שמיטה

שמיטה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2895 מקורות עבור שמיטה. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

תוספתא מסכת סנהדרין (צוקרמאנדל) פרק ה

 את היונים אחד היונים ואחד הממרא שאר בהמה וחיה ועוף לעולם אינו יכול לחזור בו עד שישבר את פגימיו ויחזור בו חזרה גמורה סוחרי שביעית זה היושב ובטל בשאר שני שבוע כיון שהגיע שנת השמיטה התחיל מפשיט ידיו ורגליו ונושא ונותן בפירות עבירה לעולם אין יכול לחזור בו עד שתגיע שמיטה אחרת ויבדק ויחזור בו חזרה גמורה ר' נחמיא או' חזרת ממון ולא חזרת דברים כיצד מאתים דינר אילו כינסתי מפירות עבירה חילקו אותם לעניים ר' מאיר היה קורא אותן אוספי שביעית ר' יהודה היה קורא אותן סוחרי שביעית ובכולן היה ר' יהודה אומ' בזמן שיש להם אומנות אחרת הרי

2

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת גיטין פרק ד

 נוהגת בארץ מדבריהם השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ מדבריהן (תמן תנינן אמרין אפילו כמאן דאמר מעשרות מדברי תורה השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ מדבריהן) תמן אמרין אפילו כמאן דאמר מעשרות מדברי תורה מודה בשמיטה שהיא מדבריהן. וזה דבר השמיטה שמוט. רבי אומר שני שמיטין שמיטה ויובל. בשעה [דף כב עמוד א] שהיובל נוהג השמיטה נוהגת מדברי תורה. פסקו היובלות נוהגת שמיטה מדבריהן. אימתי פסקו היובלות [ויקרא כה י] לכל יושביה בזמן שיושבין עליה ולא בזמן שגלו מתוכה היו עליה והיו מעורבבין שבט יהודה בבנימין ושבט בנימין ביהודה יכול יהא היובל נוהג תלמוד לומר יושביה.

3

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מכות פרק א

 דמר רבי בא בשם ר' זעירא מכיון שאינו ראוי לתובעו כמי שאינו ראוי להאמינו וכיון שאינו ראוי להאמינו כמי שאינו ראוי ליתן לו מעות וכאן הואיל והוא ראוי ליתן לו מעות ולא נתן נעשית הראשונה מלוה. רבי יוסי בי רבי בון בשם רב המלוה את חבירו על מנת שלא תשמיטינו שמיטה אין השביעית משמטתו והא תנינן בין נותנן מיכן ועד שלשים יום בין נותנן מיכן ועד עשר שנים ויש עשר שנים בלא שמיטה ר' הונא אמר איתפלגון רב נחמן ורב ששת חד אמר במלוה על המשכון וחרנה אמר בכותב לו פרוזבול. תני שלשים יום לא איתי מהו שלשים יום לא

4

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נזיר פרק א

 ראשי כל עמא מודיי שמגלח אחד לשלשים יום אלא כי נן קיימין באומר כשיער ר' אומר מלא ראשי ורבנין אמרין כאומר כמיניין שערות ראשי וכאן למה אין האיש נודר שאינו אלא כמזרז עצמו מן האסורין ועוד מן הדא הוסיף רבי יהודה אם אמר [דף ג עמוד ב] כמלקטי קיץ וכשבילי שמיטה וככוכבים שברקיע הרי זה נזיר עולם ומגלח אחת לשלשים יום אין תימר ר' יהודה כרבנין כרבי הוא הוסיף ר' יהודה אבשלום נזיר עולם הוה ומגלח אחת לשנים עשר חדש מאי טעמא משום נזירות וויידא אמרה על רבנין שהוא מגלח אחת לשלשים יום הדא היא דתנינן הריני נזיר מלא הבית

5

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עבודה זרה פרק א

 עבדון עכו"ם והוא אמר לון בגין דחביבין לא איתענשון. והינון אמרין ליה חשי דמלכא בעי מיעבד כן ולא עוד אלא אינון עבדין חד ודין עבד תרין. [מלכים א יב כט] וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן. גסות רוחו של ירבעם היא החליטתו. א"ר יוסי בר יעקב במוצאי שמיטה מלך ירבעם על ישראל הה"ד [דברים לא י] מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות בבוא כל ישראל לראות את פני ה' אלהיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם. אמר אנא מיתבעי מיקרי קאים אנא ואינון אמרין מלכא דאתרא קדם. ואין מיקרי תיניין

6

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שביעית פרק י

 שהוא ראוי ליתן לו מעות וכאן הואיל והוא ראוי ליתן לו ולא נתן נעשית ראשונה מלוה רבי יוסי בי רבי בון בשם רב המלוה את חבירו על מנת שלא תשמיטנו שביעית השביעית משמטתו והתנינן בין נותנין מכאן ועד שלושים יום ובין נותנים מכאן ועד עשר שנים ויש עשר שנים בלא שמיטה אמר רבי הונא איתפלגון רב נחמן בר יעקב ורב ששת חד אמר במלוה על המשכון וחרנא אמר בכותב לו פרוזבול [דף כט עמוד א] תני ל' יום לא איתיי מהו ל' יום לא איתיי שמואל אמר במלוה את חבירו סתם שאינו רשאי לתובעו עד ל' יום עאל רב יהודה

7

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תענית פרק ד

 כלפי למעלן [במדבר יג לא] כי חזק הוא ממנו אמרו כביכול לא יכול להון. ר' לוי בשם ר' לוי בשם ר' חמא בר חנינא [ירמי' יא טז] לקול המולה גדלה לקול המולה הגדולה שאמרת' הצית אש עליה ורעו דליותיו. תני ר' יוסי אומר יום שחרב הבית היה מוצאי שבת ומוצאי שמיטה ומשמרתו של יהויריב בט' באב וכן בשני בזה ובזה היו הלוים עומדין על הדוכן ואומרין [תהילים צד כג] וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם ה' אלהינו. ר' שמעון בן לקיש בעא קומי ר' יוחנן מהו לומר שיר בלא נסכים א"ל נישמעינה מן הדא דתני בזה ובזה היו הלוים

8

ספרא בהר פרשה א עד פרק א

 ספרא בהר פרשה א עד פרק א(א) וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר, מה ענין שמיטה אצל הר סיני והלא כל המצות נאמרו מסיני אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולם נאמרו כללותיהם ודקדוקיהם מסיני.(ב) כי תבאו יכול משבאו לעבר הירדן תלמוד לומר אל הארץ, ארץ המיוחדת, יכול משבאו לעמון ומואב תלמוד לומר אשר אני נותן לכם ולא עמון ומואב, מניין אתה אומר כיבשו אבל לא חילקו, חילקו למשפחות, ולא חילקו לבתי אבות ואין כל אחד ואחד מכיר את חלקו, יכול יהו חייבים בשמיטה תלמוד לומר שדך שיהא כל אחד ואחד מכיר שדהו, כרמך שיהיה

9

ספרא בהר פרשה א תחילת פרק א

 אמרו תאינים של שביעית אין קוצים אותה במוקצה, אבל קוצה אתה בחורבה, אין דורכים ענבים בגת אבל דורכים בעריבה, אין עושים זיתים בבד ובקוטבי, אבל כותש ומכניס לבדידה, ר' שמעון אומר אף טוחן הוא בבד ומכניס לבדידה.(ד) שבת שבתון יהיה לארץ כיון שיצת שביעית אע"פ שפירותיה שמיטה מותר את לעשות מלאכה בגופו של אילן אבל פירותיו אסורים עד חמשה עשר בשבט.(ה) והיתה שבת הארץ לכם מן השבות בארץ אתה אוכל ואין אתה אוכל מן השמור, מיכן אמרו שדה שנטייבה, בית שמיי אומרים אין אוכלים פירותיה בשביעית, ובית הלל אומרים אוכלים, בית שמיי אומרים אין אוכלים פירות שביעית בטובה

10

ספרא בהר פרשה ג פרק ד

 ו) וציויתי את ברכתי לכם בשנה השישית אין לי אלא בשישית בחמישית וברביעית בשלישית ובשניה מנין, משנה לחבירתה מנין ת"ל ובשנה, ועשת את התבואה לשלש השני', לשישית ולשביעית ולמוצאי שביעית, ד"א לשלש השנים ולשביעית וליובל ולמוצאי יובל.(ז) וזרעתם את השמינית זו שמינית שלאחר שמיטה כשהוא אומר שנה זו תשיעית של אחר היובל ושל אחר השמיטה, ואכלתם מן התבואה ישן לא (מלמטן) [סלמנטון] עד התשיעית זו תשיעית שאחר השמינית שאחר השמיטה כשהוא אומר שנה זו עשירית שאחר תשיעית [ושאחרי היובל] ושאחר השמיטה עד בוא תבואתה תאכלו ישן שהיא אחת עשרה לזית.(ח) והארץ לא תמכר לצמיתו', לחולטנית, כי לי הארץ

1234567891011121314151617181920