תבונה הלכות איסורי ביאה פרק יב

תבונה הלכות איסורי ביאה פרק יב

  

הלכה ד
[ד] וז"ל: כל הבועל כותית בין דרך חתנות בין דרך זנות אם בעלה בפרהסיא והוא שיבעול לעיני עשרה מישראל או יתר אם פגעו בו קנאין והרגוהו הרי אלו משובחין וזריזין ודבר זה הל"מ הוא ראיה לדבר זה מעשה פנחס בזמרי, עכ"ל. ושם הלכה י' איתא שם, וז"ל: אבל ישראל הבא על הכותית בין קטנה בת שלש שנים ויום אחד בין גדולה בין פנויה בין א"א ואפילו היה קטן בן ט' שנים ויום אחד כיון שבא על הכותית בזדון ה"ז נהרגת מפני שבא לישראל תקלה על ידיה כבהמה ודבר זה מפורש בתורה שנאמר הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם וכל ...


המסמך לעיל חלקי. תוכלו לרכוש את המסמך המלא בחנות המקוונת שלנו.