ששת

ששת מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 8968 מקורות עבור ששת. להלן תוצאות 181 - 190

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


181

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת ויקהל פרק לה

 ויקהל א) ויקהל משה וגו' אלה הדברים. אלה שלשים ושש, דברים תרי, הדברים הוסיף אחד, אלו אבות מלאכות ארבעים חסר אחת ששנו רבותינו במשנתן הזורע והחורש והקוצר כו': ויקהל משה. תנו רבנן למה נאמרה פרשה זו, לפי שהוא אמר ועשו לי מקדש (שמות כה א), שומעני אפילו בשבת, תלמוד לומר ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה':סימן בב) ששת ימים תעשה מלאכה. בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, מלאכתם נעשית על ידי אחרים: וביום השביעי יהיה לכם קדש. שלא יהיו ישראל אומרים הואיל ומותרין אנו בעשיית מלאכה במקדש, מותרין אף בגבולין, ת"ל יהיה

182

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת תזריע

 שבועים י"ד יום למדנו שיש אם למקרא אע"פ שאינו כתוב בוא"ו נדרש בוא"ו שבועים ולמה חסר וא"ו ללמדך שאי אפשר ללמד על המקרא על המסורת אלא על מקראך המסורת לדרשא בעלמא שהרי הנקבה חיסר לה טהרה ו' ימים חוץ מיום מילה וששים יום רצופין. וששת ימים. מה ששים סמוכים אף ששת ימים סמוכים. תשב על דמי טהרה. כדין טהרת הזכר כך דין טהרת הנקבה שאם לא שפע הדם מתוך ימי טוהר לתוך ימי טומאה התורה טיהרה את אלו וטימאה את אלו. תאנא חבלי נקבה מרובין מחבלי זכר מפני מה זה כדרך תשמישו בא וזה כדרך תשמישו בא. זה הופך את

183

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת אמור

 המצות אם כן חייב הוא לקיים דברי שניהם גם עצרת וסוכה כל השנים כדרך שמתחיל ואם לא עשה כן א"כ מראה הוא לעולם שאין במעשיו כלום. וכל מי שעושה מעשה בלא עילה אינו נקרא חכם ואין דתו דת לפיכך אין לך לשנות על דברי חכמים ז"ל:[כג, ג] ששת ימים תעשה מלאכה. ומה ענין השבת אצל המועדות ללמדך שכל המחלל את המועדות כאלו מחלל השבת. וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש. מהו שבת שבתון ללמדך שכל המועדות נקראו שבתון. יום טוב ראשון של פסח נקרא שבת שנאמר וספרתם לכם ממחרת השבת. יום טוב של עצרת נקרא שבת שנאמר עד ממחרת

184

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת בהר

 ומלוה אותם בלא רבית עליו הכתוב אומר (תהלים טו) כספו לא נתן בנשך. הא למדת כל מלוה ברבית הללו מתמוטטין ועולין והללו שוב אין עולין. והלכתא מעות של יתומים אסור להלוותן ברבית אבל קרוב לשכר ורחוק להפסד מותר. וכן אמר רב יוסף בר חמא אמר רב [דף עג עמוד ב] ששת בב"מ והלכתא מרבין על השכר ואין מרבין על המכר בשכר אגר נטר לי:[כה, לח] אני ה' אלהיכם. מכאן אמרו כל המקבל עליו עול רבית מקבל עליו עול מלכות שמים וכל הפורק מעליו עול רבית פורק ממנו עול מלכות שמים. אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי. על תנאי כן הוצאתי

185

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת במדבר

 אותם משה. בוא וראה בפרטן של לוים אתה מוצא עשרים ושנים אלף ושלש מאות שהרי לגרשון משפחת הגרשוני פקודיהם שבעת אלפים ושש מאות:ולקחת משפחת העמרמי ומשפחת היצהרי. במספר כל זכר מבן חדש ומעלה שמנת אלפים ושש מאות. למררי משפחת המחלי ומשפחת המושי כל זכר מבן חדש ומעלה ששת אלפים ומאתים. הכל עשרים ושנים אלף ושלש מאות וכתב כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן וגו' שנים ועשרים אלף. שאלה זו שאל קונתקוס הגמון את רבן יוחנן בן זכאי אמר לו שלש מאות אלו שלא הזכירם בכלל הלוים היו בכורות ואין בכור מפקיע בכור שכבר היה (קודם) [קדש]. במסכת בכורות

186

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת דברים

 בפרשת וישמע יתרו וג' בפרשה זו ולא מצא אלא שלשה ואלו נבונים לא מצא. ואתן אותם ראשים עליכם. שיהו מכובדים עליכם ראשים במשא ובמתן. ראשים במקח ובממכר. ראשים בכניסה וביציאה. שרי אלפים. שאם היו תתקצ"ט היה אחד נתפש בעדן שר אלף וכן כלם. ת"ר שרי אלפים שש מאות שרי מאות ששת אלפים שרי חמשים י"ב אלף שרי עשרות ששת רבוא. ושוטרים לשבטיכם אלו הלוים המכים ברצועה. כענין שנאמר (דה"ב יט) ושטרים הלוים (לשבטיכם). ואומר [דף ג עמוד א] (נחמיה ח) והלוים מחשים (את) העם. ד"א ושטרים לשבטיכם. לפי שהיו השופטין במנין שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות אבל השוטרים היו

187

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת ראה

 אתה זובח. בבוא השמש אתה אוכל (עד מתי אתה אוכל עד מתי אתה שורף). עד מועד צאתך ממצרים:ובשלת ואכלת במקום. יש בישול שהיא צלייה כענין שנאמר (דה"ב לה) ויבשלו את הפסח כמשפטו. ופנית בבקר. כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא מן מן הבקר ואילך:ששת ימים תאכל מצות. ר' שמעון אומר כתוב אחד אומר ששת ימים וכתוב אחד אומר (שמות יב) שבעת ימים מצות תאכלו. מלמד שהמצה היתה נאכלת ששה מן החדש ויום ראשון מן הישן. מיכן לעומר שהיה קרב בט"ז בניסן. וביום השביעי עצרת לה' אלהיך לא תעשה מלאכה. ולהלן הוא אומר (במדבר כט) עצרת תהיה לכם.

188

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת שופטים

 שכל העיר הרגו לפי חרב ואותו האיש ואת משפחתו שלחו. א"ר יהושע בן לוי המהלך בדרך ואין לו לוויה יעסוק בתורה שנאמר (משלי א) כי לוית חן הם לראשך. תנו רבנן הרב לתלמיד עד עיבורה של עיר. חבר לחבר עד תחום שבת. תלמיד לרב אין לו שעור. וכמה אמר רב ששת פרסה והני מילי לרבו שאינו מובהק אבל לרבו מובהק שלש פרסאות:[דף לה עמוד א] כפר לעמך ישראל. הכהנים היו אומרים כפר לעמך ישראל וגו'. ורוח הקדש מבשרתן ונכפר להם הדם:ואתה תבר. תבער עושי הרע. דם הנקי. שופכי הדם הנקי מקרבך. כי תעשה הישר. שתהא תמים עם ה'

189

בראשית רבתי פרשת ויצא

 והים] סובב עליהם מהלך ג' חדשים על ג' חדשים (ו)מרובע, ומצד (האחר) [האחד] לא היה סובב כל הרוח והמשיך הקב"ה אותו נהר וסגר בפניהם, ותחום אותו נהר מאתים אמה. והנהר היה מלא חול ואבנים ומושך חול ואבנים ועושה רעש גדול בלילה מהלך חצי יום, ומושך החול והאבנים כל ששת ימי המעשה ובשבת ינוח, ומיד תעלה אש מע"ש עד מ"ש מצד הנחל והאש לוהטת ולא יוכל אדם להגיד אליה אל הנחל כמהלך מיל, ומלהט[ת] האש כל צמח סביב הנחל עד שמטאטאת הארץ. ואותם הלוים מבני משה הם, והיו עומדים לפנים מן הנחל. ואין [עמוד 125] ביניהם בהמה טמאה ולא

190

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת וישלח פרק לג

 כוליא דהוה גיים ליה אמר ליה שמואל חותכין טפי, כלומר חטט אחריו הרבה, אי לאו דחזיתך הוי ספי לן איסורא אירתת בר פולי נעל סכיניה מידיו א"ל [לא תירתת] דאורי לך כר' יהודה אורי לך דאמר לקיים מצות נטילה, ולא קיימא לן כר' יהודה, אלא כי הא דשמואל. אמר רב ששת מאי דשקיל בר פולי מן הגיד הוא דאסר ר"מ מה"ת דהוא תנא במתניתא ומאי דשייר שייר מה דאסר ר"מ מדרבנן, דתנן גיד הנשה מחטט אחריו כל מקום שהיא וחותך שמנו מעיקרו, דברי ר"מ, ר' יהודא אומר גומעו עם השופי והכא לא קיי"ל כר"י אלא כר"מ דאסרי לעיל. חלבו דגיד

1234567891011121314151617181920