תוספות

תוספות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 11744 מקורות עבור תוספות. להלן תוצאות 21 - 30

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


21

פירוש הסולם לזוהר - במדבר פרשת קרח מאמר להפריש מעשר

 י' י' שיש בהויה דס"ג הן ג' אותיות, ועולות לחשבון ל', והם ל"ג, ועם יוד ספירות שבהם, שבג' יודין, עולים מ"ג, שה"ס מ"ג ביצים. והכל הוא י', שכל המספר מ"ג נמשכים מאות הי', שהם ג' אותיות י' שבמילוי הויה דס"ג, והחשבון שלהם, שהוא ל', ויוד ספירות. וחומש ביצה תוספות, על המ"ג ביצים, היא מצד ה'. כי המלכות יש בה בחינת י' ובחינת ה'. וכך המעשר שהיא המצוה שיפרישו ישראל מעשר, היא מצד אות י' שבמלכות, שהיא מעשר מן המעשר, כלומר, שהמלכות היא אחת מעשר ספירות וט' הספירות כלולות בה, וע"כ הוא סוד י'. והיא אחת מחמש ספירות, מצד אות

22

פירוש הסולם לזוהר - דברים האדרא זוטא קדישא מאמר ט' נהורין דלהטין מתקוניה דעתיקא

 הכתר, הא' נקרא רישא דלא אתיידע. והב' נקרא אריך אנפין. ורדל"א הוא בחינת הנסתר לגמרי, ומאריך אנפין מתחיל הגילוי. ולפי שיש שינוי בין ב' פרצופין האלו, הוא מזהיר על היחוד והאחדות, וממשיל אותם כמו הנר והאורות המתפשטים ממנו, כן התפשטו ט' ספירות דא"א מן רישא דלא אתיידע, ואינם ח"ו שום תוספות במציאות, כי כל מציאות הט"ס דא"א הם בתוך רישא דלא אתיידע כמו שכל מציאות האורות המתפשטים מן הנר אין להם מציאות חוץ מן הנר, אלא שהם נתנים, להנות בני אדם מאור הנר. כך ט' אורות דא"א יש בהם תקונים כלפי בני אדם שיכלו להשיגם. באפן שההבדל בין המדרגות הוא

23

פירוש הסולם לזוהר חדש - שיר השירים מאמר כ"ב אותיות ומנצפ"ך

 החכמה המכונה ראיה.והנה מקור האותיות הוא מבינה, אבל שם עוד לא נתגלמו כראוי, עד שבאות לז"א, ובז"א הן מתגלמות ונשלמות. ולפיכך נבחנות האותיות שמתחילות רק בז"א. ונודע, שעיקר ז"א הוא הקטנות שבו, שהוא בו"ק בלי ראש. כי הוא מדת הקביעות שבו. אבל מדת הגדלות, אינם עיקר בו, אלא תוספות מוחין בלבד. ונמצא שעיקר הז"א הוא רק כ"ב אותיות, והמנצפ"ך הן אצלו בבחינת תוספת ולא עיקר. ומשום זה, אנו חושבים רק כ"ב אותיות, ולא כ"ז.והנה אנו מבחינים יציאת בינה ותו"מ מן המדרגה, רק בט' ספירות דמלכות, שהם במספר מאות, אשר קרש"ת ה"ס כתר חכמה וחצי בינה שנשאר במדרגה, שק'

24

ספר הלכות גדולות סימן עו - הלכות הספד

 הפקודים ומשנה תורה. שמונה נביאים הן יהושע שפטים שמואל מלכים ירמיה יחזקאל ישעיה שנים עשר. אחד עשר כתובים רות ספר תהלים ואיוב משלי קהלת שיר השירים קינות דניאל מגלת אסתר עזרא דברי הימים. ששה סדרי משנה סדר זרעים סדר מועד סדר נשים סדר נזיקין סדר קדשים סדר טהרות. וששה סידרי תוספות ותשעה דבורים. תורת כהנים וארבעה מדרש סופרים סיפרא וסיפרי שהן ארבעה סיפרי ואילו הן בראשית רבא ומכילתא דואלה שמות וספר וידבר ואלה הדברים וכולהו פירושם בתורת כהנים, וחיצונות וקטנות אין מספר הילכות דיקדוקי תורה ודיקדוקי סופרים קלין וחמורין גזירות שוות תקופות וגימטריא דבר גדול ודבר קטן. (מגילה ב ב)

25

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער ו

 חנינא אמר רב נחמן הלכה כחכמים. ואתחזי לן מהכאכב) כדרסינן אבל אם עשו אגרות בקרות אפילו מכרו שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה מכרן קיים הא העמדנוה על ג' דברים שהזכרנו למעלה שאינן צריכות הכרזה ובאותן ג' דברים אם נמכרו בלא הכרזה אם יש בהם פחיתת שתות או תוספות שתות מכרן בטל כיון שלא הכריז עליהם אבל הכריז עליהם אפילו שיש שם ביטול מקח אין המכר מתבטל.ופי' ג' דברים אלו הראשוניםכג) כדגרסינן כגון בדברים שאינן טעונים הכרזה והן שלשה ואלו הן מכירת העבדים ושטרי חובות שהיו לאביהם של יתומים על אחרים ואין יכולין לפרע מבעלי חובות

26

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער ח

 אותו מקח כלו ואסור בהנאה מזה הי' לכאו' מבואר דעת רבינו דכל מקח שעשה עמהן אסור בהנאה אפילו בהמה שהדין הוא תעקר מ"מ היא אסורה בהנאה וכ"כ הר"ן יעו"ש ומבואר דחוץ ממה שאסבה"נ יש חיוב גם לאבד בידים היינו בבהמה לעקור פרסותיה ובמעות וכלי מתכות להוליך לים המלח ויעוי' בס' תוספות רבנו אלחנן שהקשה מ"ש במעות וכלי מתכות הצריכו ים המלח ובפירות וכסות אמרו ירקבו ולא חיישינן שמא יבאו לידי תקלה ולא מחייבין לשרוף או לקבור יעו"ש ובתוד"ה ירקבו בדף י"ג וכן בפסחים כ' ל"ג בענין חוששין לתקלה יעו"ש אכן שי' התוס' ד"ה מנשר פרסותיהם וז"ל ואע"ג דמעות אסורים בהנאה

27

תשובות הגאונים - הרכבי סימן מה

 ואו טאעי ספרא לישיליה לתנא וליבצר מיניהי מ"ח דאינין תיברא על ג"ת שהן חשבון שלם והן שני שטרות וזה אשר עזב שלשת אלפים ות' כי הם ברורים ואין הסופר עשוי לטעות [ע"ב] אלא שנה או שנתים אף לא התנא עשוי לטעות אלא שנה או שנתים או קרוב לכן על כן תוספות מ"ח ופחיתת מ"ח מגלה לו את הספק. וזה פירוש השמועה הג' אמ' רב הונא בריה דרב יהושע האי דטאעי ולא ידע כמה בשבועה לישיליה לתנא דסדר עולם דתאני בשנת ס"א עשו שמטה ובשנת ק"ג עשו יובל והכין תניא בהדיא שמונה מאות וחמשים שנה עשו על הארץ מאחר שבע שכיבשו

28

תשובות הגאונים - הרכבי סימן רי

 תשובות הגאונים - הרכבי סימן רי[ע"ב] ודשאילתון אשה שאבדה כתובתה ונתאלמנה או שנתגרשה כיצד גובה כתובתה מאתים עיקר ותוספות או לא. דכתב לן מר רב צמח גאון ז"ל דגובה אפילו תוספות. וכיצד עושין לה מביאין שתים שלש כתובות שלקרובותיה ורואין אותן כמה תוספת יש בהן נותנין לה כפחות שבשתיהן או כשלשתן ובשבועה. מנהג כולה אפריקיא תוספת דכתבי בכתובות דילהון דבר קצוב הוא אין מוסיפין לעשירה ולא פוחתין לעניה אלא כולן שוות עיקר כ"ה ותוספת שע"ה. וכוללין אותן וכותבין סך הכל ארבע מאות זוז ובשעת פירעון מצרפין אותן ת' זוז שש עשרה זהובים גדולים בזהובים אלו שלערביים. וכיון דהכין הוא מאי

29

רש"י ישעיהו פרק לח

 כל עם כנען (צפני' א) כלומר כשחליתי אמרתי אלכה בשערי שאול עתה אמות, לפי שעד אותו היום לא נתרפא חולה:פקדתי יתר שנותי - כמו (במדבר לא) לא נפקד ממנו איש נחסרתי שאר שנותי ויונתן תירגם על דוכרני לטב איתוספו על שני נפקדתי לטובה ונתייתרו שנותי:(יא) (תוספות אמרתי לא אראה יה - לא אשתמש עוד בשם של יה:בארץ החיים - חיים משתמשין בו אבל המתים אינם רשאין שנאמר לא המתים יהללויה חק למתים שאין מזכירין שם בן שתי אותיות לעולם ע"כ):בארץ החיים - בב"ה:לא אביט אדם - חי עוד:עם יושבי חדל - שאהיה עם המתים היושבים בארץ חדלה ומנוע' מן החיים:

30

רש"י יחזקאל פרק יז

 בבל:דליותיו - זמורותיו:אליו - אל מלך בבל:תחתיו - תחת מלך בבל:בדים - מוטות:ותשלח - ותגדל:פראות - ענפים רבים:(ז) ויהי נשר אחד - מלך מצרים:כפנה שרשיה - לשון רעבון כמו לשוד ולכפן (איוב ה) רעבו ונתאוו שרשי הגפן הזאת לאותו הנשר תוספות ויש משמע כפנה כמו אספה והוא הפוך ובדברי רבותינו יש מן הדומה לו שקורין לאסיפת העם כנופיא וכפנא הוא כמו כנפה אמאש"א בלע"ז:ודליותיו שלחה לו - ושלוחיה שלחה לו לבא אליה ולהשקות אותה:מערגות מטעה - מהעוגיות מים שעשה לו הנשר הראשון:(ח) אל שדה טוב וגו' - כלומר ועל חנם עשתה זאת כי אל שדה טוב היתה שתולה:לגפן אדרת -

1234567891011121314151617181920