תוכחה

תוכחה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1448 מקורות עבור תוכחה. להלן תוצאות 21 - 30

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


21

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת אמור

 עם ישראל והיו עכו"ם שמחין, באותה שעה שאמר לכו נא ונוכחה (ישעיה א) שמחין ואומרין עכשיו הוא מכלה אותן כיון שראה הקב"ה שהיו שמחין הפכה להם למוטב אמר להן (שם /ישעיהו א'/) אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו, כששמעו עכו"ם כך תמהו ואמרו זו היא תוכחה וזו היא תשובה לא אתא אלא למתפוגגה עם בנוהי, בשניה כשאמר להם (מיכה ו) כי ריב לה' עם עמו ועם ישראל יתוכח שמחו עכו"ם ואמרו עכשיו הוא מכלה אותן, כיון שראה הקב"ה כן הפכה להם למוטב ואמר (שם /מיכה ו'/) עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה

22

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שופטים

 קשה השחד שמעור את עינים, והרי דברים ק"ו ומה אם אני שהביא לי משלי ולא נטלתי שחד ממנו הייתי מצפה לזכותו הנוטל שחד עאכ"ו, והיה ריב"ז דורש וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר ובעשקי שכר שכיר אלמנה ויתום ומטי גר וגו' (מלאכי ג) אוי לנו מיום תוכחה שהקיש הכתוב מטי גר לעבירות חמורים, לפיכך הזהיר הקב"ה לא תטה משפט, א"ר חמא בר אושעיא אדם חושש בעיניו נותן ממון הרבה לרופא ספק מתרפא וספק אין מתרפא והנוטל שוחד מעור עיניו ומקלקל את הדין וגורם שיגלו ישראל מארצם ומביא רעב לעולם שנאמר צדק צדק תרדוף וגו' רדפת צדק

23

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וילך

 מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וילך(א) [לא, א] וילך משה וידבר את כל'''' הדברים האלה אל כל ישראל, אין וילך אלא לשון תוכחה שנאמר (תהלים מו) לכו חזו מפעלות אלהים, בסוף קהלת כתיב דברי חכמים כדרבונות (קהלת יב), מה דרבן זה מכוון את הפרה לתלמיה אף דברי תורה מכוונות לב לומדיהון לדרך טובה, וכמסמרות נטועים מה מסמר זה קבוע אף דברי תורה קבועים ומה נטיעה פרה ורבה אף דברי תורה פרין ורבין למצוא בהם טעם, נתנו מרועה אחד אע"פ שהללו מטמאין והללו מטהרין הללו אוסרין והללו מתירין כולן אמרן משה מפי הגבורה וכמשמרות נטועים כתוב בשי"ן לומר שיש בתורה כ"ד

24

מדרש שמואל (בובר) פרשה טז

 ולין ויטב לבך (שופטים י"ט ו'), ורבנין אמרי אין הואלה אלא שבועה, כמה דאת אמר ויואל משה לשבת את האיש (שמות ב' כ"א), ויואל שאול את העם לאמר (ש"א =שמואל א'= י"ד כ"ד), הואל וקח ככרים (מ"ב =מלכים ב'= ה' כ"ג), ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי אין הואלה אלא תוכחה, כמה דאת אמר ועתה הואילו פנו בי וגו' (איוב ו' כ"ח).

25

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור ד

 בתוכחות, הדא הוא דכתיב ככה תשקע בבל ולא תקום (ירמיה נא סד), אמר ליה ר' יוחנן אף הוא חתם בדברי נחמות, לפי שהיה ירמיה חוזה ומתנבא בחורבן הבית, יכול בחורבן הבית חתם, תלמוד לומר עד הנה דברי ירמיהו (שם /ירמיהו/ נא סד), במפולת של מחריבים חתם, [וישעיה] לא חתם בדברי תוכחה, והא כתיב והיו דראון לכל בשר (ישעיה סו כד), בגוים הוא עוסק, והא כתיב כי אם מאס מאסתנו (איכה ה כב), השיבנו תחת כי אם מאס מאסתנו. כי אתה ה' לבדד. בעולם הזה, אותה שעה לבטח תושיבני.[יג] דבר אחר [ד, א] למנצח בנגינות. זהו שאמר הכתוב בטוב (צדיק

26

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור עו

 מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור עו[א] [עו, א] למנצח בנגינות [וגו'], נודע ביהודה אלהים בישראל גדול שמו. זהו שאמר הכתוב אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה (הושע ה ט), בשעה שגלו עשרת השבטים, יהודה ובנימין לא גלו, התחילו אומות העולם אומרים אין זו אלא כמי שנושא פנים, לפי שהן בני אכסניא שלו, לפיכך לא הגלם, כיון שגלו הודיע הקב"ה אמונים בעולם, שנאמר בשבטי ישראל הודעתי נאמנה (שם שם /הושע ה'/), אותה שעה נודע ביהודה אלהים בישראל גדול שמו. אמר ר' יהודה בר' אלעאי בשעה שהיו ישראל עומדים על הים, היו עומדים ומדיינים זה עם זה, זה אומר אני ארד

27

מדרש משלי (בובר) פרשה א

 ולא חזרו, עד מתי, א"ר ירמי' עד ששב חרון אפו, שנאמר ארפא משובתם אוהבם נדבה כי שב אפי ממנו (הושע יד ה).סימן כה[כה - כז] ותפרעו כל עצתי. זה משה שהי' מייעץ את ישראל והיו חוזרין מאחריו ומבטלין את עצתו. ותוכחתי לא אביתם. זה ירמיה שכל תוכחה ותוכחה שהיה מוכיח את ישראל היו מבזין אותו ומלעיגים עליו, אמר להם ירמי' חייכם [עתיד] יום לבא, כשם שהייתם מלעיגין עלי ומשחקים בי, לשחוק ולהלעיג עליכם, מנין ממה שכתוב אחריו [כו] גם אני באידכם אשחק וגו', ואומר [כז] בבוא כשואה פחדכם וגו'.סימן כח[כח - כט] אז יקראונני ולא אענה. וכל כך

28

מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת מטות פרק ל

 ביתו של אברהם שגלה, שנאמר ויאמר ה' אל אברם לך לך (בראשית י"ב א). ביתו של יצחק שגלה, שנאמר וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר (שם כו יז). ביתו של יעקב שגלה, שנאמר וילך פדנה ארם (שם כח ז). הקשיבה לישה (ישעיה שם). הקשיבי לדברי תורה, הקשיבי לנבואה, הקשיבי לדברי תוכחה, הקשיבי לדבר מצוה, הקשיבי לדברי ירמיה ע"ה, ואם לא הנה לישה הוא אריה עולה להרגך, ואין אריה אלא נבוכדנצר, שנאמר עלה אריה מסובכו (ירמיה ד ז): עניה ענתות (ישעי' שם). עניה מדברי תורה, עניה מדברי נבואה, עניה מן המצות, עניה מדברי חכמים, עניה מגמילות חסדים, עניה ממעשים טובים. ואם

29

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת שמות פרק א

 כאשר דבר. לשון קשה, וכה"א דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות (שם מב ל): ותחיין את הילדים. תנא לא דיין למילדות שלא המיתו אותם, אלא שהיו מספקות לאימותן של ילדים מים ומזון:סימן יחיח) ויקרא מלך מצרים למילדות ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין. תוכחה ונזיפה, וכה"א מדוע לא כליתם חקכם ללבון (שמות ה יד):סימן יטיט) ותאמרן המילדות אל פרעה כי לא כנשים המצריות העבריות כי חיות הנה. מאי חיות, אילימא חיות ממש, כמו מילדת שמה חיה, אטו חיה מי לא צריכי חיה אחריתי, אלא כך אמרו לו, אומה זו בחיות נמשלה, יהודה גור אריה (בראשית

30

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת וארא פרק ח

 י י), והלא כתוב ואשב בהר (שם ט ט), ומהו עמדתי אחרתי, כך אשר עמי עומד עליה, אין עמידה זו אלא איחור, לפי שבשלש עשרה מדות התורה נדרשת בהן, כאשר דרש ר' ישמעאל בתורת כהנים, וזה אחת מהן, דבר הלמד מענינו: למען תדע. הוא שכתבתי בשנים ושלשה מקומות על כל תוכחה הוא מזכיר חטאתו, שאמר לא ידעתי את ה', לפיכך אמר למען תדע, אפס כי היה מהפך עליו הלשון, פעם כי אין כה' אלהינו, פעם וידעו מצרים כי אני ה', פעם כי אני ה' בקרב הארץ:סימן יטיט) ושמתי פדות בין עמי ובין עמך. היא היא הפליאה שתהא פדות

1234567891011121314151617181920