שמלאי

שמלאי מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 654 מקורות עבור שמלאי. להלן תוצאות 131 - 140

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


131

אלשיך ויקרא פרשת תזריע פרק יג

 טעם. כי גם שהאיש הזריע תחלה, הנקבה בעצמה סריותה עמה. כי כל דם הנידות מנקבה, היא חוה, יצא בההעותה (עירובין ק ב), כי על כן נטמאה בזוהמה ונתחללה בדם נדותה:עוד יתכן מעין האמור ויתיישבו ההערות האמורות ועוד שתים נוספת. והן: א. סמיכות הפרשה אל הקודמת מלבד מאמר רבי שמלאי (ויקרא רבה יד א). ב. מה היה שברא יתברך את האדם ערל, והוצרך לצוותנו נסיר חרפת הערלה ממנו ולא בראו מהול מבטן אמו, כי כן יאתה כי הנברא בצלם אלהים לא יצא בלתי מתוקן. ומה גם למאמרם ז"ל (אבות דרבי נתן ב ה) כי אדם הראשון נברא מהול. ולמה לא

132

אלשיך תהלים פרק קלט

 הבאים שתהיה בהם חשיכה תהיה לי כאורה, שלא אירא שחשך ישופני כאשר לא אירא ביום:(יג) כי אתה קנית כליותי וכו'. לבא אל הענין נזכירה מאמרם ז"ל (נדה ל ב) על פסוק בהלו נרו וכו' כאשר הייתי וכו' בסוד אלוק עלי אהלי (איוב פט), וזה לשונם: דרש רבי שמלאי למה הולד דומה במעי אמו וכו' ונר דלוק לו על ראשו צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו שנאמר בהלו נרו עלי ראשי וכו' ומלמדין אותו כל התורה כולה שנאמר ויורני וכו' ואומר בסוד אלוק עלי אהלי, וכיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה שנאמר

133

אלשיך איוב פרק יא

 כי אז על ידי כן שתתקן בתשובה כל אשמת דבר, לעקור גם רמז העון עד שאל תשכן באהליך עולה:(טו) אז על ידי כן תשא פניך ממום, כי כל עון שהיה מטיל מום בפניך כמפורש בספר הזוהר, שהיו מכירים בפנים העונות שהיו רואים כמום וכתם בפנים, וכעובדא דרבי שמלאי, וזהו אז תשא פניך ממום, כי תחת היות פניך שפלים מרעת מומיך, אז תשאם. וגם אפשר כיון באומרו ממום, כי כאשר השב שב מאהבה, גם הזדון נעשה זכות וקדושה והוא מאיר, כמפורש אצלינו בביאור דניאל. נמצא כי העון עצמו הוא המטיב, וזה יאמר, תשא פניך ונשיאות הפנים יהיה מהמום עצמו שהיה

134

אפריון ויקרא פרשת תזריע

 אפריון ויקרא פרשת תזריע[יב ב] אשה כי תזריע וגו':אמר ר' שמלאי כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית, כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף עכ"ל רש"י. ומקשים דלפי"ז אמאי פתח בתורת האשה הו"ל לפרש תחלה תורת האיש. וי"ל לפע"ד בפשיטות, דבאמת עיקר הפרשה נאמרה בשביל הזכר שנימול לשמונה, אלא דבא לתת טעם לזה, והיינו כדאמרינן בגמ' [נדה ל"א ע"ב] מפני מה נימול לשמונה (ולא קודם), כדי שלא יהא כל העולם שמחים ואביו ואמו עצבים, כיון דהאם טמאה כל ז', וכיון שהורה דין טומאת יולדת זכר הורה ג"כ דין יולדת נקבה:עוד י"ל

135

אפריון דברים פרשת וזאת הברכה

 ובזה יובן ההמשך שאמר והם תכו לרגליך שכפית עליהם ההר (כמ"ש רש"י), ישא מדברותיך בעל כרחם, והיינו מפני שהמה לא נבראו אלא לעשות רצונך כמו המלאכים, וז"ש תורה צוה לנו וגו' כמ"ש והבן.[לד ו] ויקבר אתו בגי וגו':במדרש תנחומא פ' וירא [סוף סי' א'] א"ר שמלאי תדע שכל דרכיו חסד, שהרי בתחלת התורה קשט את הכלה, דכתיב ויבן ה' אלהים את הצלע וגו', שכן בכרכי הים קורין לכלה בונה (ע' נדה דף ע"א), ובסופה קבר את המת ויקבר אתו בגי, ובאמצעיתה ביקר את החולה וכו'. (ובמס' סוטה סוף פ"ק [י"ד ע"א] איתא דר' שמלאי דרש לה מן הכתוב

136

בית יוסף להבה ויקרא פרשת תזריע פרק יב

 רבה יד, א) אחור וקדם צרתני. אמר ר' ישמעאל אחור לכל המעשים וקדם לכל העונשים, אם זכה אומרים לו אתה קדמת למעשה בראשית שנאמר ורוח אלקים, ואם לאו אומרים לו יתוש קדמך, ר"נ אמר אף קילוסו לא בא אלא באחרונה דכתיב החיה וכל בהמה ואח"כ מלכי ארץ וכל לאומים. א"ר שמלאי כשם שיצירתו של אדם אחר בהמה חיה ועוף כך תורתו נתפרשת אחר בהמה חיה ועוף.הנה הקב"ה ברא ג' חלקים, מלאכים ובהמות ואדם. ומלאכים המה שכל בלא חומר, ובהמה היא חומר בלא שכל, ואדם מורכב משניהם מחומר ושכל, והמה שני הפכים, מה שרוצה אחד אידך אינו רוצה, על כן

137

בית יוסף להבה דברים פרשת ואתחנן פרק ג

 כי הוא עמוד התורה, וג"כ צריך לאווירא דא"י, ואח"כ יעלה לעוה"ב. והנה משה רבינו השיג מ"ט שערי בינה450, ועל שער חמישים אמר (שמות לג, יח) הראני נא את כבודך, והיה רוצה להשיג שער נו"ן, ואמר לו השם (שם פסוק כ) כי לא יראני האדם וחי450ב. והנה ודאי רבי שמלאי ידע שלא רצה לאכול מפריה, אלא כך הקשה מפני מה נתאווה לכנוס, הלא הוא אינו [צריך] אווירא דא"י, כי מ"ט שערי בינה כבר השיג, ושער נו"ן אינו יכול להשיג, ולמה נתאווה לכנוס, ושפיר אמר שלא נשאר אלא לאכול מפריה. והנה מכח מצות ותורה יעלה האדם מעלה מעלה, והיה סבור

138

כלי יקר דברים פרשת ואתחנן פרק ג

 לא זכות ולא חובה:והתשובה לכל זה שמה שאמרו שיש לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים אין הפירוש באותן מעשים טובים שכבר עשו אלא במעשיהם הטובים שעתידין לעשות, כי מסתמא כל צדיק אינו מבקש שום הנאה גופנית כי אם כדי שעל ידה יהיה לו מקום לקיים איזו מצוה, וזה הדבר שדרש רבי שמלאי (סוטה יד א) וכי לאכול מפריה היה צריך משה אלא אמר הרבה מצוות תלויות בארץ, ואם כן היה לו לתלות בקשתו באותן מעשים טובים שעתיד הוא לעשות על ידי בקשה זו, וזה דבר אמיתי ששורת הדין נותן שימלא ה' משאלות לבו יען כי אינו חפץ כי אם את אשר

139

מלבי"ם בראשית פרשת בראשית פרק א

 בכל הבריאה, שכבר התפלאו איך יצאו כחות רבות משונות מהאל המיוחד בתכלית הפשיטות, וע"כ תעו עובדי ע"ז ליחס לכל כח מכחות הבריאה אל ממונה עליו, והם אלהים אחרים הנזכרים תמיד, ולמדנו ה' בכל מעשה בראשית כי כל הכחות האלה יצאו מהאל המיוחד, וכמ"ש בב"ר (פ' ח') שאלו המינים את ר' שמלאי כמה אלהות בראו את העולם אמר להם וכו' אני ואתם נשאל לימים ראשונים אשר ברא אלהים אשר בראו אין כתיב אלא אשר ברא, שכמו שנפש האדם תראה פעולות רבות וכחות משונות עם היותה אחת בעצמה, כ"ש בחק הבורא הבלתי ב"ת ובו נמצאים שרשי כל הכחות בתכלית האחדות, וכל המציאות

140

מלבי"ם שמות פרשת שמות פרק ג

 אחר שיגרשו הכנענים משם:(יח) ושמעו לקולך. יש הבדל בין שמיעה לקול ובין שמיעה בקול, שמיעה בקול הוא שמקבל דברי הפוקד ועושה כדברו, ושמיעה לקול מציין שמטה אזנו לדבריו ושומע אל ראיותיו וחוקר ודורש עליהם ואינו מציין ששומע בקול לעשות פקודתו, ובב"ר כי שמעת לקול אשתך א"ר שמלאי בישוב הדעת באת עליו א"ל מה את סבור שאני מתה וחוה אחרת נתנה לך, ועמ"ש וישמע אברם לקול שרי אמר בב"ר (פמ"ה) ר' יוסי אומר לקול רוה"ק כמ"ש ואתה תשמע לקול דברי ה', ובזה ל"ק מ"ש משה ולא ישמעו בקולי, כי ה' לא הבטיחו רק שישמעו לקולו לא שישמעו בקולו ושיעשו כדבריו,

1234567891011121314151617181920