תוכחה

תוכחה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1448 מקורות עבור תוכחה. להלן תוצאות 31 - 40

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


31

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת בא פרק יא

 סימן זז) ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב. כמו לא יצרח כלב, שלא ינבח: למאיש ועד בהמה. כלומר אפילו בהמתם של ישראל שהיו מנהגין את בהמתם לצאת לדרך לא יחרץ להם כלב את לשונו: לשנו חסר ו', כלומר לא יזיקם בשנו ולא בלשונו: למען תדעון. על כל תוכחה ותוכחה הביא בו ידיעה, למען תדעון, למען תדע, וכן כולם, לפי שאמר בתהלה לא ידעתי את ה' (שמות ה ב):סימן חח) וירדו כל עבדיך. ירידה תהיה להם לרדת ממדרגתם: אלה אלי. מלמד שלפני כל השרים היה מדבר אל פרעה: צא אתה וכל העם אשר ברגליך. לרגליך נצולים כלם: ואחרי

32

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת בא פרק יב

 ופסחתי אלא ופסעתי שהיה הקב"ה מדלג על בתי בניו במצרים: ר' יונתן אומר ופסחתי עליכם. עליכם אני חס, ולא על המצריים: ולא יהיה בכם נגף. אפילו ביתו של ישראל בין בתי המצריים: ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכותי. שלשה מיני מכות היה מכה בהם נגף, ומשחית, והכאה: בארץ מצרים. זו תוכחה, כלומר בארץ מצרים לא יהיה בכם נגף, הא במקום אחר הזהרו בעצמכם:סימן ידיד) והיה היום הזה לכם לזכרון וחגותם אותו. יום שהוא לכם לזכרון אתם חוגגים, וכה"א ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה (שמות יג ג): חג לה', מלמד שחלה שם שמים על החגיגה: לדורותיכם

33

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת קדושים

 להוכיח טול קיסם מבין שיניך אומר לו טול קורה מבין עיניך. אמר רבי יוחנן בן נורי מעיד אני עלי שמים וארץ שכמה פעמים לקה עקיבא בן יוסף על ידי שהייתי קובל עליו לפני רבן גמליאל בי רבי וכל שכן שהוסיף בו אהבה שנאמר (משלי ט) הוכח לחכם ויאהבך. עד היכן תוכחה רב אמר עד הכאה. ושמואל אמר עד קללה. ורבי יוחנן אמר עד נזיפה. ושלשתן [דף נד עמוד א] מקרא אחד דרשו (ש"א כ) ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות וכתיב (שם) ויטל שאול את החנית עליו להכותו למאן דאמר עד הכאה דכתיב להכותו. ומאן דאמר עד

34

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת דברים

 על המוכיח ועל המתוכח שכיון שקיבלו תוכחתו של משה רבינו זכו לברכה שנאמר ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם וגו' מאיש שומע שיר כסילים אפילו הן מרובין. גערת היחיד חכם משובחת. שהרי קרח שמע למסיתין ונשתתף עמהם בבתי המשתאות וגרם לעצמו מה שגרם לכך נאמר טוב לשמוע גערת חכם ומה היתה תוכחה שהוכיח משה לישראל אלה הדברים:אלה לשון קשה. הדברים קשה. אשר דבר משה מלמד שלא היה אדם אחד יכול להוכיחם חוץ ממשה רבינו. אל כל ישראל. לא בסתר הוכיחם אלא ברבים. ד"א אל כל ישראל. מלמד שהיה מדבר וקולו היה מהלך בכל מחנה ישראל. ד"א לאלה הדברים. רבי תנחום

35

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת האזינו

 פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת האזינוהאזינו השמיםכתוב טובה תוכחת מגולה מאהבה מסותרת (משלי כ"ז):אמר רבי טוביהו ברבי אליעזר זצ"ל טובה תוכחה שהוכיח משה את ישראל כענין שנאמר אתם נצבים היום. מאהבה מסותרת מאהבה שהיה אוהבם כל השנים והיתה התוכחת מסותרת ולא היה מוכיחם ומתפלל עליהם כענין שנאמר (שם ט) ואתנפל לפני ה' את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה וגו'. ד"א טובה תוכחת שהוכיח משה את ישראל לפני מותו כענין שנאמר הקהילו אלי. מאהבה מסותרת שהיו כל הזקנים אוהבין אותם ולא הוכיחום. גדולה היא תוכחה שלא נתוודע יוסף אל אחיו אלא מתוך תוכחה. ולפי שראה משה רבינו

36

בראשית רבתי פרשת ויחי

 ויברך את יוסף. הה"ד בן חכם ישמח אב (משלי י' א'), כשאדם חכם השמחה היא של אביו, וכשאדם זוכה לברכה הברכה היא של [אביו], שהרי יעקב מברך לאפרים ומנשה וכלל הברכה ביוסף שנאמר ויברך את יוסף וגו'.מט, ג ראובן בכרי אתה. נמצאו למדין ראובן חכם היה ובעל תוכחה והיה יכול לעמוד בתוכחה, שאלו לא היה חכם לא היה מוכיחו, שהרי אמר הכתוב אל תוכח לץ פן ישנאך (משלי ט' ח').מט, ד יצועי עלה. תני ר' חנינא בן גמליאל אומר לעולם [אין מחליפים] לא זכות בחובה ולא חובה בזכות חוץ משל ראובן ומשל דוד, שנאמר ושמעי הולך בצלע(י)

37

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת וירא פרק כ

 ונתקיים בזרעה, שנאמר הנה הוא לך כסות עינים, אמר אבימלך הואיל וכיסתה ממני ולא גלית לי שאתה אשת איש וגרמת לי כל הצער הזה יהי רצון שיהיו לך בנים כסות עינים, ונתקיים בזרעה, שנא' ויהי כי זקן יצחק ותכהן עיניו מראות (בראשית כז א): ואת כל ונוכחת. אמר לה כבר תוכחה דההיא גברא גביה, מפני שמרד ביך וריחקה מאצלו באומרו אחותי היא, לפיכך המעט הזה שהיא מציאתך וראוי להיות שלו יהי' שלך, והיכן מצינו שהתורה הסכימה על דבריו, דתנן המורדת על בעלה פוחתין לה מכתובתה ז' דנרין בשבת, כנגד שבעה מלאכות שחייבת לעשות לבעלה, טוחנת ואופה ומכבסת ומבשלת ומניקת את

38

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת מקץ - ויגש פרק מד

 ודומה לו, כצאתי את העיר (שמות ט כט): לא הרחיקו. ללכת שאם הרחיקו אין יכולין כל בני העיר להחזירן: ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדוף אחרי האנשים. בעוד שאימת העיר עליהם: והשגתם. שאם מרחיקין אין יכולין כל בריה להשיגם: ואמרת אליהם למה שלמתם רעה תחת טובה. אמור להם דברי תוכחה שמשבר לבם ויותש כחם, אדוני זימן אתכם למשתה, והאכיל והשקה אתכם חנם, ואתם גנבתם כלי המשתה:סימן הה) הלא זה אשר ישתה אדוני בו. כאן הדברים מקצר אלא סוף הדברים מודיעין לחפש: והוא נחש ינחש בו. כפל הדיבור, כלומר כשם שניחש בו והודיע אתכם כל ענייניכם, כך ניחש

39

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויגש - ויחי פרק מז

 זו משל בית אבא היא, מיד התחיל לדבר רכות, שנא' אדני שאל את עבדיו: ויותר הוא לבדו לאמו. שכל הרואה את בנימין כאילו רואה את רחל: ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף. ר' שמעון בן אלעזר משום ר' אלעזר בן עזריה שהיה אומר משום אבא כהן ברדלא אוי לנו מיום תוכחה, בלעם חכם שבאומות ולא יכול לעמוד בתוכחתו של אתונו, שנא' ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא (במדבר כב ל), וכן יוסף קטן של שבטים היה ולא היו אחיו יכולים לעמוד בתוכחתו, [שנאמר ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו], כשיבא הקב"ה להוכיחנו כל אחד ואחד לפי מעשיו,

40

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויחי פרק מט

 אביך, שעלית בעקיפין על עסק משכבי אביך כשהייתי רוצה להזקק לבלהה: אז חללת. שלשת כתריך בכורה וכהונה ומלכות בעת שיצועי עלה עמדת ובלבלתו. ועיקר מלת יצועי לשון היציע, דהיינו תקון ומפרס, ודומה לו. אם זכרתיך על יצועי (תהלים סג ז), ובדברי רבותינו קוראין להכנת המטה הצעת המטה. ואע"פ שהדברים דברי תוכחה ברכה לראובן הם, שבתחלה דימה ראובן שהוא נטרד מכל וכל כיון ששמע אל תותר שמח ואמר הלואי שאהא כשאר שבטים, וכן משה רבינו חותם ויהי מתיו מספר (דברים לג ו):סימן הה) שמעון ולוי אחים. אחים הם בכל העצות, אחים בכעס, אחים בגבורה, שנא' ויקחו שני בני יעקב

1234567891011121314151617181920