תוספות

תוספות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 11744 מקורות עבור תוספות. להלן תוצאות 81 - 90

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


81

רבי אליהו מזרחי בראשית פרשת לך לך פרק טו

 הברית הזאת בלשון עתיד - "ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'" (שמות ו, ח) ואמר ליצחק (כו, ג) "כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל", וליעקב - "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך" (כח, יג), ואם היתה נתונה להם מזמן אברהם מה טעם "אתן" ו"אתננה", הרי אין כאן שום תוספות ענין בנתינה עד שבעבורו יאמר בלשון עתיד כמו בעת המילה, שבעבור שהוסיף (יז, ח) "לאחוזת עולם" אמר "נתתי" בלשון עתיד, כמו שפירש הוא. ואין להשיב שמה שאמר ליצחק וליעקב בלשון עתיד הוא מפני החדוש, שבא להודיעם שיתן אותה להם לבדם ולא לישמעאל ועשו שגם הם בכלל "לזרעך נתתי", ואם

82

רבי אליהו מזרחי בראשית פרשת לך לך פרק יז

 שהולך ערירי ומת קודם זמנו" הוה ליה לאביי למימר: נהי דנפק מר מכרת דשני, מכרת דבני מי נפק מר, דעדיפא טפי דאפילו מכרת דשני לא נפק, כל עוד שבניו קיימים, ומדלא קאמר הכי שמע מינה שגם הוא סובר דנפק ליה מכרת דשני אף על פי שבניו קיימים. כבר תרצו התוספות (תוספות שבת כה א ד"ה כרת): שלא היו לו בנים קטנים, דדוקא קטנים נענשים בעון אביהם ולא גדולים. דהשתא מצינן לתרוצי נמי ההיא דפרק בתרא דמועד קטן (מועד קטן כח א) דאמרינן: "מת בחמשים שנה זו היא מיתת כרת", ופירש רש"י: "מחמשים שנה ולמעלה", והיינו כדרבה דאמר: "מחמשים שנה ועד

83

רבי אליהו מזרחי בראשית פרשת וירא פרק יח

 רבי אליהו מזרחי בראשית פרשת וירא פרק יחפרשת וירא (א) [וירא אליו] לבקר את החולה. בפרק השוכר את הפועלים (בבא מציעא פו ב). אית דמפרשי (תוספות השלם אות א), דמפיק לה מדלא הוזכר בזאת המראה שום דבור. וקשה, דאם כן ההיא דפרק מפנין (שבת קכז א) דאמר רב יהודה אמר רב: "גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה, דכתיב (פסוק ג): 'ויאמר אד'ני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור' ואמר רבי אלעזר: בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם, מדת בשר ודם אין קטון אומר לגדול המתן עד שאבא אצלך, ואלו בהקדוש ברוך הוא כתיב:

84

רבי אליהו מזרחי בראשית פרשת חיי שרה פרק כד

 היא ליכנס בביתו של אברהם. דאם לא כן למה בחר בזה הסימן:ולשון הוכחת בררת. לא מלשון (הוכחה) [תוכחה]. ואם תאמר, למאן דאמר בפרק ארבע מיתות (סנהדרין נו ב): "כל האמור בפרשת מכשף (דברים יח, י - יא) בן נח מוזהר עליו", היאך ניחש. כבר הקשו התוספות בפרק גיד הנשה (תוספות חולין צה ב ד"ה כאליעזר) על זה, ותרצו: דההוא תנא סבר שלא נתן לה הצמידין עד שהגידה לו בת מי היא. ואף על גב דכתיב (פסוקים כב - כג): "ויקח האיש נזם זהב" וגו' והדר כתיב: "ויאמר בת מי את" אין מוקדם ומאוחר בתורה. וכן מוכח נמי מספורו של אליעזר דכתיב (

85

רבי אליהו מזרחי בראשית פרשת חיי שרה - תולדות פרק כה

 בן גמליאל. וההיא דסנהדרין (סנהדרין כא א) איכא למימר אתיא כרבן שמעון בן גמליאל, דקיימא לן כרבן שמעון בן גמליאל במשנתינו (כתובות קי ב). והא דרב נחמן בפרק קמא דכתובות (כתובות י) דאמר: "חכמים תקינו להן לבנות ישראל לבתולה מאתים ולאלמנה מנה", דמשמע דסבירא ליה דכתובה דרבנן, "אומר רבי יצחק (תוספות כתובות י א ד"ה א"ר נחמן) דלא קיימא לן כותיה, דהא רב אשי דהוא בתראה פליג עליה ומתרץ לה לבריתא (כתובות יב א): תני, כל שלא מישמש אינו יכול לטעון טענת בתולים", אלמא חייש לשמא משקר ולא אמרינן חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה, כרב נחמן. והא דאמרינן בהאשה

86

רבי אליהו מזרחי בראשית פרשת תולדות - ויצא פרק כח

 חיות רעות. בבראשית רבה (בראשית רבה סח, יא). דאם לא כן מאי "מאבני" דמשמע טובא, בחד סגי. ואם תאמר, מנא ליה לומר שלקח אבנים הרבה, דילמא ויקח אבן אחת מאבני המקום הוא דקאמר, והיינו דכתיב בתריה (פסוק יח) "ויקח את האבן אשר שם מראשותיו". כבר תרצו התוספות בפרק גיד הנשה (תוספות חולין צא ב ד"ה כתיב) שזהו לפי פשוטו של מקרא, אבל לפי מדרשו לא היה לו לכתוב אלא 'ויקח אבן' כמו (שמות יז, יב) "ויקחו אבן וישימו תחתיו", שהרי הכתוב לא בא לסתום אלא לפרש, אלא מדכתיב "מאבני" שמע מיניה אבנים טובא הוו. אבל מה שאמרו בפרק גיד הנשה: "

87

רבי אליהו מזרחי בראשית פרשת ויצא - וישלח פרק לב

 די מחסורו אשר יחסר לו". וכן גבי גנבה אף על דכתיב (שמות כב, יא) "גנב יגנב" - מכל מקום, לא שנא גנבה לא שנא אבדה, התם נמי מוכחא מלתא דבגנבה דוקא ולא באבדה, דלשון גנבה משמע ולא אבדה, כדאיתא בפרק השואל (בבא מציעא צד ב), כדפירשו התוספות במציעא פרק אלו מציאות (תוספות בבא מציעא לא ב ד"ה דברה). והראיה על זה, שהרי רבי שמעון גופיה דקאמר גבי (דברים טו, ח) "העבט תעביטנו" דברה תורה כלשון בני אדם, דריש בראש השנה (ראש השנה ח. על דברים יד, כג) "עשר תעשר - אחד מעשר דגן ואחד מעשר בהמה".והרמב"ן (בפסוק יא) ז"ל טען על

88

רבי אליהו מזרחי בראשית פרשת וישב פרק לח

 ליה: לא, סתמי הן ופשיט לך, נשואין ומלקיות - כרבי, וסתות ושור המועד - כרבן שמעון בן גמליאל". ופירש רש"י: "סתומות של משנה הן, יש שסתמה כרבן שמעון בן גמליאל ויש שסתמה כרבי. דאיכא מילתא דמחזקינן לה בתרי זימני, ואיכא מילתא דבעינן תלתא זימני, ומשום הכי פשט לך כמר וכמר". ופירשו התוספות (תוספות יבמות סה א ד"ה בשור): גבי שור המועד רבי לא פליג אקרא ד"תמול שלשום", דמיירי דבתלתא הויא חזקה, בתרי לא הויא חזקה, אלא כלומר התם מתקיימין דברי רבן שמעון בן גמליאל דלא מתחזק מועד אלא בתלתא זימני.(יב) ויעל על גוזזי צאנו ויעל תמנתה לעמוד על גוזזי צאנו. פירוש:

89

רבי אליהו מזרחי בראשית פרשת מקץ פרק מג

 יגנב" (שמות כב, יא), "הקם תקים" (דברים כב, ד), "עזוב תעזוב" (שמות כג, ה), בפרק אלו מציאות (בבא מציעא לא ב) ובכמה מקומות בתלמוד (סנהדרין מה.: קדושין יז ב). ואף על פי שיש לומר דברה תורה כלשון בני אדם, הני מילי היכא דליכא למדרש בהו, אבל היכא דאיכא למדרש דרשינן (תוספות בבא מציעא לא ב ד"ה דברה).(כג) אלהיכם בזכותכם ואם אין זכותכם כדי. ואלהי אביכם בזכות אביכם. תנחומא. דאם לא כן למה לי תרתי, בחד סגי.(כה) ויכינו הזמינו עטרוה בכלים נאים. לא שהכינו הוייתה, שהרי מוכנת ועומדת היא מעת צאתם מבתיהם, כדכתיב (פסוק טו) "ויקחו האנשים את המנחה"

90

רבי אליהו מזרחי בראשית פרשת ויגש פרק מו

 ובית אבי, והוא הכתוב, ואחת בעד "והאנשים רועי צאן" (פסוק לב).(לד) בעבור תשבו בארץ גושן והיא צריכה לכם שהיא ארץ מרעה וכשתאמרו לו כו' ירחיקכם מעליו ויושיבכם שם. הוסיף בין מאמר "בעבור תשבו בארץ גושן" ובין מאמר "כי תועבת מצרים כל רועה צאן" שתי תוספות: תוספת "והיא צריכה לכם שהיא ארץ מרעה". ותוספת "וכשתאמרו לו שאין אתם בקיאים במלאכה אחרת ירחיקכם מעליו ויושיבכם שם". מפני שמאמר "בעבור תשבו בארץ גושן" יש לו שתי בחינות, שיזכו הם לשבת שם ושיסכים פרעה להושיבכם שם. ומאומרם לפרעה "אנשי מקנה היו עבדיך מנעורנו ועד עתה" יחוייב שירחיק אתכם מעליו כי תועבת מצרים כל

1234567891011121314151617181920