שמלאי

שמלאי מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 654 מקורות עבור שמלאי. להלן תוצאות 41 - 50

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


41

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת אחרי מות פרשה כב

 והן נפרשים מעבודה זרה והם ניצולים, הה"ד איש איש מבית ישראל וגו'.[ט] אמ' ר' יוסי בר חנינה אין הבמה ניתרת אלא על ידי נביא, מאי טע' השמר לך פן תעלה עולותיך כי אם במקום אשר יבחר (דברים יב, יג - יד). ואליהו מקריב בשעת איסור במה, אמ' ר' שמלאי דבירה אמ' ליה ובדברך עשיתי (מ"א =מלכים א'= יח, לו), ובדבורך עשיתי. ר' יוחנן בר מריא מייתי לה מן הדא אז יבנה יהושע (יהושע ח, ל). אין לי אלא יהושע, גדעון מנין, ויהי בלילה ההוא ויאמר לו י"י קח את פר השור (שופטים ו, כה). אמ' ר' אבא בר כהנא שבע

42

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת אחרי מות פרשה כג

 לא תעשו אני י"י אלהיכם, ואם לאו כביכול איני י"י אלהיכם. תני ר' חייא אני י"י אלהיכם שני פעמים, אני הוא שפרעתי מדור המבול ומאנשי סדום ועמורה וממצרים ואני עתיד ליפרע ממי שעושה כמעשיהם. דור המבול מלכים היו ולא נמחו מן העולם אלא על ידי שהיו שטופין בזימה. אמ' ר' שמלאי כל מקום שאת מוצא בו זנות אנדרולומוסיא באה לעולם והורגת יפים ורעים. רב הונא בש' ר' יוסי אמ' דור המבול לא נמחו מן העולם אלא על ידי שכתבו גממסיות לזכר ולבהמה. ר' עזריה בש' ר' יהוש' בר סימון ור' יהושע בן לוי בש' בר קפרא מצינו שהכל הקב"ה מאריך

43

במדבר רבה (וילנא) פרשת במדבר פרשה ב

 א ד) יהודה וישראל רבים כחול אשר על הים לרוב, ר"א בשם רבי יוסי בן זמרא כל זמן שנמנו ישראל לצורך לא חסרו שלא לצורך חסרו ואי זה זמן נמנו לצורך בימי משה בדגלים ובחילוק הארץ, ושלא לצורך בימי דוד.יח אשר לא ימד ולא יספר א"ר שמלאי מהו הדבר הזה מי שהוא אומר שיש להם מספר הוא חוזר ואומר להם שאין מספר לא ימד ולא יספר אלא בזמן שאין עושין רצונו של מקום יש להם מספר שאין חסרים ממנין ששים רבוא והיה מספר ובזמן שהם עושין רצונו של מקום אין להם מספר אלא אשר לא ימד ולא יספר, דבר

44

במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה ט

 יחטא איש לאיש ופללו אלהים ואם לה' יחטא איש מי יתפלל לו ר' חייא בר אבא פתר קרייה בבועל אהין זיין ומפרנס ואת אתי לך על עתיד ורבי יהושע בן לוי פתר קרייה באשה אהין זיין ומפרנס ואת תלויה עינין על חורן, ופרע את ראש האשה ומבזין על הספק א"ר שמלאי כל מקום שאת מוצא זנות את מוצא אנדרולומוסיא בעולם והעמיד הכהן שאם היתה חיגרת אינה שותה תני היו מעלין אותה לבית דין הגדול שבירושלים ומאיימין עליה כדרך שמאיימין על עידי נפשות אומרין לה בתי הרבה יין עושה הרבה שחוק עושה הרבה ילדות עושה הרבה שכנים רעים עושים עשה למען

45

במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יא

 את המעשה כדי להנצל מדינה של גיהנם ר' מנחם חתניה דר' אלעזר בר ר' אבינה אם באה אשה אצלך לבה"מ =לבית המדרש= לשאול לך על הדין או על השאלה תהא רואה אותה כאלו יצאה מירכך לא תתן בה עין ותהא מפחד מדינה של גיהנם הדומה ללילה, הנה מטתו וגו' ר' שמלאי פתר קרייה במשמרות הנה מטתו מטותיו שבטיו היאך מה דתימא שבועות מטות, שלשלמה של הקב"ה שהשלום שלו, ששים גבורים סביב לה אלו כ"ד משמרות כהונה וכ"ד משמרות לויה וי"ב מחלוקת מגבורי ישראל להביא שאר העם שהיו עומדים בירושלים סנהדרין ובתי דינין ותלמידים וכולם אחוזי חרב כמה דתימא (תהלים קמט)

46

דברים רבה (וילנא) פרשת ואתחנן פרשה ב

 הוי מתפלל וחוזר ומתפלל ויש שעה שיתנו לך, ד"א ואני תפלתי וגו' דוד בשביל שהיה יחידי אמר עת רצון אבל תפלתן של ציבור אינה חוזרת לעולם ריקם הוי כה' אלהינו בכל קראנו אליו.יג כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו שאלו המינים את רבי שמלאי כמה רשויות בראו את העולם אמר להם אני ואתם נשאל לששת ימי בראשית אמרו לו מי כתיב בראשית ברא אלוה בראשית ברא אלהים כתיב אמר להן מי כתיב בראו ברא כתיב ומי כתיב ויאמרו אלהים יהי רקיע יקוו המים יהי מאורות ויאמר כתיב, כיון שהגיעו למעשה יום הששי היו שמחים אמרו לו

47

דברים רבה (ליברמן) פרשת דברים

 כבר משה רבך ביקש להזדווג להם, ואמרתי לו רב לך אינו אומ' כאן אלא רב לכם, רב לך רב לתלמידך. א"ר יוסי ב"ח כמה נפשו של משה עגומה עליו שלא גלה הב"ה לו סתומי ישראל ודניאל, ביקש לידע אימתי הוא פורע ממנה ולא גלה לו אלא אמ' רב לכם. ר' שמלאי אמ' כבר מזדווגין לו, וכמה משוכין הוא עתיד למשוך מכם. רבנן אמרי כמה הרוגין הוא עתיד להרוג מכם, כמה צלובין הוא עתיד לצלוב מכם.[כא.] פנו לכם צפונה +דברים ב' ג'+. ר' יודן אמר אם באת שעתו של עשו הצפינו עצמיכם מלפניו, שנא' פנו לכם צפונה. ד"א אם נזדווג

48

דברים רבה (ליברמן) פרשת ואתחנן

 לפניך הייתי מלך בעולם, ועכשיו אני משתטח ואין משגיחין בי. מיד הלך לו אצל שר הפנים, א"ל בקש עלי רחמי', א"ל, משה רבי, טורח זה למה, כבר שמעתי מאחרי הפרגוד, שאין תפלתך נשמעת בדבר זה. הניח משה ידיו על ראשו והיה צועק ובוכה, ואמ' אצל מי אלך לבקש רחמי'. א"ר שמלאי באותה שעה נתמלא הקב"ה עברה, שנא' ויתעבר ה' בי וגו' ויאמר ה' אליו אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה +דברים ג' כ"ו+, ועוד שפתח משה מקרא זה ויעבור ה' על פניו ויקרא +שמות ל"ד ו'+, באותה שעה נתקררה רוח הקדש, א"ל הקב"ה למשה שתי שבועות נשבעתי, א' שתמות

49

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ג

 על ירכו מפחד בלילות, שאפילו אדם רואה בחלומו חרב מחתכת בירכו מה יעשה ילך לבית הכנסת ויקרא קריאת שמע ויתפלל תפלתו וישמע ברכת כהנים ויענה אחריהם אמן ואין דבר רע מזיקו, לפיכך מזהיר את בני אהרן ואומר להם (שם /במדבר ו'/) כה תברכו את בני ישראל.ב ר' שמלאי פתר קרייה במשמרות, הנה מטתו, הנה מטותיו ושבטיו המד"א שבועות מטות אומר סלה, שלשלמה, למלך שהשלום שלו, ששים גבורים סביב לה, אלו כ"ד משמרות כהונה וכ"ד משמרות לויה, ושתים עשרה מחלוקות, מגבורי ישראל, שמשמרין את ישראל, כלם אחוזי חרב, רבי זעירא ור' יהודה בשם שמואל אלו תלמידי חכמים שמלמדין לכהנים שחיטה

50

רות רבה (וילנא) פרשה ה

 אבקש לך מנוח, ועתה הלא בעז מודעתנו.יב [ג] ורחצת וסכת ורחצת מטנופת עבודת כוכבים שלך, וסכת אלו מצות וצדקות, ושמת שמלותיך עליך וכי ערומה היתה, אלא אלו בגדי שבתא, מכאן אמר רבי חנינא צריך אדם להיות לו שני עטפים אחד לחול ואחד לשבת, וכך דרשה ר' שמלאי בצבורא, בכון חבריא אמרו כעטיפתנו כחול כך עטיפתנו בשבתא, אמר להון צריכין לשנות, וירדת הגורן, אמר לה זכותי תרד עמך, ד"א וירדת הגורן, מכאן שאין עושין גרנות אלא בנמוך שבעיר, דלמא ר' שמעון בן חלפתא קבל מר' חייא חדא חקל, אמר לו כמין היא עבדא אמר לו מאה כורין זרעת ואעלת ועבדת

1234567891011121314151617181920