שלמה

שלמה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 36319 מקורות עבור שלמה. להלן תוצאות 121 - 130

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


121

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ה

 מניח את הכף בארץ וזורקה באויר וקולטה במחתה שמואל אמר בודדה ברגלו אמר רבי יוחנן מערה מתוך הכף והיא מתמרת ועולה ואח"כ היא פוסה ויורדת יצא ובא לו כדרך כניסתו כרבי יוסה ברם כר"מ אפי' בעי לא יכיל למה שלא יתן אחוריו לקודש כתיב [דברי הימים ב א יג] ויבא שלמה לבמה אשר בגבעון ירושלם מה נן קיימין אם מירושלם היה בא נימר מירושלם לבמה אם מבמה היה בא נימר מבמה לירושלם היה בא א"ר שמואל בר אבודמא לבמה היה בא שלא ליתן אחוריו לקודש: ומתפלל תפלה קצרה בבית החיצון: וכך היתה תפלתו של כה"ג ביה"כ בצאתו בשלום מן הקודש

122

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ח

 אם בבגדים שאת מותר ללבוש זה על זה את (אוסר) [אסור] בתערובתן. בהמה שאת אסור להנהיג בה בזו עם זו לא כל שכן את אסור לרכוב עליה. והא כתיב [שמואל ב יג כט] וירכבו איש על פרדו וינוסו. אין למדין מן המלכות. והא כתיב [מלכים א א לג] והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי. בריה מששת ימי בראשית היתה. רבי חמא בר עוקבא בשם רבי יוסי בי רבי חנינה אמר המנהיג (קולו) [בקול] בכלאים לוקה. ותני כן הנהיגה המשיכה קרא לה ובאת אחריו נתחייב בה לשלם כשואל. והתני שמואל היתה עומדת חוץ לתחום וקרא לה ובאת אחריו הרי

123

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מגילה פרק ג

 מה הן כמה דאת אמר תמן בנייה לשם חצר והקדישה קדשה והכא עשאם לשם חולין והקדישן קדש כלי שרת מאימתי הם [דף כג עמוד ב] קדושין מיד או בשעת התשמיש אין תימר מיד ניחא אין תימר בשעת התשמיש כאחד הם קדושים ומתקדשין ניחא של משה שנתקדשו בשמן המשחה ובדם ושל שלמה כאחד הם קדושין ומתקדשין בכניסתן לארץ היו מפנין מתוך של משה לתוך של שלמה לא היה שם של משה כאחת הם קדושים ומתקדשין בעלייתן מן הגולה היו מפנין מתוך של שלמה לתוך שלהן לא היה שם של שלמה כאחת הם קדושין ומתקדשים אבנים שחצבן לשם מת אסורות בהנייה לשם

124

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מועד קטן פרק ג

 שהן מתכוונין להכעיסני יבא עלי שאני שומח בלבי [תהילים קכב א] שמחתי באומרים לי בית ה' נלך. [דברי הימים א יז יא] והיה כי ימלאו ימיך ללכת עם אבותיך אמר רבי שמואל בר נחמן אמר הקב"ה לדוד דוד ימים מליאים אני מונה לך אין אני מונה לך ימים חסירין. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש לא להקריב בתוכו קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שאת עושה יותר מן הקרבנות מה טעמא [משלי כא ג] עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח:הלכה חמתני' אין מניחין את המטה ברחוב שלא להרגיל את ההספד ולא של נשים לעולם מפני הכבוד נשים במועד מענות

125

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מכות פרק ב

 אלא שש ערי מקלט בלבד. ואיפשר יואב דכתיב ביה [שמואל ב כג ח] תחכמוני ראש השלישי היה טועה בדבר זה. אמר רבי תנחומא לסנהדרין ברח כהדא דתני הרוגי בית דין נכסיהן ליורשין הרוגי מלכות נכסיהן למלכות אמר יואב מוטב שאיהרג בבית דין ויירשוני בני ואל יהרגיני המלך ויירשני כד שמע שלמה כן אמר לממונו אני צריך מיד [מלכים א ב לא] והסירות דמי חנם אין ממונו חנם [שם לד] וישלח ביד בניהו ויפגע בו וימיתהו ויקברוהו בביתו במדבר וכי מדבר היה ביתו אלא ללמדך שכיון שמת יואב שר צבא ישראל נעשו ישראל כמדבר. אין תימר שהיה בוזז ובונה להן דימוסיות

126

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נזיר פרק ו

 מלאת הימים הא אם השלים צריך תער דילמא לא איתאמרת אלא בנזיר טמא בשתי שערות אמר ר' יוסי לרבי יעקב בר אחא נהיר את דהויתון קיימין בנזיר ואמרינן לא שנייה בין מספרים לבתער ואמר ר' לעזר מתניתא בנזיר טמא נזיר טהור למה לא נזיר טהור מגלח לאחר זריקה כיון שקדש שלמה נזרו ברם כנשור הוא את אמר בנזיר טהור רוב ראשו מעכב בו גילח שלישו [דף כט עמוד א] לא הספיק לגלחו עד שגדל כולו מגלח השאר ודייו או צריך לגלח את כולו את אמר בנזיר טמא שתי שערות מעכבות בו שתי שערות סותרות בו ודכותה בנזיר טהור שתי שערות

127

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוטה פרק ח

 וצלוחית שמן המשחה ומקלו של אהרן ופרחיו ושקידיו וארגז שהשיבו פלשתים אשם לאלהי ישראל. ומי גנזן יאשיהו. וכיון שראה שכתוב [דברים כח לו] יולך י"י אותך ואת מלכך. הדא היא דכתיב [דברי הימים ב לה ג] ויאמר ללוים המבינים לכל ישראל הקדושים לי"י תנו את ארון הקודש בבית אשר בנה שלמה בן דוד מלך ישראל אין לכם משא בכתף. אמר אם גולה הוא עמכם לבבל אין אתם מחזירין אותו למקומו אלא עתה עבדו את י"י אלהיכם ואת עמו ישראל. פיטום שמן המשחה [שמות ל כג] ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וגו' וקדה חמש מאות בשקל הקודש

128

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוטה פרק ט

 סגיאין יהויין. ובלשון ארמית אמרן ולא ידעו מה אמר. ועל רבי יהודה בן בבא התקינו שיהו אומרים הוי עניו חסיד אלא שנטרפה השעה. תני אמר רבי יודה מה טיבו של שמיר הזה ביריה היא מששת ימי בראשית וכיון שהיו מראין אותו לאבנים היו מתפתחות לפניו כלווחין של פינקס ובו בנה שלמה בית העולמים. הדא היא דכתיב [מלכים א ו ז] והבית בהבנותו אבן שלימה מסע נבנה ומקבות והגרזן וכל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו. ר' נחמיה אומר מגוררות היו הדא היא דכתיב [שם ז ט] כל אלה אבנים יקרות במידות גזית מגוררות במגירה מבית ומחוץ אמור מעתה מבפנים לא

129

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוכה פרק ה

 העצרת ובשמונת ימי החג. ויש שמונה בלא שבת. ר' יוסי אמר לה סתם. ר' יוסה בר' בון בשם ר' יוחנן דר' יוסה בי ר' יהודה היא. [דף כב עמוד ב] על דעתהון דאילין רבנן למה אינו דוחה משם שאינו מחוור. והא כתיב [מלכים א א מ] והעם מחללים בחללים בשמחת שלמה הכתוב מדבר. רבי יונה בשם רבי בא בר ממל [ישעי' ל כט] ושמחת לבב כהולך בחליל כל זמן שהחליל נוהג ההלל נוהג. רבי יוסי בי רבי בון בשם ר' בא בר ממל למה קורין את ההלל כל שבעת ימי החג כנגד הלולב שהוא מתחדש כל שבעה. ולמה מן כל

130

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק א

 דיבר שנא' להלן בנביא השקר הכתוב מדבר אף דיבר שנא' כאן בנביא השקר הכתוב מדבר: פיסקא. אין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד וכו'. ר' יהודה אומר בתחילה [שמואל ב כד יט] ויעל דוד בדבר גד זה מלך ונביא [דברי הימים ב ג א] ויחל שלמה לבנות את בית ה' אלהי ישראל בהר המוריה אשר נראה אלו אורים ותומים. לדוד אביהו זה סנהדרין. [דברים לב ז] שאל אביך ויגדך זקיניך ויאמרו לך. השיר. [דף ז עמוד ב] [נחמיה יב לב] וילך אחריהם הושעיה וחצי שרי יהודה. תודות. [שם לא] ואעמידה שתי תודות גדולות ותהלוכות לימין

1234567891011121314151617181920