שמלאי

שמלאי מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 654 מקורות עבור שמלאי. להלן תוצאות 61 - 70

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


61

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כד - דיבורא שתיתאי

 כי בהר קדשי וגו' שם יעבדני וגו'] (יחזקאל כ' ל"ט ומ') ואל יהי מקריב בשעת איסור הבמה. [א"ר יוסי בר חנינא אין הבמה ניתרת אלא בנביא מ"ט השמר לך פן תעלה עלתיך וגו' כי אם במקום אשר יבחר וגו' (דברים י"ב י"ג וי"ד), ואליהו מקריב בשעת איסור הבמה] אמר רבי שמלאי דיבורא אמר ליה דכתב וכדבריך עשיתי (מלכים א' י"ח ל"ו).לא תענה אמר רבי שמואל בר נחמן מצינו שהכל ברא הקדוש ברוך הוא בעולמו חוץ ממידת שקר שלא ברא ומידת (שקר) [שוא] שלא פעל, אלא הבריות בדו אותם מלבם שנ' (הוא הוגי) [הרו והגו] מלב דברי שקר (ישעיה נ"ט

62

מדרש תנחומא (בובר) פרשת בראשית

 שמו של הקב"ה על חנם, שלא יהא אדם אומר לה' קרבן, לה' עולה, אלא אדם כי יקריב מכם קרבן לה', חטאת לה', עולה לה', מנחה לה'. למוד, בראשית ברא, ואחר כך אלהים, משמזכיר (הטיומא) [קטיזמא] שלו, ואחר כך מזכיר שמו.[ז] שאלו המינין את (ר' ישמעאל) [ר' שמלאי], אמרו לו כמה אלהות בראו את העולם, אמר להם אני ואתם נשאל לתורה, אמרו לו הרי כתיב כי אלהים קדושים (יהושע כד יט), אמר להם קראו סוף הפסוק, הם לא נאמר אלא הוא. אמר ר' ברכיה בשם ר' אבא האדמוני, מהו קדושים, שהוא קדוש בכל מיני קדושות, אמר ר' אחא בר חנינא

63

מדרש תנחומא (בובר) פרשת וירא

 ג). אמר ר' סימון כנגד י"ח חוליות שבשדרה, שבשעה שאדם עומד ומתפלל צריך לשוח בכולן, שנאמר כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך (שם /תהלים/ לה י), אמר הקב"ה הוו זהירין בתפלה שאין לך מדה יפה הימנה, ואפילו אין אדם כדי לענות, חסד אני אעשה עמו, שכל דרכי חסד. אמר ר' שמלאי מבקש אתה לידע שכל דרכיו של הקב"ה חסד, בראשה של תורה קישט את הכלה, שנאמר ויבן ה' אלהים את הצלע (בראשית ב כב), ובסופה חסד שקיבר את המת, שנאמר ויקבר אותו בגיא (דברים לד ו), ובאמצעה ביקר את החולה, שנאמר וירא אליו ה'. כיון שמל אברהם בא הקב"ה ופמליא

64

מדרש תנחומא (בובר) פרשת קדושים

 ד] [ד"א דבר אל כל עדת בני ישראל] קדושים תהיו כי קדוש אני. א"ל הקב"ה היו קדושים כשם שאני קדוש בכל דבר, ראה מה כתיב כי אלהים קדושים הוא (יהושע כד יט), מהו כי אלהים קדושים הוא, פסוק זה פתח הוא למינין שנראה כשתי רשויות, שאלו המינין את ר' שמלאי מהו כי אלהים קדושים, אין אתם אומרים שהוא רשות אחד, הרי שתי רשויות הן, אמר להם שוטים שבעולם [ראו מה כתיב כי אלהים קדושים הוא], אילו אמר כי אלהים קדושים הם, אתם אומרים שתי רשויות הם, [ומה אלהים קדושים], אמר ר' ברכיה בשם ר' אבא מהו קדושים הוא, שהוא קדוש

65

מדרש תנחומא (בובר) פרשת ואתחנן

 ועכשיו אני משתטח ואין משגיחין בי, מיד הלך לו אצל שר הפנים, א"ל בקש עלי רחמים שלא אמות, א"ל משה רבי טורח זה למה, כך שמעתי מאחורי הפרגוד, שאין תפלתך נשמעת בדבר זה, הניח משה ידיו על ראשו, והיה צועק ובוכה, ואמר אצל מי אלך לבקש עלי רחמים. אמר ר' שמלאי באותה שעה נתמלא הקב"ה עליו בעברה, שנאמר ויתעבר ה' בי (דברים ג כו), עד שפתח משה ואמר מקרא זה, [ויעבור ה' על פניו ויקרא] ה' ה' אל רחום וחנון וגו' (שמות לד ו), מיד נתקררה רוח הקודש, א"ל הקב"ה למשה, משה שתי שבועות נשבעתי, אחת שתמות, ואחת לאבד את

66

מדרש תנחומא (בובר) פרשת שופטים

 בכל הארץ נאום ה' פי שנים בה יכרתו (ויגועו) [יגועו] והשלישית יותר בה (זכריה יג ח), [אלו ישראל שהם משלישותו של עולם בני שלשת אבות, ד"א והשלישית יותר בה] שאין מתיישבין בארצם אלא בגאולה שלישית, גאולה ראשונה זו גאולת מצרים, שניה זו גאולת עזרא, שלישית אין לה הפסק. אמר ר' שמלאי תרי"ג מצות נאמרו לו למשה בסיני, בא דוד והעמידן על אחת עשרה, שנאמר ה' מי יגור באהלך [וגו'] הולך תמים וגו' (תהלים טו א ב), עד עושה אלה לא ימוט לעולם (שם שם /תהלים ט"ו/ ה), בא ישעיה והעמידן על שש, שנאמר הולך צדקות, ודובר מישרים, מואס בבצע מעשקות,

67

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וירא

 וגו' (ישעיה א) מכלל שהיא גדולה מן הקרבנות, ואפילו אין אדם כדאי לענות בתפלתו ולעשות חסד עמו כיון שמתפלל ומרבה בתחנונים אני עושה חסד עמו שכך כתיב בו כל ארחות ה' חסד ואמת (תהלים כה) הקדמתי חסד לאמת וצדק למשפט שנאמר צדק ומשפט מכון כסאך וגו' (שם /תהלים/ פט) א"ר שמלאי תדע שכל דרכיו חסד שהרי בתחלת התורה קשט את הכלה דכתיב ויבן ה' אלהים את הצלע וגו' (בראשית ב) שכן בכרכי הים קורין לכלה בונה, ובסופה קבר את המת ויקבר אותו בגי (דברים לד) ובאמצעיתה בקר את החולה כיון שמל אברהם בא הוא ופמליא שלו ובקרו ממה שקראו בענין

68

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויחי

 אישי וגו' לכן ישכב עמך (בראשית ל) אז חללת יצועי עלה תהיה מרוחק עד שיבא משה שכתוב בו (שמות יט) ומשה עלה אל האלהים ויקרבך ויאמר לך יחי ראובן ואל ימות (דברים לג) יצא ראובן ואזניו מקטפות התחיל קורא לשמעון וללוי אחים אחי דינה ולא אחי יוסף שהם מכרוהו, א"ר שמלאי בראובן כתיב למען הציל אותו מידם (בראשית לז) הרי אתה למד שלא היה במכירת יוסף ואף יהודה אמר להן מה בצע כי נהרוג וארבעה אלו היו גדולים נמצאת למד ששמעון ולוי מכרוהו שבשעה שירדו למצרים נתן יוסף עיניו בשמעון שנאמר (שם /בראשית/ מב) ויקח מאתם את שמעון ויאסור אותו

69

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת משפטים

 תלוי בצואר כולן, ושפטתם צדק, אמר ריב"ל צדק את הדין ואח"כ חתכהו, כקטן כגדול תשמעון, אמר רשב"ל שיהא חביב עליך דין של פרוטה כדין של מאה מנה, למאי הילכתא אי לעיונה ביה פשיטא אלא לאקדומיה, כתוב אחד אומר (דברים א) ואצוה את שופטיכם וכתוב אחד אומר ואצוה אתכם, אמר ר' שמלאי אזהרה לצבור שתהא אימת הדיין עליהן ואזהרה לדיין שיסבול את הצבור, עד כמה אמר רבי חנין א"ר שבתאי כאשר ישא האומן את היונק, והיכי דמי רשע ערום, א"ר חנינא זה המטעים דבריו לדיין קודם שיבא בעל דין חבירו, ושמת עליהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות, שרי

70

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תשא

 היו בחיים עמו במחנה ישראל ולא הזכיר אלא למתים אלולי כך היו אובדין, לכך אמר שלמה ושבח אני את המתים (קהלת ד), ומה ראה להזכיר לאברהם אלא כשעשו אותו מעשה ובקש משה עליהם רחמים א"ל הקב"ה היאך אני יכול לקבלן בתשובה אתמול נתתי להם עשרת הדברות הרי בטלו אותם, א"ר שמלאי מלה"ד =משל למה הדבר דומה= למלך שהיה לו אוהב והפקיד אצל המלך עשר מרגליות ומת, לימים עמד המלך וקדש את בתו של אוהבו בעשר מרגליות ואבדה אותם, התחיל המלך כועס עליה ואומר אני הורגה, שמע שושבינה א"ל אדוני המלך אם אבדה לך עשר מרגליות תזכור שיש לאביה פקדון אצלך

1234567891011121314151617181920