תנאים

תנאים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 8047 מקורות עבור תנאים. להלן תוצאות 111 - 120

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


111

אברבנאל שמואל ב פרק ז

 הטובה הזאת, ובזה הודה באמתת הנבואה שנאמרה לו, אבל אמר שהיה צורך תפלתו וכוונתו לא שיקים האל יתברך דבריו, כי אם שירצה ויברך את בית דוד עבדו שיהיו תמיד צדיקים וטובים, באופן שיהיו ראויים לקבל החסד האלקיי כי היה יודע שלא יחזור הייעוד כי אם מפאת המקבלים, להיות הייעודים האלקיים תנאים על הכנת המקבלים אותם, ולכן התפלל על הכנתם, (כט) וזה שאמר וברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך, ואין פירושו שיתמיד כסא מלכותו, כי אם שיהיה זרעו תמיד תמים עם השם ועובדים אותו ולא ימנעו הטוב מהם, כי מצד הפועל אי אפשר שיבא השנוי כי אם מצד המקבל, וזהו

112

אברבנאל שמואל ב פרק כג

 ז"ל בפרק אלו מגלחין (מ"ק ט"ו ע"ב) דרשו הפסוק הראשון הזה, א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן אני מושל באדם, מי מושל בי? צדיק, שאני גוזר גזרה והוא מבטלה, הוי צדיק מושל יראת אלקים. והמפרשים פירשו שהצדיק יהיה מושל עם יראת אלקים, וכאלו אמר שהמושל באדם ראוי שיתחברו בו שני תנאים, האחד שיהיה צדי' וישר, השני שיהיה מושל עם יראת האלקים ולא יסור מן התורה ימין ושמאל, כי זה הוא המושל באמת וכפי הרצון האלקי. ובין לדעת המדרש ובין לדעת המפרשים יחסר בכתוב בי"ת המשרתית, ויהיה אומרו יראת אלקים כמו ביראת אלקים. והנראה לי בזה הוא שהכתוב כפשוטו לא יחסר

113

אברבנאל מלכים א פרק ג

 השלמיות אשר זכרו הכנות הכרחיות קודמות מביאות לשרות השכינה או הנבואה כמו שחשב. כי עם היות שיסבול זה ענין החכמה והענוה להיותם שלמות השכל במדות ובדעות, הנה העושר והגבורה והקומה שהם (כפי מה שפירשו באותו המאמר) אסיפת הממונות וחוזק האברים וחוזק הכח וגודל הקומה, איך יאמר אדם שיהיו הדברים ההם תנאים הכרחיים בנבואה ומביאים אליה? בהיותם ענינים גופנים בלתי מתיחסים אל השכל ולא לנבואה, וכמה מהנביאים היו דלים ונחלשים רפי המזג חלושי ההרכבה, ועוד שאותם השלמיות שביארו חז"ל במשה ובשאר הנביאים זכרו שנמצאו בהם אחרי נבואתם, והוא המורה שאינם הכנות ולא דברים מביאים אל הנבואה, כי אם דברים נמשכים אחריה

114

אברבנאל מלכים א פרק יא

 בעשות האדם מכת חרב והרג ואבדן באויביו עד בלי די, כי אם בגבורת לבב, וגם בהיות כל אויביו נכנעים אליו ומשתעבדים לפניו, וכמאמר אדוננו משה ע"ה (דברים ל"ג כ"ט) אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו אויביך לך ואתה על במותימו תדרוך, הנה התנה תנאים באושר, ואחד שיהיה נושע בה', ר"ל שמן השמים יסייעוהו במעשיו, והשני שיהיה האדם איש זרוע, וזהו ואשר חרב גאותך, והשלישי שיכנעו אליו האויבים, באופן שלא יצטרך להלחם בם, וזהו ואתה על במותימו תדרוך. והנה שלמה ידענו גבורתו מאשר כל מלכי הארץ היו משתעבדים אליו ונושאים אליו מנחה שנה בשנה,

115

אברבנאל ישעיהו פרק יא

 ר' אליעזר, ולכן סמך הכתוב אליו ויצא חוטר מגזע ישי, וגם זה פירוש נכון הוא, ואמנם ענין המלחמה הזאת יתבאר אחרי זה בפרשת קרבו גוים לשמוע (ישעיה לד, א):(ב) ונחה עליו רוח ה' וכולי עד סוף הנבואה. זכר הנביא בנבואה הזאת עשרה תוארים שימצאו במלך המשיח, והם תנאים הכרחיים במלכותו ובגאולה העתידה, שמבלתם אי אפשר שיהיה הוא משיח, ולא שתקרא גאולתו גאולה אמתית.האחד בייחוסו ומשפחתו, שיהיה מזרע דוד מגזע ישי החסיד, ונצר משרשיו השלמים דוד ושלמה והיה זה לפי שיעקב אבינו נתן המלכות והממשלה באומה אל שבט יהודה, כמו שאמר (בראשית מט, י) לא יסור שבט מיהודה, ומכל

116

אברבנאל הושע פרק ח

 כי המה עלו אשור פרא בודד לו כלומר שבאו אשור לבקש עזרה כפרא אדם בודד שהולך יחידי לנפשו מבלי עצה וגם אפרים התנו אהבים רוצה לומר נתנו מתנות ושוחד למלך אשור בדרך אהבה, (י) אבל לא יועילם כל זה לפי שגם כי יתנו בגוים רוצה לומר אף על פי שיעשו תנאים עם מלכי הגוים ויתנו להם מתנות עתה אקבצם כלומר אקבץ הגוים עליהם להגלותם, ובמקום שעתה הם מתחלחלים מאד ממשא מלך ושרים המוטל עליהם הנה אז יחלו ויתחלחלו מעט מזה לפי שיכבד אז עליהם הגלות כל כך שיהיה בעיניהם אז משא המלך והשרים שהיו סובלים בהיותם על אדמתם דבר קטן

117

אדרת אליהו במדבר פרק א

 אביו וז"ש לגלגלתם שהשם עיקרו בגולגלת והבן. ואמר זה הכתוב שלא שלחו שמותם לפני מרע"ה רק באו עצמן לפניו וכתב כל גולגלת בשמו. ואמר במספר שמות של"ת שכתב הכללים לבד בכל משפחה או בית אב או כל אב כמה בנים יש לו. ואמר מבן עשרים כו' כל יצא כו'. שני תנאים אחד שיהיו בן עשרים. ב' שיהיו יצאי צבא לאפוקי הזקנים והחלשים וזה שחזר בכולם שאל"כ שהוא רק טעם בלבד לא ה"ל לחזור בכולם. ופסוק זה על היחוס ופסוק שני פקדיהם הוא על המנין והמנין הוא רק על השבט בכללו. ואחר שהגידו שמותם מנו השמות של כל השבט ביחד ולא

118

אדרת אליהו דברים פרק יב

 תאוה. אבל כאן בבשר תאוה התירה התורה ג' דברים הללו שנאמר ואמרת אכלה וגו' אמירה בלב. הוא חפץ. כי תאוה נפשך. זו חמדה. בכל אות נפשך. זו תאוה. יכול יקח מן השוק ת"ל וזבחת מבקרך ומצאנך. יכול כל בקרך וכו' ת"ל מבקרך מקצת בקרך נמצא לא התירה התורה אלא בג' תנאים רק בשעת תאוה ודוקא בקרך ומקצת דווקא:(כא) כי ירחק ממך המקום. בריחוק מקום אתה זובח ואי אתה זובח בקירוב מקום לימד שאסור לשחוט חולין בעזרה מנין שאסור באכילה ת"ל כי ירחק ממך וגו' ואכלת. אבל לא תאכל אם שחט בקירוב מקום. מניין שאסור בהנאה ת"ל ובשר בשדה טרפה

119

אור החיים בראשית פרשת מקץ פרק מג

 היה סתירת הדבר בכפל התנאי.ומה שכתב הרא"ם כי נאמר הכפל ולא נכתב כבר דחינו הדברים ואין צורך להוסיף לדחותם.שוב ראיתי להתוספות שכתבו בפירוש דברי רב יהודה שטעם נידוי יהודה שחל הגם שהוא על תנאי הוא לצד שלא היה בידו לקיימו ולכך חל גם על התנאי וגו' אבל שאר תנאים שבידו לקיימן כגון שמנדין את האדם שלא יעשה דבר ודאי לא חל הנידוי כלל עד כאן.והנה לדברי התוס' הגם שכפל המנדה התנאי אף על פי כן חל עליו לצד שאין בידו לקיימו, וזה הפך מה שכתבנו. ולא ידעתי מה יפרשו במימרת רבי אבהו הסמוכה לה שאמר קללת חכם

120

אור החיים שמות פרשת שמות פרק ג

 מארי דאברהם ולמה לא נטלום אז ואין מבין דבר, אלא ודאי שנתכוין ה' שיעשו כסדר זה לרדוף אחריהם כנזכר ויכבד בהם. ובענין המעשה מצד עצמו שנטלו ממונם אין איסור בזה להציל אדם את שלו מהאנס, וצא ולמד מיעקב שהיה מערים להציל את שלו מיד לבן הארמי, וצא ולמד ממעשה ג' תנאים (יומא פ"ג) אשר הצילו פקדונם מאשת כידור בדרך ערמה ואין בזה איסור, והוא אומרו הנביא (תהלים י"ח) ועם עקש וגו'. ומה שלפנינו הענין הוא יותר נקי ובר כי דקדקתי בכל הדברים הנאמרים בענין ואין בהם דבר שקר כי לא הזכירו בלשונם החזרה כלל, וגם לשון זה לצד מעלת קדושו

1234567891011121314151617181920