתו, וזהו שלא אמר כי יתן או כי נותן רק נתן שהוא לשון עבר; ב. שהוא מלחמו שלו שיקנה בהיתר; ג. שלא אמר אני אוכל פת קמח סולת ואתן לדל פת קיבר, כי אם מלחמו אשר אוכל; ד. שאפילו אין לו אלא ככר לחם

130

אלשיך במדבר פרשת בלק פרק כד

 רעיא מהימנא (זוהר ח"ג דף רעו ע"ב) שלעתיד אם יהיה עוני של זכיות, יהיה סמך ורכיבת המשיח לבא בזכות תורה. וזהו רוכב על החמור, כד"א יששכר חמור גרם (בראשית מט יד). כי הלא יזל מים, מימי התורה בעולם, מהדולים רבים שבכל דור מהקודמים אליהם פה אל פה תורה, הם דורות תנאים ואמוראים שהפליגו תורה הרבה:ועל ידי כן לא ימוטו ישראל, עד שבאחרונה, כי יתנו בגוים רבוי תורה. וזהו וזרעו במים רבים:אז ירום מלכות דוד, וזהו וירום מי שמאגג הוא מלכו של ישראל, הוא דוד. כי מענין אגג שהניחו שאול חי נתרומם דוד, כי אז שלח הוא יתברך

1234567891011121314151617181920