תוכחה

תוכחה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1448 מקורות עבור תוכחה. להלן תוצאות 181 - 190

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


181

חומת אנך משלי פרק ט

 לו תורה תבלין דע"י התורה יכול ללחום עם היצה"ר דהתורה מגנא ומצלא וז"ש לכו התיעצו לחמו מלחמה עם היצה"ר בכח התורה וז"ש בלחמי שהיא התורה:אל תוכח לץ פן ישנאך וכו'. אפשר לומר במ"ש הריב"ש ז"ל בתשובה סימן תל"א וז"ל מה ששאלת מאי איכא בין ל' הוכחה ולשון תוכחה. הוכחה הוא כשיש מחלוקת בדבר בין שנים ובא הג' והכריע ביניהם וכו' ותוכחה הוא מי שמוכיח לחבירו על מעשיו וכו' ע"ש וז"ש אל תוכח לץ בדרך תוכחה לומר שעשה מעשים רעים ואתה מוכיחו שאם אתה עושה כן ישנאך רק יהיו דבריך בדרך הוכחה כלומר מעשה זה שעשית יש צדדין לכאן ולכאן

182

חומת אנך משלי פרק כד

 שאינו מפורש בתורה אבל בדבר המפורש בתורה צריך להוכיח וכ"כ הרב המגיד פ"ב דשביתת עשור והקשה הרב מהרח"א ז"ל דהרי גבי צדיקי דיחזקאל משמע פ' במה בהמה דאם היו יודעים שאינם מקבלים היו פטורים והרי עבירות שבמקדש ראשון ע"ז וש"ד מפורשות בתורה ותירץ דהיו פטורין ממיתה רק שהיו מבטלים מצות תוכחה ולא זכר הרב שכ"כ הסמ"ג בפירוש בעשין י"א ואני עני תירצתי דמ"ש הרא"ש והרב המגיד היינו כשיש בידינו למחות התם בדבר המפורש בתורה חייבין לענוש אותם עד דפרשי אבל בההיא דשבת מיירי שאין בידם למחות כלל. וז"ש אומר לרשע גמור צדיק אתה יקבוהו וכו' ומזה מוכח דכשאינו אומר צדיק

183

חומת אנך איוב פרק ו

 שמים. והשתא א"ש טפי דה"ק לא מס מרעהו מי שאינו מקבל מס מרעהו שהוא תלמידו כמו שפירשו רבינו מהר"י מיגש ז"ל והרב מהר"ם נזיר ז"ל על ידי זה חסד ויראת שדי יעזוב כי יעזוב קאי אתרוייהו דמונע ממנו חסד ויראת שדי:הורוני ואני אחריש וכו'. אפשר להסמיך דין תוכחה ואם התלמיד יכול להוכיח לרב ואומר בקצור נמרץ דהרואה יראה בתשובות הרב שער אפרים סי' ס"ה ומשם באר"ה דיש סברות בענין זה דהוכח תוכיח יש מקום לומר דברה תורה כלשון בני אדם ואף אי לא אמרינן הכי יש לדרוש דהוכח הו"א פעם אחת כתיב תוכיח אפי' כמה פעמים ויש סברא דתלמיד

184

חזקוני שמות פרשת משפטים פרק כא

 בלא מום.(כ) וכי יכה איש אין לי אלא איש אשה מנין היה ר' ישמעאל אומר הואיל ונאמרו כו'. בשבט בדבר שבני אדם רגילים להכות בו את העבד להוכיחו, לכך הבי"ת פתוחה, אבל אם הכהו בחרב אפילו אם עמד יום או יומים האדון חייב מיתה שאין זה תוכחה אלא דרך רציחה. ומת תחת ידו ברשותו, הא אם הכהו ומכרו לאחר ומת הרי זה פטור. ד"א ומת תחת ידו בשעת הכאה שמכהו שם עד שמת, אין זה רידוי אלא ממית בידים.(כא) יום או יומים יום שהוא כיומים שהוא מעת לעת דהא ליכא למימר יומיים ממש, שאם מיום אחד פטור משני

185

חזקוני דברים פרשת דברים פרק א

 חזקוני דברים פרשת דברים פרק אפרשת דברים (א) אלה הדברים כל מקום שנאמר בו אלה פסל את הראשונים שהרי הראשונים מצוות ומשפטים ואלו רובם דברי תוכחה ומוסר. ואין לפרוך מאלה המצות והחוקים והמשפטים דלעיל מיניה וכיוצא בו משום דהא תמן סליק ענינא. אל כל ישראל מלמד שהיה קולו של משה הולך כשעור מחנה ישראל. בעבר הירדן ובאיזה עבר באותו שבעבר בארץ מואב ולא באותו עבר שבארץ כנען. במדבר בערבה כלומר דברים אלו שדבר משה בעבר הירדן כבר דבר משה אותם אליהם במקומות שמפרש, ודוגמא זו מצינו בפרשת ואתחנן גבי בעבר הירדן בגיא מול בית פעור וגו'. במדבר שכנגד הר

186

ר' חיים פלטיאל שמות פרשת יתרו פרק יח

 פי' רש"י לרבות אהרן וחור וע' זקנים. ותימ' הא כיון דהיה אחר יום הכיפורים והא כבר נהרג חור במעשה עגל כדכתיב ויבן מזבח, הבין מזבח שנהרג חור, וגם בתר הכי שינה רש"י גם כל העם הזה אהרן נדב ואביהו וע' זקנים ולא הזכיר חור. ותירץ הר"ר יוסף כהן ז"ל דלשון תוכחה היה שהיה יתרו מוכיחו הכי ואמר אפי' היו עמך אהרן וחור שהיו דיינים גדולים לא תוכל את הדבר הזה ונבל תבול גם אתה גם הם ולכך שינה לשונו שלא פי' חור גבי כל העם הזה לפי שכבר נהרג.(כא) יראי אלהים אנשי אמת. פשיטא אם הם יראי אלהים שהם

187

כלי יקר בראשית פרשת ויגש פרק מה

 לעם שטופי זימה לא זכה שום אחד מהן לתקן הרעב כי אם אני, ואם כן המכירה הנה למצרים גרמה לי כי למחיה שלחני אלהים לפניכם:וחז"ל אמרו (בראשית רבה צג יא) שמבהלה זו יוקח לימוד על יום הדין, כדאמר רבי אלעזר בן עזריה ווי לנו מיום הדין ווי לנו מיום תוכחה ומה יוסף כשאמר לאחיו אני יוסף לא יכלו לענות אותו כשהקב"ה עומד לדין על אחת כמה וכמה שנאמר (ישעיה י ג) ומה תעשו ליום פקודה וגו', כי האחים סברו שיוסף הזכיר עוונם בדרך שנתבאר, ומה יעשה האדם ליום פקודה כי יפקד מושבו ומשאו ומתנו, וביד כל אדם יחתום לומר

188

כלי יקר ויקרא פרשת קדושים פרק יט

 ואם לא עשה כן הרי הוא עובר בלא תעמוד על דם רעך שפירש רש"י לראות במיתתו ואתה יכול להצילו וכו' כי כן הדבר הזה, לכך נסמכו פסוקים הללו:(יז) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא. דוקא עמיתך במצות תוכיח לאפוקי שלוש כיתות שאינן מקבלין תוכחה והם רשעים, כסילים, לצים, וסימנך רכ"ל כמו שנאמר (משלי ט ח) אל תוכח לץ, וכתיב (שם כג ט) באוזני כסיל אל תדבר, וכתיב (שם ט ז) ומוכיח לרשע מומו, כי כל הולך רכיל שמח לאיד וכשהוא רואה דבר ערוה בחבירו לעולם אינו מוכיחו להשיבו מדרכו אלא הולך ומרגל בו כדי לבשר ברבים לפרסם

189

כלי יקר ויקרא פרשת בחקותי פרק כו

 קרי הוסיף בחמת כי אדע לכוון השעה כשהמערכה בחימה עזה שפוכה ובאותו זמן אמליך אותה עליכם ואז תפעל בכם הרעות ודאי בלי ספק:(יט) ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחושה. ומשה אמר בהיפך זה שמיכם כנחושה וארצכם כברזל (דברים כח כג), לפי שרוב המפרשים הסכימו שכל תוכחה זו כנגד חורבן בית ראשון, ושבפרשת כי תבוא כנגד חורבן בית שני, וידוע שהברזל קשה מן הנחושת ובבית ראשון היה עיקר חטאם לשמים על ידי שעבדו לכוכבים ומזלות כמו שנאמר (ירמיה מד יח) ומן אז חדלנו לקטר למלאכת השמים, על כן יהיו השמים קשים להם מן הארץ כמו שנאמר (איוב כ כז)

190

כלי יקר דברים פרשת דברים פרק א

 כל מוכיח הרוצה שיהיו דבריו נשמעים ולא יבעטו בתוכחתו אז יוכיחם ברמז ולא בפרוש באופן שלא יבין דבריו כי אם זה המרגיש בעצמו כי הוא זה האיש, אבל בתוכחת מגולה מסתמא יבעט. לכך אמר הקב"ה למשה שיקרא התורה הזאת המה הדברי מוסר שבפרשה זו והמה נגד כל ישראל כי כל תוכחה היא דברים קשים המתנגדים אל כל ישראל, ויקרא אותם באוזניהם היינו ברמז שדומה למדבר בלחישה באופן שלא יכנס כי אם באוזני זה היודע בעצמו שהוא חייב בדבר. וזהו הרמז באלה הדברים אשר דיבר משה אל כל הגדולים אשר בשם ישראל יכונו, ומה דיבר להם היינו במדבר בערבה וגו' רצה

1234567891011121314151617181920