תחומין

תחומין מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 3148 מקורות עבור תחומין. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

משנה מסכת עירובין פרק ז

 מערבין בה ככר באיסר והוא שלם מערבין בו:משנה יא[*] נותן אדם מעה לחנוני ולנחתום כדי שיזכה לו עירוב דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים לא זכו לו מעותיו ומודים בשאר כל אדם שזכו לו מעותיו שאין מערבין לאדם אלא מדעתו אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בעירובי תחומין אבל בעירובי חצרות מערבין לדעתו ושלא לדעתו לפי שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לאדם שלא בפניו:

2

תוספתא מסכת ביצה (יום טוב) (ליברמן) פרק ד

 שלהבת לא נהנין ולא מועלין גחלת של ע"ז אסורה שלהבת מותרת המוציא גחלת לרשות הרבים חייב שלהבת פטור המודר הנאה מחבירו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו מברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת הלכה חבור של שני שבטים יש לו אלפים אמה לכל רוח בור של שני תחומין אין ממלין ממנו בשבת אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים הנהרות והמעיינות המושכין הרי הן כרגלי כל אדם הלכה טמי שהיו פירותיו בעיר אחרת ועירבו בני אנשי אותה העיר לבא אצלו לא יביאו לו מפירותיו אלא אם כן היו רגליו מעורבות לשם ואם יש שם אפטרופוס מביאין על

3

תוספתא מסכת חגיגה (ליברמן) פרק א

 שאין ראוי ליכנס לעזרה יוחנן בן רחביי אמ' משם ר' יהודה אף הסומא שנאמ' יראה פרט לסומא השיב ר' על דברי יוחנן בן רחביי הכריעו חכמים לסייע דברי ר' יהודה וחנה לא עלתה הלכה בקטן יוצא בעירוב אמו וחייב בסוכה ומערבין עליו מזון שתי סעודות בעירובי תחומין יודע לנענע חייב בלולב יודע להתעטף חייב בציצית יודע לדבר אביו מלמדו שמע ותורה ולשון קודש ואם לאו ראוי לו שלא בא לעולם יודע לשמר תפליו אביו לוקח תפלין אליו כיצד בודקין אותו מטבילין אותו ונותנין לו חולין לשם תרומה יודע לשמר גופו אוכלין על גופו טהרות ידיו אוכלין על ידיו טהרות

4

תוספתא מסכת נגעים (צוקרמאנדל) פרק ז

 הטמא להציל מכח הטהור להציל: הלכה יישראל מקבלין טומאה ומצילין בגדים בבית המנוגע והבהמה והגוים אין מקבלין טומאה ואין מצילין בגדים בבית המנוגע וכמה הוא פרס חצי ככר משלש ולקב ושלשה שיעורין היה ר' שמעון אומר בה בה שתי ידות מזון שתי סעודות שאמרו חכמים בערובי תחומין רביעי נקרא חצי פרס לפסול את הגויה חציו נקרא פרס לאכול בבית המנוגע מסב ואוכלה בלפתן בבינונית של כל אדם: הלכה יאמצורע שנכנס לבית כל הכלים ששם הרי אלו טמאים מיד אמר ר' יהודה במה דברים אמורים בזמן שנכנס ברשות לא נכנס ברשות כל הכלים שם טהורים עד שישהה כדי הדלקת

5

תוספתא מסכת עירובין (ליברמן) פרק ו

 עברי ומי שחציו עבד וחציו בן חורין יוצאין בשל עצמן עבד של שני שותפין יוצא בעירוב שניהן מהלך בצפון בעירובו של זה בדרום ובדרום בעירובו של זה בצפון ואם מיצע את התחום אל יזה ממקומו קטן שצריך לאמו יוצא בעירוב אמו ושאין צריך לאמו מערבין עליו מזון שתי סעודות בעירובי תחומין הלכה יגכותל חצר שנפרץ מארבעה טפחים עד עשר אמות מותר מפני שהוא כפתח יתר מיכן כנגד הפירצה אסור הלכה ידנפרצו בו פרצות הרבה אם העומד מרובה על הפרוץ מותר אם הפרוץ מרובה על העומד כנגד עשרה בתים בטלה מחיצה הלכה טושתי חצרות זו לפנים מזו בין

6

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ביצה פרק ה

 ותני כן המוסר בהמתו לבקר אע"פ שלא הודיע לבקר הרי זו כרגלי הבקר:הלכה דמתני' השואל כלים מחברו מעי"ט כרגלי השואל בי"ט כרגלי המשאיל האשה ששאלה מחבירתה תבלין ומים ומלח לעיסתה הרי אלו כרגלי שתיהן ר' יהודה פוטר במים מפני שאין בו ממש: גמ' א"ר בא תחומין עשו אותן כמידת הדין תדע לך שכן תמן אמרין בשם רב חסדא ולא ידעין אין מן שמועה ואין מן מתני' ואפי' עצים וסברנן מימר עצים אין בהן ממש: ר' יודה פוטר במים מפני שאין בהן ממש: מה נפק מביניהון [דף כב עמוד א] המים מאן דאמר מפני שאין בהן ממש הרי יש

7

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת הוריות פרק א

 זעירא ושהות ביניהון רבי מאיר אמר נותנין לו שהות עד שישמע רבי שמעון אומר עד שישפע ותני כן הורו בית דין בשוק העליון ויחיד בשוק התחתון בית דין בבית ויחיד בעלייה פטור עד שישמע ממש על דעתיה דרבי עקיבה אדיין הוא ספק אמר רבי בון בר חייה בעומד בין שני תחומין בין שני תחומי ארץ ישראל לתחומי ארץ ישראל. רבי אמי בשם רשב"ל להורייה הילכו אחר ישיבת ארץ ישראל לטומאה הילכו אחר רוב נכנסין לעזרה. [דף ה עמוד א] מה כל כת וכת משערין או אין משערין אלא כת הראשונה בלבד אמר רבי יוסי בי רבי בון עד שהן מבחוץ

8

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשר שני פרק ב

 כאחת. ר' יונה בשם רב הושעיה בעי הגע עצמך שבישל זה בפני עצמו וזה בפני עצמו ועירבן כלום יש בדגים אלא טעם קפלוטות ובקפלוטות אלא טעם דגים. [דף י עמוד ב] מתני' פליגא על רבי יוחנן האשה ששאלה מחברתה תבלין ומים ומלח לעיסתה הרי אלו כרגלי שתיהן. אמר רבי בא תחומין עשו למידת הדין תדע לך שהוא כן דתמן אמרין בשם רב חסדא ולא ידעינן אם מן שמועה אם מן מתניתא אפילו עצים סברינן מימר עצים אין בהן ממש: מתני' פליגא על רבי שמעון בן לקיש תבשיל של מעשר שני שתיבלו בתבלין של חולין השבח לשני פתר לה בשאין טעם

9

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עירובין פרק א

 סמוכין לחורש עד כדון בשאינן סמוכין למעיין ואפי' סמוכין למעיין נכנסו עמהן לעיר כבר נפטרו יצאו עמהן מעיר כבר נתחייבו בדמאי. ר' יוסה בשם ר' אבהו א"ר חזקיה בשם רבי יודה בן פזי דמיי תקן לא תקן: ומלערב: רב חייה בר אשי אמר הדא דאת אמר בעירובי חצרות אבל בעירובי תחומין דבר תורה הן. ויש חצירות במחנה לסתור אהלים שבמחנה כהדה דתני אהלים שבמחנה צריכין עירוב אהלים שבשיירה אינן צריכין עירוב. יהודה בן תימא אומר אף חונים בכל מקום ובמקום שהן נהרגין שם נקברין שלא תאמר יעשו כהרוגי פלמוסיות אית תניי תני אסור לפנותן ואית תניי תני מותר לפנותן אמר

10

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עירובין פרק ג

 וב"ה מכשירין ושל מעשר שני בירושלם לא יטול ואם נטל כשר. רב ששת בשם ר' חייה רבה טבל שיש עליו תניי מותר לטלטלו כיצד הוא עושה נותן עיניו במקצתו ואוכל את השאר. ותני בית שמאי אומרין אין מערבין במעשר שני בירושלם אמר ירמיה הדא דאת אמר בעירובי חצירות אבל בעירובי תחומין תני [דף כ עמוד ב] שנתן עירובו בירושלם שהוא יכול לעלות ולאוכלו שם. שמואל אמר כבן תשע כבן עשר עירובו עירוב. א"ר יוסה הדא דתימר בעירובי תחומין אבל בעירובי חצירות אפילו קטן. א"ר יהושע מפני מה מערבין בחצירות מפני דרכי שלום מעשה באשה אחת שהיתה דבובה לחבירתה ושלחה עירובה

1234567891011121314151617181920