תוספות

תוספות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 11744 מקורות עבור תוספות. להלן תוצאות 31 - 40

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


31

רש"י יחזקאל פרק מב

 רוחב לפי שבנין החליפות מן הצפון לדרום ט"ו אמה ומן המזרח למערב אינו אלא י"א:ופתחיהם לצפון - פתחי הלשכו' הללו לצפון, מצאתי, וזהו פי' של פתח הצפון הכתובה למעלה שם קיצר הדבור וכאן פירשו (זה שייך לרש"י מ"ב פסוק ב' בגמר הדבור למעלה וזהו פי' ר' שמעיה וכתב מדעתו, תוספות):(ה) והלשכות - העליונות וגו':כי יוכלו אתיקים - כמו יאכלו אוכלים וממעטים באויר הלשכות:(ו) כי משולשות הנה וגו' - לא הבנתי בהם כלל:(ז) וגדר אשר לחוץ וגו' - המפסיק בין הלשכות והחצר החיצונה של צד מזרח:ארכו חמשים אמה - מן הצפון לדרום:(ח) כי אורך הלשכות - מן הצפון לדרום חמשים אמה:

32

רש"י תהלים פרק קכז

 גבור - להלחם בם את אויביו:כן בני הנעורים - התלמידים שאדם מעמיד מנעוריו:(ה) אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו - מאותם חצים, אשפה תיק החיצים שקורין קויכרי"ן בלעז:לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער - תלמידי חכמים שמנצחין זה את זה בהלכה ונראים כאויבים זה לזה (תוספות):

33

רש"י תהלים פרק קכח

 ג) כגפן פוריה - בניה מרובין:בניך כשתילי זיתים - מה זיתים אין להם הרכבה כך אין בבניך פסול:(ה) מציון - שהוא שער השמים:בטוב ירושלים - ושמחת בכל הטוב:(ו) וראה בנים לבניך - ולא יבואו לקטטה עבור חליצה ואז שלום על ישראל תוספות:בנים לבניך - ירשו נחלה ואין אשה זקוקה ליבם אז שלום בעולם:

34

גור אריה בראשית פרשת בראשית פרק ב

 אמר הכתוב (שמות טז, כט) "על כן הוא נותן לכם ביום הששי לחם יומים", שהיה נותן להם לחם משנה בשביל השבת, ואם כן הבדל גמור בין יום השבת ובין שאר הימים. ויש להקשות דמאי ברכה הוא זה - אחר שנתן להם ביום השבת כמו שנתן להם ביום אחר, ולא היה כאן תוספות, ולא נקרא 'ברכה' אלא כאשר יש תוספות, ונראה לומר דודאי ברכה הוא כאשר הוא נותן הרבה בפעם אחת, מאשר נותן מעט כל יום ויום:והמקרא כתוב על שם העתיד. והקשה הרמב"ן על זה שאין משמעות הכתוב על העתיד, ובאמת לא הוצרך רש"י ז"ל לומר כי הכתוב מדבר על שם

35

גור אריה בראשית פרשת בראשית פרק ג

 יתברך יודע דרכי הצניעות, אף על גב דאין אצלו צורך ולא שייך בו זה, מכל מקום הוא יודע הכל, והרי פשוט הוא דהוא יודע שהוא מגונה מי שעומד ערום, אבל האדם לא היה משיג זה - שיש בושה בעומד ערום, אם לא שנכנס בו היצר הרע. כי דבר זה הוא נקרא תוספות השגה, כי מי שאין לו יצר הרע רחוק הוא ממנו להשיג דבר הצניעות, ודבר פשוט הוא, ולכך קאמר "הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע". ומה שכתב גם כן ואם נפרש לדעת טוב ורע הוא על השכל והמדע אין בזה יחידות להשם יתברך, כי הוא אינו יחיד בעליונים,

36

גור אריה בראשית פרשת בראשית פרק ד

 לשונות. ומכל מקום צריך ליתן טעם למה פעם יכתוב "ילד" (כאן) ופעם "הוליד" (להלן יא, כז), ויראה כאשר בא לדבר מן תולדה חשובה יאמר עליו "הוליד", שהוא לשון הפעיל, לפי שכל אשר הלשון הוא בלשון הפעיל - התולדה חשובה יותר, מפני כי הלשון הוא לשון חשוב יותר, שהוא לשון שיש בו תוספות, אבל כאשר יאמר בלשון קל - אין התולדה חשובה, ומפני כי אלו התולדות כלם נמחו במבול (להלן ז, כג), לכך כתב לשון קל "ילד":(יט) אלא ללמדינו מסוף הענין וכו'. ולפירוש ב"ר (כג, ד) דלקמן (מובא ברש"י פסוק כד) שלא הרג למך כלום, אלא אמר 'ומה קין וכו'', ולא נוכל

37

גור אריה בראשית פרשת בראשית - נח פרק ו

 כל אחד ואחד יש לו זמן ושעה מיוחדת, ולכן על הרע נאמר "ויתעצב" וכן "וינחם ה' כי עשה את האדם" בזמן שלו, שאף על גב שאין הרע עיקר אבל מעוט הוא, מכל מקום בזמנו הוא עיקר, ומצד הרע שהוא עתה יש התעצבות:אמנם מה שאמר רש"י 'בשביל הצדיקים שיעמדו ממנו' תוספות על המדרש (ב"ר כז, ד), ואינו מעיקר דברי חכמים, מכל מקום הוא האמת. ומה שכתב הרא"ם שאין לגרוס אותו מפני שאין המשל דומה לנמשל, דאין הבן נברא לשום תועלת, ואין שמחת האב על הבן 'אלא בזמן חדוה חדוה', והרשעים נבראו לתועלת כדי שיעמדו הצדיקים מהם, דברים אינם נכונים כלל,

38

גור אריה בראשית פרשת לך לך פרק יז

 לראש פינה:והבן למה באתה בראש יהושע דוקא היו"ד, [כי היו"ד יש לה חיבור אל האחדים, שאין חוזר למנות אחד עשר עד אחר עשרה. ויש לה חיבור גם כן אל מספר עשרות, שהרי תמנה - 'עשר עשרים שלושים'. ואל האבות שייך בהם האחדות, כי האב אחד והבנים הרבה, ולפיכך האותיות שהם תוספות בשם האבות, ואינם מעיקר השם - הם אותיות האחדים. ולפיכך היו"ד ראוי לאבות, שהרי היו"ד מתחבר עם האחדים - האבות, וראוי לבנים - מצד שהיו"ד עם מספר העשרות. ולפיכך כאשר רצה להעלות שרה למדריגה יותר גדולה נתן לה אות ה"א במקום היו"ד, שאין היו"ד לגמרי מן האחדים בעבור חיבור שלה אל מספר

39

גור אריה בראשית פרשת חיי שרה פרק כד

 חגר ובין רקם', ובאחד מהם כתיב (ר' לעיל כ, א) "ארצה הנגב בין קדש ובין שור", ובמקום אחר כתיב (לעיל טז, יד) "הנה בין קדש ובין ברד", שהבאר היה בין קדש ובין ברד, אם כן "ארצה הנגב" היה אצל הבאר (כ"ה ברא"ם):(סג) לשוח לשון תפילה. והקשו (תוספות בברכות כו ע"ב) דכאן מביא ראיה מן "תפלה לעני" (תהלים קב, א) שהוא לשון תפילה, ואילו בפרק קמא דע"ז (ז ע"ב) משמע איפכא, דמביא ראיה כי "שיחו" הוא תפילה מלשון "לשוח בשדה", ונראה לומר דכך פירושו - דהכתוב אפשר לפרש "לשוח בשדה" ללכת תחת אחד השיחים, וקאמר (ברכות כו ע"ב) 'אין שיח אלא

40

גור אריה בראשית פרשת תולדות פרק כז

 נותן וחוזר ונותן, אלא שיתן לו ברכות שלו ויחזור ויתן ברכות של אביו, כך פירש הרא"ם, ומפורש בבראשית רבה. ולי יראה שדעת רש"י אינו כן, רק לפי שברכת יעקב בלי מצרים, לפיכך כתב "ויתן" לפי שאין שעור לברכתו, וכל מה שיתן לו ברכה עוד - יחזור ויתן אותו ברכה יותר, כלומר תוספות ברכה, שאם יתן לו שיעבדוהו עמים - יוסיף ויתן לו יותר, וזהו שאמר 'ויחזור ויתן' עד אין קץ, שכן כל ברכתו של יעקב בלי מצרים. והוצרך לפרש כן מפני הוי"ו של "ויתן", שאין לה דביקות למעלה:ומדרש אגדה כו'. כלומר אל תתמה אם לא בירך יצחק את יעקב רק אלו

1234567891011121314151617181920