ששת

ששת מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 8968 מקורות עבור ששת. להלן תוצאות 71 - 80

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


71

מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה ט

 בעשיית מלאכה חולו של מועד מנין ת"ל את חג המצות תשמור (שמות כג טו) מכל מקום דברי ר' יאשיה. רבי יונתן אומר אינו צריך אם יו"ט הראשון והאחרון שאין קדושה לא לפניהם ולא לאחריהם הרי הם אסורים במלאכה חוש"מ =חולו של מועד= שיש קדושה לפניו ולאחריו אינו דין שיאסר במלאכה, ששת ימי בראשית יוכיחו, שיש קדושה לפניהם ולאחריהם ומותרים במלאכה הם יוכיחו על חוש"מ =חולו של מועד= שאע"פ שיש לו קדושה לפניו ולאחריו מותר במלאכה, לא אם אמרת בששת ימי בראשית שאין בהם קרבן מוסף לכך מותרין במלאכה, תאמר בחוש"מ שיש בו קרבן מוסף לכך יהא אסור במלאכה והרי ראשי

72

מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה יז

 שבעת ימים תאכל מצות לעשות הראשון חובה ושאר הימים רשות או אינו אלא לעשות הראשון רשות והאחרון חובה ת"ל בראשון בארבעה עשר יום לחדש בערב הכתוב קבעו חובה הא אין עליך לומר כלשון האחרון אלא כלשון הראשון: שבעת ימים תאכל מצות. כתוב אחד אומר שבעת ימים וכתוב אחד אומר ששת ימים (דברי' טז) כיצד יתקיימו שני כתובי' אלו השביעי הזה היה בכלל יצא מן הכלל ללמד על הכלל מה שביעי רשות אף כולן רשות אי מה שביעי רשות אף לילה הראשון רשות ת"ל בראשון בארבעה עשר יום הכתוב קבעו חובה הא אין עליך לומר כלשון האחרון אלא כלשון הראשון לילה

73

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויסע פרשה ד

 השבת עתיד הקב"ה ליתן לכם שש מדות טובות ארץ ישראל ועולם הבא ועולם חדש ומלכות בית דוד וכהונה ולוייה לכך נאמר אכלוהו היום. ר' אליעזר אומר אם תזכו לשמור את השבת תנצלו משלש פורעניות מיומו של גוג ומגוג ומחבלו של משיח ומיום דין הגדול לכך נאמר אכלוהו היום. ששת ימים תלקטוהו, ר' יהושע אומר למדנו שאין יורד בשבת ביו"ט מנין ת"ל שבת לא יהיה בו. ר' אלעזר המודעי אומר למדנו שאינו יורד בשבת ביו"ט מנין ת"ל לא יהיה בו ביום הכפורים מנין ת"ל שבת לא יהיה בו: ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט ולא מצאו אלו מחוסרי אמנה שבישראל.

74

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מסכתא דעמלק פרשה ב

 חיל, אלו בעלי אבטחה. יראי אלהים, אלו שעושין פשרה בדין. אנשי אמת, כגון ר' חנינא בן דוסא וחביריו. שונאי בצע, אלו ששונאים ממון עצמם ואם ממון עצמם שונאין, קל וחומר ממון אחרים. ושמת עליהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות. שרי אלפים, שש מאות; שרי מאות, ששת אלפים; שרי חמשים, שנים עשר אלף; שרי עשרות, ששים אלף. נמצאו כל שרי ישראל, שבע רבוא ושמונה אלפים ושש מאות. - ושפטו את העם בכל עת. ר' יהושע אומר, בני אדם שהם בטילים ממלאכתם [יהיו דנין את העם בכל עת. ר' אלעזר המודעי אומר, בני אדם שהם בטילין ממלאכתם] ועוסקים בתורה יהיו

75

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מסכתא דבחדש פרשה ז

 מונה כדרך שאחרים מונין אלא תהא מונה לשם שבת. - לקדשו, לקדשו בברכה, מכאן אמרו מקדשין על היין בכניסתו. אין לי אלא קדושה ליום, קדושה ללילה מנין, ת"ל +שמות לא יד+ ושמרתם את השבת. אין לי אלא שבת, ימים טובים מנין, ת"ל +ויקרא כג לז+ אלה מועדי ה' וגו'. ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך. וכי איפשר לו לאדם לעשות כל מלאכתו בששת ימים, אלא שבות כאלו כל מלאכתך עשויה. ד"א שבות ממחשבת עבודה; ואומר +ישעיה נח יג - יד+ אם תשיב משבת רגליך וגו', ואומר אז תתענג על יי. ויום השביעי שבת לה' אלהיך. למה נאמר, לפי שהוא אומר +שמות לא

76

מכילתא דרבי ישמעאל משפטים - מסכתא דכספא פרשה כ

 אדם אינו אוכל אלא מן המעושר, כך בהמה לא תאכל אלא מן המעושר, תלמוד לומר ויתרם תאכל חית השדה; אחר שלמדת, שחיה אוכלת מן הראוי לה בשביעית שאינו מעושר, אף אדם אוכל מן הראוי לו בשביעית שאינו מעושר, הא מה תלמוד לומר כן תעשה לכרמך לזיתך, כעניין שאמרנו. ששת ימים תעשה מעשיך. נאמר כאן שבת בראשית לענין שביעית, שלא תסתרס שבת בראשית ממקומה. - למען ינוח שורך וחמורך. הוסיף לו הכתוב נייח אחד להיות תולש מן הקרקע ואוכל; אתה אומר לכך בא, או לא בא אלא שיחבשנו בתוך ביתו, אמרת, אין זה נייח אלא צער, תלמוד לומר למען ינוח שורך וחמורך,

77

מכילתא דרבי ישמעאל כי תשא - מסכתא דשבתא פרשה א

 ונכרתה הנפש ההיא מקרב עמה. למה נאמר, לפי שהוא אומר מחלליה מות יומת, אין לי אלא המזיד בהתראת עדים, המזיד בינו לבין עצמו מנין, תלמוד לומר ונכרתה, להביא המזיד בינו לבין עצמו. - ונכרתה. אין הכרתה אלא הפסקה. - הנפש ההיא. מזידה, דברי רבי עקיבא. - מקרב עמה. ועמה בשלום. ששת ימים יעשה מלאכה. כתוב אחד אומר ששת ימים יעשה מלאכה, וכתוב אחד אומר +שמות כ ט+ ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, כיצד יתקיימו שני כתובים הללו, אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, [ששת ימים יעשה מלאכה,] מלאכתן נעשית על ידי אחרים, וכן הוא אומר +ישעיה סא ה+ ועמדו זרים ורעו

78

מכילתא דרבי ישמעאל ויקהל - מסכתא דשבתא פרשה א

 שאין עבודה באה אלא מכחן, אינו דין שידחו את השבת, כגון שניטלה קרנו של מזבח או שנפגמה הסכין, שומע אני יתקנם בשבת, תלמוד לומר ויקהל משה, בחול ולא בשבת. ויאמר אליהם אלה הדברים וגו'. רבי אומר, להביא שלשים ותשע אבות המלאכות שאמר להם משה על פה. ששת ימים תעשה מלאכה. כתוב אחד אומר ששת ימים תעשה מלאכה, וכתוב אחד אומר +שם /שמות/ כ ט+ ששת ימים תעבוד, בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, [ששת ימים תעשה מלאכה], מלאכתן נעשית על ידי אחרים, [וכן הוא או' +ישעיה סא ה+ ובני נכר אכריכם וכרמיכם], וכשאינן עושין רצונו של מקום [ששת ימים תעבוד

79

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יב

 במאכל קדשהו במשתה קדשהו בכסות נקייה ביום הראשון מק' קו' וביום השביעי מק' קו' אין לי אלא יום טוב ראשון ואחרון שאסורין במלאכה חולו שלמועד מנ' אמרת ומה יום טוב ראשון ואחרון שאין לפניהם (שאין) ואחריהן מקודשין אסורין במלאכה חולו שלמועד שלפניהם ואחריהן מקודשין אינו דין שיהו אסורין במלאכה הרי ששת ימי בראשית יוכיחו שלפניהם ואחריהן מק' מקודשין ואינן אסורין במלאכה לא אם אמרת בששת ימי בראשית שאין עמהן קרבן מוסף תאמר בחולו של מועד שיש עמהן קרבן מוסף הרי ראשי חדשים יוכיחו שיש עמהן קרבן מוסף ואינן אסורין במלאכה לא אם אמרת בראשי חדשים שאין קרוין מקרא קודש תאמר

80

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יג

 סל' פסו') ובשלת ואכלת (דב' טז ז) יכול יהא מבשלו ואוכ[ל]ו ת"ל ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה מה פסח מצ' אין נאכל אלא צלי אף פסח דורות אין נאכל אלא צלי.פסוק ו(ו). שבעת ימים תאכל מצות מנין אתה אומ' שאם עברו ששת ימי החג ולא חג שטעון חגיגה כל שבעה ת"ל שבעת ימים תאכל מצות וגומ'פסוק ז(ז). מצות יאכל את שבעת הימים כשהוא אומ' את להביא את יום ארבעה עשר שחייב במצ(ו)ה ולא יראה לך חמץ רואה אתה לאחרים ולא יראה לך חמץ רואה אתה לגבוה ולא יראה לך חמץ רואה

1234567891011121314151617181920