שמלאי

שמלאי מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 654 מקורות עבור שמלאי. להלן תוצאות 181 - 190

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


181

תורה תמימה שיר השירים פרק ג

 מלחמה - שהם נלחמים בכל מיני פורעניות שבעולםכח), איש חרבו על ירכו מפחד בלילות שאפילו אדם רואה בחלומו חרב מחתכת בירכו ילך לביהכנ"ס ויקרא ק"ש ויתפלל וישמע ברכת כהנים ויענה אחריהם אמן ואין דבר רע מזיקו, לפיכך מזהיר את בני אהרן כה תברכוכט) [שם]:הנה מטתו וגו' - רבי שמלאי פתר קרא במשמרות. הנה מטתו - הנה מטותיו שבטיול), שלשלמה - שלמלך שהשלום שלולא). ששים גבורים - אלו כ"ד משמרות כהונה וכ"ד משמרות לויה ושתים עשרה מחלקותלב), מגבורי ישראל - שמשמרין את ישראללג), כולם אחוזי חרב - אלו תלמידי חכמים שמלמדים לכהנים הלכות שחיטהלד), מלומדי מלחמה - שהיו מלמדים לכהנים האיך

182

תורת משה בראשית פרק ג

 כאן לא שייך האי טעמא. עוד יל"ד על תשובת האדם, האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואכל, אריכת הלשון, הו"ל למימר בקיצור האשה נתנה לי ואכל. י"ל דהנה בש"ך חו"מ סי' ל"ב סק"ג הקשה על הא דאמרינן בסנהדרין כ"ט ע"א מניין שאין טוענין למסית, מנחש הקדמוני דא"ר שמלאי הרבה טענות הי' לו לנחש לטעון ולא טען, ומפני לא טען לו הקב"ה, לפי שלא טען הוא, ומסיק מאי הו"ל למימר דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין עכ"ל, והקשה הא הטעם דאין שליח לדבר עבירה הוא נמי מאותה טענה דברי הרב וכו' ואי תימא דבדיני שמים חייב א"כ

183

תורת משה בראשית הפטרת נח

 ב"ר ח' א'), ומשו"ה הקדימו בני גד ובני ראובן גדרת צאן לערים לטף (במדבר ל"ב ט"ז), כי במעשי בראשית בהמה קדמה, אך מרע"ה א"ל לא כן אלא ממבול ואילך שניצולו בזכות האדם מאז אדם קודם לבהמה ע"כ בנו לכם ערים לטפכם וגדרות לצאנכם (שם שם כ"ד). ונ"ל בזה נתעורר ר' שמלאי בפ' תזריע כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה כך תורתו מתפרשת אחר תורת בעלי חיים כיצירתו שבהמה קדמה ולא כמו שראוי להיות ממבול ואילך להקדים האדם - וזה ראי' ורמז כי קדמה תורה לעולם (ב"ר ח' ב') וכבר הי' כך סדורה מימות עולם בהמה קודם ומשנה לא זזה ממקומה.

184

תורת משה בראשית פרק נ

 וזו היתה קו' הס"ד, ובתי' חידש לו דבאמת חניטה זו של מלכי אוה"ע לא היתה לו רק שדרך טבורו היו מכניסין לו שמן האפרסמון מ' יום כנגד יצירת הולד. ונתקשתי בהאי תירוצא מ"ט דרך הטבור ולא דרך הפה, ורק שענין כך הוא דכמו שאחז"ל בשלישי דנדה (ל' ע"ב) דרש ר' שמלאי למה הולד דומה במעי האשה כו' וכיון שיצא לאויר העולם נפתח הסתום [פיו], ונסתם הפתוח [טבורו], שאלמלא כן וגו', כן בשעה שנפטר האדם מן העולם חזר הדבר לכמות שהי' ונפתח הסתום [טבורו] ונסתם הפתוח [פיו], ולכן לא היו מכניסין דרך פיו השמן רק דרך הטבור, וכיון שעל דבר כזה

185

תורת משה ויקרא פרק יב

 תורת משה ויקרא פרק יבפרשת תזריע [פרק יב](ב - ג) אשה כי תזריע. פירש"י אמר ר' שמלאי וכו'. אחז"ל (סוטה ה' ע"א): אדם כי יהי' בעור בשרו נגע צרעת, ולא כתיב בו ונרפא, בשר כי יהי' בעורו שחין, כתיב בו ונרפא, כי המתגאה כאדם אין רפואה למכתו, והמחזיק עצמו כבשר בעלמא כתיב ונרפא. והנה אחז"ל (סנהדרין ל"ח ע"א) אדם נברא באחרונה שאם מתגאה אומרים לו יתוש קדמך, דבר אחר כדי שיכנס לסעוה מיד על כן הקדים כל צרכיו ואחר כך נברא, ואמרתי במקום אחר הכוונה שאדם הי' אסור לו לאכול בשר, וא"כ תינח מה שנבראו הצמחים קודם האדם היינו

186

תורת משה ויקרא - הערות פרק ב

 הקריבו קרבנות. ומעתה כל זמן שיש ע"א בעולם אם אדם מקריב קרבן אולי כוונתו רק להתרחק מע"א, אבל לע"ל שלא יהיה ע"א בעולם וערבה לה' מנחת יהודה וגו' כימי נח וכימי אדה"ר שלא היתה עדן ע"א בעולם". וראה עוד להלן פ' צו ד"ה וברמב"ם במורה.לג וכדתמה ר' שמלאי (בסוטה י"ד ע"א) במרע"ה: "וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך".לד ל"מ בהדיא בלבונה, אמנם בילקוט ישעי' ר' תרנ"ז יש: "ולא הוגעתיך בלבונה, זו קומץ לבונה. לא קנית לי בכסף קנה וכו' קנמון הי' גדל בירושלים ועזים וצבאים היו אוכלים ממנו".לה כ"כ הרמב"ן ורבינו בחיי ע"ד

187

מלאכת שלמה מסכת בבא בתרא פרק ט

 בטענת ודאי והוא אומר איני יודע בטענת שמא וברי עדיף משמא, ומתניתין דאמר לשנים גזלתי לאחד מכם מנה וכו' דתנינן התם בפ' המפקיד דשמא ושמא הוא ואתיא ככ"ע בין לר' טרפון בין לר' עקיבא הא אוקימנא לה התם בבא לצאת ידי שמים:שבאת לחלק עלינו את השוין גמרא א"ר שמלאי עדה אמרה בן עזאי תלמיד חבר דר' עקיבא הי' לבסוף דא"ל שבאת ולא אמר שבא רבינו ע"כ וכן דייק ג"כ בירושלמי בפירקין ובפ"ג דשקלים ובפ"ק דר"ה דף נ"ו, ואיתא נמי התם מאן דדייק לה מברייתא וכמו שכתבתי בפ' בתרא דבכורות סימן ה', והכי נמי אפשר לדקדק ג"כ מהא דקאמר לי'

188

שושנים לדוד מסכת חולין פרק ד

 ליתא לדעה זו, והו"ל למימר כמ"ש בש"ס אליביה דרב הונא דה"ק אבל מחתך ומניח נעשה כמי שיצא רובו ויקבר, ואיברא שהר"ב ז"ל העתיק דבריו מפירש"י מיהו לרש"י לא קשיא שאינו מפרש ע"פ הש"ס כידוע אבל להר"ב ודאי קשיא וצ"ע:משנה גהאשה. תנייה אחר הבהמה משום דרבי שמלאי שהביא רש"י ז"ל בפירוש החומש בריש פרשת תזריע ע"שהר"ב ד"ה החיה וכו' אבל ברועה וכו'. ולהודיע זה ההפרש שבין בהמה לאשה שינה תנא בלישניה דבבהמה נקט והושיט הרועה וכו' ובאשה תנא ופשטה וכו':משנה דהבשר טהור. כתב הרמ"ז נ"ל דר"ל אעפ"י שהוא אסור משום בשר בשדה כדלעיל פ"ק (וצ"ל בריש

189

שנות אליהו הארוך מסכת מעשרות פרק ג

 במזוזה אף דהוי הכשר סוכה וכן אינו קובע למעשרות אילין רבנן לא יודין לר"י אע"פ שיש שם ארבע אמות וארבע דפנות שהוא פטור מן המזוזה ואינו טובל למעשרות:משנה חתאנה שהיא עומדת בחצר. תני בשם ר"נ חצר שהיא נעדרת ה"ה כגינה אוכלין בתוכה עראי אמר רבי שמלאי הלכה כרבי נחמיה תני זרע רובא פטור נטע רובא חייב כצ"ל א"ר חסדא והוא שנטע לנוי של חצר:אוכל א' א' ופטור. ירושלמי תני נותנין לו שהות לפצוע בה פעם ראשונה שני' ג' ר' יונה בשם ר"ז שאם לקט את השניה בתוך כדי שהות הראשונה נטבלו שתיהן כצ"ל עלה לראשה ממלא חיקו

190

רמב"ן הלכות בכורות פרק ה

 על כבודו של חכם לא עבר איסורא עבד.מתני'קנו. בכור שנסמית עינו אוקנז שנקטעה רגלוקנח או שנשברה ידוקנט ה"ז ישחט על פי שלשה בני הכנסת, רבי יוסי אומר אפילו יש שם עשרים ושלשה לא ישחוט אלא על פי מומחה.גמ'(נ). רבי שמלאי ורבי יהודה נשיאה תרווייהו משמיה דרבי יהושע בן לויקס אמרי, ואמרי לה רבי שמלאי ורבי יהושע בן לוי משמיהקסא דר' יהודה נשיאה אמרי התרת בכור בחוצה לארץ על פי שלשה בני הכנסת, אמר רבא [דף מח עמוד ב] ובמומין מובהקין. אמר רב יהודה א"ר ירמיה בר אבא ספק משמיה דרב ספק

1234567891011121314151617181920