תוכחה

תוכחה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1448 מקורות עבור תוכחה. להלן תוצאות 171 - 180

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


171

העמק דבר דברים פרשת דברים פרק א

 נצרך לכך ביותר, אבל כשיש להם דעות משונות וכל א' אומר כך נצרך להיות, אין גדול הדור יכול לישא משאם, וזהו שהוכיח משה את הדור שגם אז בחורב הבין שדעותיהם משונות מדעותיו, ואין בדעתם ורצונם להיות נגרר אחר דעת משה. וזה הספור הגיע למוסר שיבא אח"כ בדבר מרגלים שהוא עיקר תוכחה לענין התלמוד, ויבואר להלן דבקשתם מתחלה למרגלים הי' משום שאינם רוצים ליכנס לארץ ישראל בדרך נסיי אלא בדרך הטבע, וזה הגיע משום שלא היו נגררים אחר דעת משה לגמרי, מש"ה אע"ג שבעודם בחורב לא עלה על דעתם לשלוח מרגלים, לא משום שנמשכו אחר דעת משה בלי לב ולב, אלא

172

העמק דבר דברים פרשת דברים - ואתחנן פרק ג

 באמת איש. סתם איש הוא גדול שהוא אמה שלנו, כך גדול מטת עוג בהיותו קטן. ובת"א אי' באמת מלך, וביאר במדרש לקח טוב שהוא אמה וטפח:(יב) ואת הארץ הזאת ירשנו בעת ההיא וגו'. יש לשום לב לכל הספור מן ונפן ונעל עד סוף הסדרה, איזה דבר תוכחה יצוק בזה, אבל ראוי לדעת דאלו לא חלקו בני ראובן ובני גד בעבר הירדן לא גלו תחלה בני גד ובני ראובן, דעבר הירדן קדושתה קלה מארץ ישראל, וגם כח התורה מעט בקרבה, כדתניא באדר"נ ס"פ כ"ו בראשונה היו אומרים דגן ביהודה ותבן בגליל ומוץ בעבר הירדן, ולענין תורה מיירי שם, וכדאי' במדרש

173

העמק דבר דברים פרשת ואתחנן פרק ה

 שמור, וע"ע להלן י' ד' הוכחה לזה מדיוק לשון המקרא. ומזה הביא משה ראיה שהן הדברים ששמעו קול הברה באותו מעמד ולא ידעו מה, עד שפירש אח"כ משה, ומזה הגיע לדרוש שהחל משה שמחמת שיראתם מפני האש לא זכיתם לשמוע אלו הדברים כמני, וכמש"כ במקרא ה' מה שהוציא מזה דבר תוכחה, שיהיו למדים על מנת לחדש, וזה נקרא לעשות בלשון המקרא, ובזה יהיו מצליחים להגיע לידי כך:(כ) כל ראשי שבטיכם וגו'. כבר נתבאר לעיל א' כ"ב, דלהכי כתיב זה הלשון ולא כולכם, משום שלא היה באסיפה והסכם כל העם, אלא הראשים והזקנים שעמדו בסמוך להר קרבו למשה מיד אחר

174

העמק דבר דברים פרשת כי תבוא פרק כח

 ללמוד בגולה לא הגיעו לקללות אלה גם שם, וכדאיתא בב"ב פרק א' [דף ח'] גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם, דאלו שנו בגלות היה נקל עליהם עול הגלות. ומסיים הנביא ויחלו מעט ממשא מלך שרים, ופירשו חז"ל שם אם מעט מהם יחלו ממשא מלך ושרים, ועי' מש"כ בס' ויקרא סוף תוכחה דפ' בחקותי:(מו) והיו בך לאות ולמופת. המצות והחקים יהיו לאות ולמופת, כשתתחיל להתחזק בם יקל מעליך הגלות, ולהיפך ברפיון דברי תורה תמצאוך הצרות, ולא לאותו הדור שגלו לבד, אלא ובזרעך, אפילו הבנים שכבר לא ידעו הלימוד, ואפילו אם ירצו לשוב לתורה לא יהיו יכולים כל כך לעמוד על

175

העמק דבר דברים פרשת וילך פרק לא

 לא היו אלא או לתקוע באחת ויבאו רק הנשיאים, או בשתים ויקהלו כל הקהל, וא"כ היה ההכרח להקהיל ע"י שלוחים, אבל באמת היה גם כאן המצוה שיבואו כל הקהל, וכמש"כ וידבר משה באזני כל קהל ישראל, והא דקאמר משה הקהילו אלי את כל זקני, לא היה אלא לזרזם לבא לשמוע תוכחה, ויהיו כל ישראל נגררים אחריהם, [ויבואר לפנינו שייחד משה רבינו כאן לקרוא הזקנים בשם שמים והמון ישראל בשם ארץ]. והנה מה שיישב המדרש שנגנזו החצוצרות ג"כ אינו כמשמעו, שהרי נדרשים היו לעבודת המשכן, אלא הכונה הוא כמש"כ בס' במדבר י' ט' שאי אפשר להריע בחצוצרות אלא במקום שיש שם

176

העמק דבר דברים פרשת האזינו פרק לב

 נקראת מלחמתה של תורה, דכהולכי מלחמה על מנת כן נכנסים שיהיה כמה מהם נזוקים והרבה נחלשים מרוב זהירות ועבודה, כך הוגי תורה כמה מהם נחלים ונתשים, אבל היוצא בשלום מן המלחמה מוצא שכרו משלם:וכרביבים עלי עשב. הטל מלחלח בנחת את עשב הדק ומרבהו, כך אמרי פי, היינו דברי תוכחה הנאמרים בהמון, מתקבלים בנחת ומרכך לבבם. והקדים למוד הלכות ללמוד הנוח כטל, דכל זמן שלא השתקע האדם בעמל תורה המכונה לקחי, אין לו להזיל עניני דרוש הנאמרים כטל, באשר שנוח לטעות ולהטעות בהם(א):כי שם ה' אקרא. שהרי דברי נאמרים בברכה בשם ה' לפניה, על כן יש בה כח

177

חומת אנך שמואל ב פרק ו

 מצד אחר כמו חליצה דאין המלך חולץ לכשהוא עושה מאליו ובעצמו לכבוד ה' וז"ש ונקלותי אני בעצמי וכהא שרי. ויען המותיב מלה קמיה רביה אזיל לשאול בלא ולד כמ"ש פ' הדר. והכא מיכל היתה כמורה הלכה בפני רבו לא היה ולד דזהו העונש אפילו למותיב מלה כ"ש להורות הוראה ובדרך תוכחה ודוק כי קצרתי:

178

חומת אנך ישעיהו פרק א

 חומת אנך ישעיהו פרק אחזון ישעיה וכו'. אפשר דזו תוכחה לשבט יהודה שבאו מיהודה שקידש שם שמים וקפץ לים וגם יושבים בירושלם כסא ה' ויש השראת שכינה וירושלם של מטה מכוונת כנגד ירושלם של מעלה והיא פלטין של מלך וגם ראו שהמלך כשהוא צדיק שוקט ובוטח וניצול מכל צרה וכשהוא רשע יבואו עליו צרות ומלחמות והוא פלא איך לא ישיתו לב להני תלתא. וז"ש חזון ישעיה חזון קשה וכי תימא אמאי בלשון חזות שהוא קשה. לז"א אשר חזה על יהודה גזע יהודה שקידש ש"ש. ועל ירושלם משכן השכינה. ועוד בימי עוזיה יותם חזקיהו דהיו צדיקים וה' עמם. ועוזיהו כשרצה

179

חומת אנך ישעיהו פרק ג

 אמרו רז"ל כששמעו א"ה אנכי וכו' אמרו לכבוד עצמו הוא דורש כיון ששמעו כבד את אביך חזרו והודו למאמרות הראשונות וה"נ על קללות הראשונות יאמרו לכבוד עצמו וכו' והי"ל למחול והשתא כי ירהבו וכו' הוא בזיון ח"ו כלפי שמיא ובזיון לכל אז יצדיקו דינו יתברך. והרב מהרח"א ז"ל פירש בענין תוכחה דהצדיקים נתפסים ולא נתקררה דעתו דח"ו יתפסו הצדיקים עד שאמר ירהבו וכו' דאז אין בידם למחות ונפטרו הצדיקים מלהוכיחם זהת"ד ע"ש באורך וכן פירש הרב אש דת בהרחבה פ' יתרו ע"ש באריכות ואר"ש טובה ורחבה:הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדום הגידו לא כחדו. פירש הרב מהר"י ן' נעים

180

חומת אנך חגי פרק א

 חומת אנך חגי פרק אהיה דבר ה' ביד חגי הנביא אל זרובבל וכו'. היו שתי נבואות אחת קצרה לזרובבל ואל יהושע כ"ג לומר דמה שאומרים העם אינו אמת והשנית לעם באורך ותוכחת. והראשונה לא נצרכא אלא כדי לחלוק להם כבוד שהם ראשי העם. והשנית דרך תוכחה לעם והיה מספיק בשנית לכוללות אך כדי לחלוק כבוד היה לבדם נבואה קצרה:וארצה בו ואכבדה. כתיב חסר ה' דחסרו ה' דברים בבית שני ובש"ס ביומא דף כ"א מנאם ארון וכו' אש ושכינה ורוח הקדש ואורים ותומים. ובירושלמי ריש פ"ב דתעניות במקום שכינה קתני שמן המשחה ע"ש:הכהן הגדול. קאי איהושע אבל יהוצדק

1234567891011121314151617181920