תוספות

תוספות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 11744 מקורות עבור תוספות. להלן תוצאות 161 - 170

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


161

מנחת שי בראשית - מקורות פרק טו

 ז.ט אבא בגבורת: תה' עא טז.י כי אתה תקותי: תה' עא ה.יא בפ"ק דברכות: ז ע"ב.יב במה אדע: להלן פס' ה.יג מה תתן לי: פסוקנו.יד התוספות: תוספות לברכות ז ע"ב, ד"ה לא היה.טו ושם האחד אליעזר: שמ' יח ד.טז הרמ"ה: אליעזר, ה' ע"ב.יז חזקוני: על אתר.יח ודלא כמסורת: מ"ג - ד על אתר.יט שראשי נמלא ט"ל: ע"פ שה"ש ה ב.כ ובמס' רבתא: מ"ס - ד את 63.כא ויצו אותם ויאמר אליהם: בר' מט כט.כב ונתת אותם על סל אחד: שמ' כט ג.כג כמה דכתבית בסדר תצוה: מ"ש

162

מנחת שי שמות - מקורות פרק כה

 לז ואת קשות הנסך: במ' ד ז.לח ן' עזרא: הפירוש הארוך על אתר.לט הרמ"ה: עש"ה.מ בילמדנו: השווה תנחומא שמיני סי' ח, יד ע"ב; תנחומא בובר שמיני סי' יא, טו ע"א.מא בתוספות על התורה: השווה: תוספות השלם, חלק ט, ירושלים תשנ"ג, עמ' סז - סח, אותיות ט, י, יב.מב ובמאירי: תרומה פרשה ד, נד ע"א.מג כמסורת שלנו: מ"ג - ד על אתר.מד ובמדרש אחר דילמדנו: תנחומא בהעלותך סי' ג, סא ע"ב; תנחומא בובר בהעלותך סי' ד, כד ע"א.מה הרב המזרחי: על אתר, ד"ה תיעשה המנורה.מו וכתבו בספרו מל', ע"כ: עכ"ל א"ת.מז במדרש רבה

163

מצודת ציון ישעיהו פרק א

 אדום כמו ותולעת שני (שמות כה):כתולע - הוא שם הצבע שצובעים בו אדום:(יט) תאבו - תרצו כמו לא אבה יבמי (דברים כה):(כ) תמאנו - מל' מיאון וסרוב:ומריתם - מל' מרי ומרד:(כא) קריה - עיר:מלאתי - היו"ד נוספת ובעבור תוספות היו"ד נהפכה הה"א לתי"ו להסמיכה אל היו"ד:ילין - ענין התמדה וכן ולנה בתוך ביתו (זכריה ה):(כב) לסיגים - הוא פסולת הכסף כמו סיגים כסף היו (יחזקאל כב):סבאך - כן נקראים משקים המשכרים כמו ונסבאה שכר (לקמן /ישעיהו/ נו):מהול - מזוג ומעורב ודומה לו לשחוק אמרתי מהולל (קהלת ב):(כג) שלמונים - מל' תשלומין:(כד) אביר - ענין חוזק כמו מידי אביר יעקב (בראשית

164

מצודת ציון משלי פרק ז

 מצודת ציון משלי פרק ז(א) תצפון - תסתיר:(ב) כאישון - הוא בת העין ובעבור קטנות צורת האיש הנראה בה קרוי אישון כמו האמינון אחיך (ש"ב =שמואל ב= יג) שבאה תוספות הנו"ן להקטינו ולהשפילו:(ד) ומודע - עניינו כמו קרוב על כי הקרוב ידוע לאדם ומכירו כמו ולנעמי מודע לאישה (רות ב):(ו) אשנבי - ענין חלון כמו בעד האשנב (שופטים ה'):נשקפתי - ענין הבטה ולפי שהמביט לחוץ נראה גם הוא למביט בו לזה אמר נשקפתי וכן בעד החלון נשקפה (שם /שופטים ה/):(ח) פנה - זויות:יצעד - ענין פסיעה והלוך:(ט) בנשף - ענין חושך כמו אך חושך ישופני (תהלים קל"ט):באישון לילה - בשחרות

165

משיבת נפש בראשית פרשת בראשית פרק א

 ימי השבוע כמו שכתב במיימוני. ומנהג אבותינו תורה היא שנוהגין להדליק שתי נרות. ולולי זה הפי' איני יודע למצא טעם למה מדליקין שתי נרות.וסמכתי לו עוד טעם להדלקת שתי נרות אחד לזכור שהוא שבת ולקדשו ולכבדו ככל מצות עשה, כי כשמדליקין הנר בעוד היום גדול זוכרין שהוא שבת, וכשמדליקין תוספות נר אחד זוכר לא תעשה שעושין תוספות נר שיהא רב אורו שלא יצטרך להטות הנר או לחתות [בו] וזה(ו) ללא תעשה, והמשכיל יבין.ולפקוח עינים עורות ראוי לדרוש שחמשה מיני עבירות מונה בפרקי אבות גם המה רמוזים (לה') [בה'] חומשי התורה, כי אעפ"י שמונה ז' מיני פורענות ג'

166

משיבת נפש שמות פרשת יתרו פרק יח

 מילה היא סעודות מצוה. מניין היא לנו והיכן היא רמוזה, ואעפ"י שדרשו רז"ל ממה שנאמר והאבדתי מהם קול ששון כו' קול ריחיים ואור נר.... כ"א, גם בנחמה אמר עוד ישמע בערי יהודא קול ששון כו' עד קול אומרים הודו את ה' צבאות כי טוב, ואותו פסוק נדרש על כ"א,... ומפרשו תוספות שנץ פ' אחד דיני ממונות טעמא דגיהנם איברי ביום ב' לא נאמר בו כי טוב, ומשום שהמילה מצלת מן הגיהנם אומרים בעת המילה הודו לה' כי טוב כו', וע"כ [טוב] שיאמר הודו לה' צבאות כי טוב ולא כמו שאנחנו אומרים הודו לה' כי טוב. ועוד פירשו התוס' טעם אחר

167

משך חכמה בראשית פרשת נח פרק ט

 והתירה התורה יפת תואר אשת איש, וכמאמרם ז"ל: 'לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע'. וכבר האריך בזה מחבר אחד.ומצאנו איך היה זאת לאבן פינה לאבות הקבלה, שפטרו מיבום מי שמתו בניו אח"כ, משום "דרכיה דרכי נועם". ואם כן, נשים שמסתכנות בעיבור ולידה, - ומשום זה אמרו מיתה שכיחא, עיין תוספות פג, ב ד"ה מיתה שכיחה - לא גזרה התורה לצוות לפרות לרבות על האשה. וכן מותרת לשתות כוס עקרין, וכעובדא דיהודית דביתהו דרבי חנינא סוף הבא על יבמתו. רק לקיום המין עשה בטבעה שתשוקתה להוליד עזה משל איש. ומצאנו לרחל שאמרה "הבה לי בנים, ואם אין מתה אנכי". ובזה ניחא

168

משך חכמה בראשית פרשת לך לך פרק יד

 על כרחך סבר דקנה ביאוש, דאם לא כן, אלא שמלכי צדק יקנה אותם ביאוש ושינוי רשות, הוה מצוה הבאה בעבירה, וכמו שכתבו התוספות בבא קמא ס"ז. ו"תן לי הנפש", היינו עבדים - דלעבדים לא מהני יאוש - "והרכוש קח לך". והענין דבנשתקע שם הבעלים מהני אף גבי קרקע, כמו שכתבו בירושלמי, הביאו תוספות סוכה ל. וזה שאמר, "הרימותי ידי וכו'", ובל תאמר "אני העשרתי את אברם", היינו שלא נשתקע שם הבעלים ותאמר "אני העשרתי" ודו"ק.(כב) הרימותי ידי אל ה' וכו'. הביאור, כי "מה' מצעדי גבר כוננו" (תהלים לז, כג), "ולה' המלחמה" (שמואל א, יז, מז). ואיש המעלה ייחס זה אל הפועל

169

משך חכמה בראשית פרשת לך לך פרק טז

 ריש פרק ס"א "ושמה קטורה" (כה, א) מן קטר וכו' היינו גם כן מטעם זה.(יג) הגם הלום ראיתי אחרי רואי (על כן קרא לבאר) באר לחי ראי. הנה מבואר ריש גיטין דרקם וחגר תרגום קדש וברד. ויעוין תוספות שם שפלפלו בזה, וכפי הנראה דמחוצה לארץ הוי. אם כן הא אמרו סוף מועד קטן (כה, א) דאין השכינה שורה בחוצה לארץ, ויעוין במכילתא פרשה בא דגבי יחזקאל או משום דכבר התנבא בארץ, או משום שהיה על נהר כבר, והוי מקום טהור. ולכן התפלאה על שראתה "הלום" לא בארץ, ותרצה בעצמה דזה משום "אחרי רואי", הואיל שראתה מלאכים ושכינה בביתו של

170

משך חכמה בראשית פרשת וירא פרק כב

 אמר: "ה' יראה לו השה וכו'", פירוש שכבר מבוקר, ודו"ק:(שם, שם) האש והעצים וכו'. ולא הזכיר המאכלת, מפני שגם שחיטה לחולין טעון דבר תלוש לא מחובר. אבל אש ועצים אינו רק בעולה שיהיו חדתי מוכנים לגבוה (מנחות כב, א). ומזה ילפינן שגם חולין טעון דבר תלוש לשחיטה. ועיין תוספות פרק קמא דחולין דף ט"ז, א.ובזבחים צז, ב: מה עולה טעונה כלי, אף כל טעונה כלי. מאי כלי? (אילימא מזרק, בשלמי צבור נמי כתיב בהו, "ויקח משה חצי הדם וישם באגנות", שמות כד, ו) אלא בסכין. ועולה גופיה מנלן? דכתיב "ויקח את המאכלת", והתם עולה הוא, (דכתיב "ויעלהו לעולה

1234567891011121314151617181920