תולדה

תולדה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2038 מקורות עבור תולדה. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ב

 לעזר אמר הבערה לימדה על עצמה. ולית לרבי לעזר לאחת לחייבו על כל אחת ואחת. אשכח תני בשם ר' לעזר הנה לחייב על כולהן אחת. ניחא הבערה. חבורה אב שלה לצורך והיא שלא לצורך. ר' יוסי בי ר' בון אמר איתפלגון ר' לעזר ורבי יוחנן חד אמר שחיטה עיקר וחבורה תולדה. וחורנה מחליף. הבעיר וכיבה בנפיחה אחת חייב שתים. א"ר אבדימי אחוי דרבי יוסי הדא אמרה נפח בכלים ושיברן משלם נזק שלם. החותה גחלים מתחת הקדירה בשבת חייב. ר"ש בן אלעזר בשם ר' לעזר בי ר' צדוק חייב שתים. אחת שכיבה את העליונות ואחת שהבעיר את התחתונות. וחותה גחלים ומתחמם

2

שכל טוב (בובר) שמות פרשת בשלח פרק טז

 צורכו שרי, הכא נמי לא שנא, ודוקא מידי דמצטמק ורע לו דומיא דכירה:מתני' אין נותנין ביצה בצד המיחם בשביל שתגלגל ותצלה. ואם גלגל הוא בידו חייב חטאת. אמר מר זוטרא אף אנן נמי תנינא חוץ מן המליח הישן וקולייס האספנין שהדחתן היא גמר מלאכתן: ולא יפקיענה בסודרין. דגזרינן תולדה דחמה אטו תולדה אור: ור' יוסי מתיר. והלכתא כת"ק: ולא יטמיננה בחול ובאבק דרכים בשביל שתצלה. ובהא אפילו ר' יוסי מודה, מ"ט אמר רבא גזירה שמא יזיז עפר ממקומו:מתני' מעשה שעשו אנשי טבריא והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין, אמרו להם חכמים אם בשבת ה"ה כחמין שהוחמו

3

ילקוט שמעוני תורה פרשת בראשית

 הגפן תתן פריה המאורות והיה אור הלבנה כאור החמה, לכל יש תולדות, שמים וארץ יש להן תולדות שנאמר אלה תולדות השמים [ב, ד], מטר יש לו תולדות, שנאמר היש למטר אב או מי הוליד וגו' תני כל מי שיש לו תולדות מת וכלה ונברא ואינו בורא וכל מי שאין לו תולדה לא מת ולא כלה ובורא ואינו נברא כלפי מעלה אמורין הדברים וכל מה שאתה רואה תולדות שמים וארץ הן, בראשון ברא שמים וארץ, בשני ברא רקיע מן העליונים, בשלישי מן התחתונים תדשא הארץ, ברביעי מן העליונים יהי מארת, בחמישי מן התחתונים ישרצו המים, בששי בא לבראות האדם אמר אם

4

ילקוט שמעוני תורה פרשת משפטים

 מאי ואומר וכי תימא דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן תא שמע בכור שורו הדר לו. והאי מילף הוא גלוי מלתא בעלמא הוא דנגיחה בקרן הוא אלא מהו דתימא כי פליג רחמנא בין תמה למועדת הני מילי בתלושה אבל במחוברת אימא כולה מועדת היא תא שמע בכור שורו הדר לו. תולדה דקרן מאי היא נגיפה נשיכה רביצה בעיטה. מ"ש נגיחה דקרא ליה אב דכתיב וכי יגח [כ"א, כ"ח] נגיפה נמי כתיב כי יגוף [כ"א, ל"ה], ההיא נגיפה נגיחה היא דתניא כי יגוף [כ"א, ל"ה] פתח הכתוב בנגיפה וסיים בנגיחה לומר לך זו היא נגיחה זו היא נגיפה. מה שנא גבי

5

ילקוט שמעוני תורה פרשת ויקהל

 מלאכה כדכתיב והמלאכה היתה דים [לו, ז], גמר העברה העברה מיום הכפורים כתיב הכא ויעבירו קול במחנה וכתיב התם והעברת שופר תרועה מה להלן ביום אסור אף כאן ביום אסור, אשכחן הוצאה הכנסה מנלן, סברא היא מכדי מרשות לרשות הוא מה לי אפוקי מה לי עיולי מיהו הוצאה אב הכנסה תולדה. ונפקא מינה דאי עביד שתי אבות בהדי הדדי אי נמי שתי תולדות בהדי הדדי מיחייב תרתי. אב ותולדה דידיה לא מיחייב אלא חדא. ולרבי אליעזר דמחייב אתולדה במקום אב הך דהוה במשכן חשיבא קרי ליה אב. אי נמי הך דכתיבא קרי ליה אב, וכל ארבע אמות בר"ה גמרא גמירי

6

זוהר כרך א (בראשית) פרשת בראשית

 ערות אשת אביך לא תגלה די' איהו אב ה' אם ו' בן ה' בת, ובגין דא מני לגביה ה' עלאה, ערות אשת אביך לא תגלה, ערות אחותך בת אביך דא ה' תתאה, את בת בנה ואת בת בתה אנון ה"א ה"א דאנון תולדין דה', ערות אחי אביך דא יו"ד דאיהו תולדה דאת י' ואיהו אח לוא"ו, סוף סוף בזמנא דערב רב מעורבין בישראל לית קריבו ויחודא באתוון שם ידו"ד ומיד דיתמחון מעלמא אתמר באתוון דקודשא בריך הוא (זכריה י"ד) ביום ההוא יהיה ידו"ד אחד ושמו אחד, ובג"ד אדם דאנון ישראל אית לון יחודא באורייתא דאתמר בה (משלי ג') עץ חיים

7

זוהר כרך ב (שמות) פרשת וארא

 תרח ולוט נפקו עם אברהם ושרה דכיון דאשתזיב אברהם מן נורא אתהדר תרח למעבד רעותיה, ובגין [דף לב עמוד א] כך ויצאו אתם, כיון דאינון אתערו בקדמיתא א"ל קודשא בריך הוא לך לך, רבי שמעון אמר לך לך לתקונך לגרמך, מארצך מההוא סטרא דישובא דאת תקיל דאתילידת ביה, וממולדתך מההוא תולדה דילך, ומבית אביך דאת אשגח בשרשא דלהון, אל הארץ אשר אראך תמן אתגלי לך מה דאת בעי ההוא חילא דממנא עלה דאיהו עמיק וסתים, מיד וילך אברהם כאשר דבר אליו יי', ואנן קא בעינן למהך מהכא למנדע רזא דחכמתא (חסר), (פתח רבי אבא ואמר (צפניה ג) כי אז אהפוך

8

תיקוני זוהר תקונא שבעין

 דאתברי בשית ימי בראשית כולהו מזומן ליה בההוא עלמא בגן עדן עלאה ותתאה דבר אחר זה ספר תולדות אדם דא ספרא דחנוך נער דעליה אתמר ויתהלך חנוך את האלקי"ם ואיננו כי לקח אותו אלקי"ם ואמאי קארי ליה תולדות אדם אלא הכא רזא דגלגולא תולדות אדם אתקרי דמניה נפק ואיהו הוה תולדה דיליה ואמאי אתקרי נער אלא הכא רזא ישוב לימי עלומיו כמה דהוה בקדמיתא לעילא ולבתר נחית בההוא דאתמר ביה והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה מאי דבתם רעה אלא דהוו מגזעא [דף קלז עמוד ב] דאלין דאמרו מה אנוש כי

9

זוהר מהדורת הסולם - בראשית פרשת בראשית א מאמר ע"ז ש"ד ג"ע

 ערות אשת אביך לא תגלה די' איהו אב, ה' אם, ו' בן, ה' בת. ובגין דא מני לגביה ה' עלאה, ערות אשת אביך לא תגלה. ערות אחותך בת אביך, דא ה' תתאה. את בת בנה ואת בת בתה, אנון ה"א ה"א דאנון תולדין דה'. ערות אחי אביך דא יו"ד דאיהו תולדה דאת י', ואיהו אח לוא"ו.[אות רעא] סוף סוף, בזמנא דערב רב מעורבין בישראל, לית קריבו ויחודא באתוון שם הוי"ה, ומיד דיתמחון מעלמא אתמר באתוון דקב"ה, ביום ההוא יהיה הוי"ה אחד ושמו אחד. ובג"ד אדם, דאנון ישראל, אית לון יחודא באורייתא, דאתמר בה עץ חיים היא למחזיקים בה, ואיהי

10

זוהר מהדורת הסולם - שמות פרשת וארא מאמר ואעשך לגוי גדול

 ולוט נפקו עם אברהם ושרה, דכיון דאשתזיב אברהם מן נורא, אתהדר תרח למעבד רעותיה. ובגין (דף ל"ב ע"א) כך, ויצאו אתם. כיון דאינון אתערו בקדמיתא, א"ל קב"ה לך לך.[אות קצז] רבי שמעון אמר, לך לך. לתקונך לגרמך. מארצך, מההוא סטרא דישובא דאת תקיל, דאתילידת ביה. וממולדתך, מההוא תולדה דילך. ומבית אביך, דאת אשגח בשרשא דלהון. אל הארץ אשר אראך, תמן אתגלי לך, מה דאת בעי, ההוא חילא דממנא עלה, דאיהו עמיק וסתים. מיד, וילך אברם כאשר דבר אליו יי'. ואנן קא בעינן למהך מהכא למנדע רזא דחכמתא.

1234567891011121314151617181920