תוספות

תוספות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 11744 מקורות עבור תוספות. להלן תוצאות 121 - 130

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


121

אבן עזרא שמות (הפירוש הארוך) פרשת שמות פרק ג

 בהתחברה עמו עם ראש התלי או זנבו לא תראה השמש אם היה ביום. ואם היתה לנכח השמש בלילה באחד המקומות הנזכרים, יהיה אור הלבנה נעדר. והנה למעלה מהמשרתים הם כוכבי גלגל המזלות, והם קבועים בגלגל אחד לא מתנועעים כמשרתים ולא ישתנה רחבם, ולא ערך זה לזה. ותנועה אחת להם בלי תוספות ומגרעת. ערכם אל הארץ שוה, ושינוי הראותם כפי מקומות הארץ ותנועת השמש. והעולם העליון הוא עולם המלאכים הקדושים, שאינם גופות ולא בגופות כנשמת האדם, ומעלותם נשגבו מדעות הנקלות כנגדם. וכל זה העולם כבוד וכולו עומד, ואין תנועה בשינוי בערך, רק מעמד איננו בעצמו רק בשם הנכבד לבדו. ונשמת האדם

122

אבן עזרא שמות (הפירוש הארוך) פרשת וארא פרק ח

 על משה, בעבור שדבר לאהרן שיכה במטה, כדרך, ומטך אשר הכית בו את היאור (שמות יז, ה). ותהי הכנם שם המין, והמ"ם נוסף, או הוא תחת ה"א, ואיננו שרש. ולפעמים הוא סימן לשון נקבות, כמו צפרדעים, כי האחת, ותעל הצפרדע (שמות ח ב), והעד כנים. ותהיה מלת הכנם זרה בעבור תוספות המ"ם, כמו ריקם, חנם. ויפת אמר, כי המ"ם סימן למצריים, כי האחת כן מן כנים, כמו פת מפתים. וזהו המלה כדרך בתוך האהלי (יהושע ז, כא). ואל תתמה בעבור שאמר כל עפר הארץ היה כנים, בעבור שהכה במטה במקום אחד, כי כן היה דבר המים, ודבר השחין, כי הטעם

123

אבן עזרא ויקרא פרשת תזריע פרק יב

 לא תגע כמו המעשר והתרומה ובשר השלמים. ואל המקדש אל חצר אהל מועד, או אל העזרה בבית המקדש. בדמי טהרה, או על דמי טהרה אחד הוא:(ו) בן שנתו לולי הקבלה, מי היה מפרש לנו בן שנתו, אם הוא בן שנה תמימה לא יותר או פחות או תוספות. וי"א שטעם הכבש... לעולה שמא עלתה שום מחשבה על רוחה בשעת לדתה מרוב הצער, חטאת שמא דברה בפיה:(ז) והקריבו זה וזה, הכבש והתור או בן יונה, והכתוב אחז דרך קצרה. וכן לא הזכיר מליקת חטאת העוף, כי הכהן איננו אוכל חטאת עוף. וכפר עליה כאשר פירשתי. וטהרה ממקור דמיה זה

124

אברבנאל ויקרא פרשת בחקותי פרק כו

 הוא העקר הראשון אשר עליו תפנה התורה למה שתקה מלזכרו כאן ויעדה בשכר הגופני הכלה והאבד ושמו תכלית המעשים התוריים. והנה במקום הנזכר אספתי על השאלה הזאת שבע תשובות שכפי העיון הטוב אפשר להשיב עליה וזכרתי בכל אחד מהן מי הוא זה ואיזה הוא מחכמי אומתנו אשר העיד עליה עם תוספות ביאור וחוזק דעותיהם. ועתה מפני יוקר הדרוש הזה אזכרם פה. אבל יהיה בקצור גדול נסמך על מה שכתבתי שמה ריש מילין אומר. ואתה המעיין תן חלק לשבע התשובות האלה הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי היא התשובה הז' כי היא ישרה בעיני:התשובה הא' היא שהטובות והרעות

125

אדרת אליהו בראשית פרק א

 הארץ מיסוד הארץ. וסוגי שרץ הארץ. המה מחולקים לב' מינים שקצים ורמשים הוא מין א' רמשים המה הפרים ורבים והשקצים המה הנולדים מעיפושים. והמין הב' הוא נגזר מיסוד האש מחמום האשפות: למינהו נכתב באות ה' וי"ו. כי רז"ל דרשו על ישקני מנשיקות פיהו כנשיקות חתן וכלה ובא דרשתם ז"ל בעבור תוספות אות ה' ו' אילו נאמר פיו היה נשמע מנשיקות זכר ואלו נאמר פיה היה נשמע נשיקות נקיבה עכשיו שנאמר פיהו נשמע נשיקות זכר ונקבה וז"ש כנשיקות חתן וכלה וכן רמז כאן למינהו בה"א וי"ו על מין זכר ונקבה:(כו) ויאמר אלהים נעשה אדם. ביאורו מפני שהאדם נברא אחרון לכל

126

אדרת אליהו בראשית פרק ב

 וטללים רעים וסערה ודלתותיהן אש כו'. הוא חוש הריח בחוטם בגבורה שבו ליחות רעות ותננא ובו ויחר אף ובו ישימו קטורה באפיך לבטל מותנא. ופריך הני ברקיע איתנהו הני בארעא כו' כמ"ש בזוהר דב' נוקבין בחוטמא מחד תננא ואשא דסליק מליבא ומחד רוחא דנחית ממוחא, ואמרו בא דוד כו' וז"ש תוספות שם אוצרות שלג כו' יש מהן כו'. שהן ב' נוקבין דחוטמא ימינא ושמאלא ולכן כל הקדשים שחיטתן בצפון לעשות ריח ניחוח לבסם כידוע. מעון שבו כו'. חסד בו חוש השמיעה בו ואשמע את קול כנפיהם ובו לימוד התורה כמ"ש בס"י וז"ש שם כל העוסק כו' אר"ל כל הפוסק כו'

127

אדרת אליהו דברים פרק כו

 פרט לגרים: לתת לנו. פרט לעבדים:(ד) ולקח הכהן הטנא מידך. שהסל ניתן לכהן: מידך. הגוזלות שבידם לכהנים: והניחו. רבי יהודה אומר והנחתו זו תנופה. אתה אומר זו תנופה או אינו אלא הנחה ממש. כשהוא אומר והניחו הרי הנחה. הא מה אני מקיים והנחתו זו תנופה (ובעלי תוספות הביאו סוכה מ"ז ע"ב) שבספרי אמרו שצריכים שתי תנופות. והרבו לפלפל בזה והוא דחוק מאד ודחקו שם הרבה, אבל ט"ס הוא שצ"ל בספרי שתי הנחות ובגמ' צ"ל ר"י אמר והניחו זו תנופה וכו' כשהוא אומר והנחתו וכו' והספרי סבר שצריך שתי הנחות וכראב"י שתנופה למד מידך. ושני פעמים כתיב הנחה. ראשונה כתיב

128

אור החיים בראשית פרשת וישב פרק לח

 את הדבר במה שדקדק לומר בת איש כנעני פי' אביה כנעני ולא היא כנענית ובאיזה אופן יהיה הדבר אם לא שתאמר סוחר, ואלו היה כנעני ממש ומודיע הכתוב כי עשה יהודה דבר בלתי הגון כן היה לו לומר וירא שם בת כנענית או אשה כנענית ושם אביה שוע. ואין בזה תוספות תיבה על המכתב אשר כתב, ולענין גילוי מלתא כזה נאמר לשתוק, ולכתוב ודאי:ויקחה. פי' כדין ליקוחי אשה:(יד) כי ראתה וגו' והיא וגו'. צריך לדעת למה הוצרך לומר והיא ולא הספיק לומר ולא נתנה וגו' והדבר מובן שעליה הוא אומר. ואולי כי ב' דברים אמר הכתוב האחד כי

129

אור החיים שמות פרשת יתרו פרק יט

 ה' דברי שיר ושבח כמקבל פני מלך הגדול ברוך הוא, והאלהים יעננו בקול פי' בקול האמור בסמוך שהוא קול השופר כמי שמתרצה בדבריו. או יאמר יעננו למה שהיה מדבר לו ואומרו בקול פי' בקול גדול בעבור ישמע העם בדברו עמו כמו שכתבנו למעלה שבזה יצדיקו נבואתו. ורואני כי יש בזה תוספות הדרגה כי היה ה' עונה לדברי משה וזה יותר מעלה ממה שהיה ה' מדבר תחלה ויענהו משה. ורבותינו ז"ל אמרו (מכילתא) שיכוין על הדברות ששמעו מפי משה שהיה ה' מגביה קולו של משה וכו', וזה דרך דרש וכפטיש וגו':(כ) וירד ה' על הר סיני. רבותינו ז"ל אמרו (סוכה

130

אור החיים ויקרא פרשת אחרי מות פרק טז

 כהנים אמרו וזה לשונם האזרח, אזרח זה אזרח, האזרח לרבות נשי אזרח, גר זה הגר, הגר לרבות נשי הגר, בתוככם לרבות נשים ועבדים ע"כ. ועדיין צריכין אנו למודעי למה הוצרך לזכרון אזרח, ואם בשביל ריבוי ה"א המרבה נשים, זה טעות כי יש לאלוה מילין לדבר באופן שירבה הצריכין להתרבות מבלי תוספות אפילו אות אחת ללא צורך. ויתבאר הענין על פי מה שאמרו במסכת סוכה (כח ב) וזה לשונם אמר מר האזרח לרבות הנשים לעינוי יום כיפור אמר רבא מדרבי יהודה אמר רב נפקא דאמר רבי יהודה אמר רב השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה ומתרץ לא נצרכה אלא לתוספת

1234567891011121314151617181920