שכירות

שכירות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 8234 מקורות עבור שכירות. להלן תוצאות 51 - 60

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


51

אור החיים שמות פרשת משפטים פרק כב

 דבר המטלטל וגופו ממון וכו' יצאו קרקעות שאין מטלטלין ועבדים שהוקשו לקרקעות יצאו שטרות שאין גופן ממון עד כאן. ופסק כן רמב"ם פ"ב מהלכות גניבה. הנה פשטן של דברים יגידו כי הגם שפשע שומר חנם וכו' פטור כי זולת הפשיעה אפילו בכסף וכלים פטור הוא. וראיתי לרמב"ם שכתב בפ"ב מהלכות שכירות וזה לשונו יראה לי שאם פשע השומר בעבדים וכיוצא בהם חייב לשלם שאינו פטור בעבדים וקרקעות ושטרות אלא מדין גניבה ואבידה שאם היה שומר חנם ונגנבו או אבדו וכו' פטור משבועה כו' אבל אם פשע בה חייב לשלם שכל הפושע מזיק הוא ואין הפרש בין דין מזיק קרקע לדין

52

אלשיך שמות פרשת שמות פרק א

 שנצלו את מצרים מכלי כסף וזהב ושמלות, היאמרו לאיש, נכה אותך אלף מכות ואתן לך אחרי כן אלף כסף, הלא יצא שכרו בהפסדו. ולא עוד, אלא שהרכוש ההוא אינו שוה בנזק השעבוד. כי בזה נצחו את המצריים בימי אלכסנדרוס, בשאלם מאתנו כלי כסף וכלי זהב ושמלות, שהשיבו ישראל שיפרעו להם שכירות עבודתם ארבע מאות שנה. ועוד, כי הלא הדור היוצא נטלו העושר, ולא אשר עבדו ומתו שמה:אך יאמר על פי מאמרנו, ידוע תדע, לומר ידוע השעבוד, תדע התועלת. השעבוד הוא, כי גר יהיה זרעך, שהוא גרות בלבד, מאז יהיה לך זרע שהוא מיצחק והלאה, כל עוד שהם מועטים מייחסים

53

אלשיך ויקרא פרשת צו פרק ז

 יש במעלת כתר מלכות על מעלת כתר כהונה. כי הלא המלך, מלבד מה שמשתרר גם השתרר, הנה המס ומנדה בלו והלך נוטל מאת העם דרך שררה וכבוד. אך הכהן הלחם אשר הוא אוכל, משיירי קומץ המנחה, או הבשר מהקרבנות, הלא יראה כעני המחזר, ונותנים לו איש איש מתבשילו. או חלף שכירות עבודת אדם כי יקריב קרבן על ידו, כשכיר יקבל פעלו, וכדי בזיון תחת כתר כהונתו:על כן להסיר מלב איש בער לא ידע להשכיל, בא האלהים ויאמר, (לעיל פסוק לה), זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי ה' לו. זאת שאמרתי שיקחו אהרן ובניו חוקת עולם משלמי בני ישראל, אל

54

אלשיך ויקרא פרשת בהר פרק כה

 העבודה בו שתעבוד כדי שיעשה עמך:כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך. (מ):ושמא תאמר הן אמת שהייתי חייב לזונו אך לא לתת לו מעות גם כן עם מזונו, והנה עתה נתתי לו דמי ממכרו. אל תחוש, כי הלא הוא כאלו הקדמת לו דמי שכירות. כי הנה כשכיר כתושב יהיה עמך, אך לא כשכיר דעלמא אשר שלשה דברים לו: א. כי אינך מחויב להאכילו ממה שאתה אוכל, ולהשקותו ממה שאתה שותה, ולהשכיבו במשכב כמשכב שאתה שוכב בו; ב. שאינו חסר מעבוד עד נכוי כל דמי שכירותו משלם; ג. שיכול להשכיר עצמו למלאכה בזויה. אך לזה שלש אלה

55

אלשיך דברים פרשת כי תצא פרק כד

 נדר ויאחר לשלמו. עתה בא ומייעץ את העני ואומר לו, הנה אם ילוה לך יבקש רבית ואם מתנת חנם יהיה בתורת נדר ויאחר לשלמו, על כן היה אפשר תבחר ותקרב לחזור על הפתחים אך לא זו הדרך כי תתבייש. אך כי תבא לא יהיה לפתחו, כי אם בכרם רעך דרך שכירות, או (כו) כי תבא יהיה בקמת רעך דרך שכירות שאין שם בושה, ושמא תאמר שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף (בבא מציעא סה א) ובעוד שאעשה מלאכה מבקר עד ערב מה אוכל. אל תחוש, שאם הוא שתשכיר עצמך בכרם ואכלת ענבים ולא תרעב, אך השמר לך באופן שלא יקוצו בך

56

אלשיך הושע פרק ג

 הנביא את האשה ההיא הם שלשה דברים. האחד, בטחון שבועת אלקים כי יד על כס יה. השנית, אותיות אלו כמופרשות חלילה מהשתים חברותיהן, עד יום נקם ושנת גאולי תבא, וזהו סימן ואכרה לי בחמשה עשר כסף שהם ט"ו כמנין יה, שהוא הכוסף אשר לנו לישען על תקותנו, רמז אותו בשיעור שכירות האשה אשר הוא משל אלינו. שנית, הוא שלשים צדיקים אשר ייעד לאברהם אבינו שיהיו בכל דור לבל נאבד, כי יהיו לבטחון לנו כמאמר ז"ל על כה יהיה זרעך כמנין יהיה, וזה רמז באומרו וחמר שעורים הוא כור שהוא שלשים סאה. עוד שלישית, והוא שבעה רועים ושמנה נסיכי אדם, יקים

57

אלשיך משלי פרק ב

 כן אמר (ז) יצפון וכו' לומר מה שיצפון וישמור הוא ית' לישריםהתושיה, הוא חלק זה שהוא דעת אלקים הניתן אחר תשות רב שממתין עד יהיו ישרים, ולא מהחילם בצדקות עם היותו מגן להולכי תם, הוא כי ה' חפץ (ח) לנצור ארחות משפט, ושורת דין ומשפט הוא כי שכירות אינה משתלמת אלא בסוף, וכל איש שכיר בעולם הזה ומתנת חלקו הוא גם הוא שכר, כי שכר מצוה מצוה, לכן ארחות משפט הוא ינתן בסוף וזהו לנצור ארחות משפט. ושמא תאמר, הלא יבצר מזה שאם היה נותן לו חלקו מתחלה, היה לו מגן להיות נשמר מהחטא כי תורתו משמרתו, מה

58

אלשיך איוב פרק יד

 משדי רב מאד, הלא טוב טוב הוא:(ו) שעה מעליו ויחדל, והרפה גזרתך שלא יעבור ויחיה קצבתו הראשונה, ובהאריך על חריצות ימיו ויחדל ממעשיו הרעים אשר עשה, ויתקן בחייו כך, עד ירצה כשכיר יומו, כי כאשר השכיר רוצה יומו לעסוק במלאכת בעל הבית לקחת שכרו בסוף היום, כי שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף ולא בהנאות של עצמו לאכול ולשתות, כן האיש הזה יעזרנו ית' עד שכאשר ישעה מעליו ויחדל ויחיה, לא ירצה ימיו ליהנות בהם כלל, רק לעסוק במלאכת בעל מלאכתו יתברך אשר הביאו לעולם לעסוק כשכיר בתורתו ומצותיו, שהוא תכלית הכשרון במה שמשתלם לבסוף הוא בעוה"ב, באופן כי אין

59

אלשיך שיר השירים פרק ז

 אחד שעל ירכיה דה"א ואחד מלמטה. ועל היות שניהם במציאות, כלל אותם ואמר ועל פתחינו על הדרך עצמו שכתבנו. ואמנם המגדים והזכיות, הם חדשים מדורותינו אלה, גם ישנים מהדורות הקודמים:וסיימה אמריה ותאמר, דודי צפנתי לך. לומר, אם תעננו אלהינו כי אין זה קל וחומר, כי לא שכירות ומציאות הדודאים נתנו ריח ההוא מדבקותו יתברך והתורה שנמשכה ממנו, רק שזכות דבקות לאה עם יעקב ההוא ולהבנות אז יותר ממנו עשתה זאת, והוא יתברך מצפוני לבה ראה ויאשרה, על דרך מעשה דרבי שמעון בן יוחאי במדרש חזית (שיר השירים רבה א ד) על פסוק נגילה ונשמחה בך (לעיל א ד),

60

אלשיך שיר השירים פרק ח

 מה ששדים אין לה. ואיך יאמר אני חומה ושדי כמגדלות, אם הם דברי האחות הנזכרת איך שדיה כמגדלות אם הוא יתברך העיד כי השדים אין לה, ומהו השלום שהיתה כמוצאת. ואיך אחר דברו על ההוה שב לדבר על העבר. ואיך יתקשר אומרו כרם היה כו' ויספר שכר פריו, האם סיפור שכירות כרם שלמה בא לספר. ושאמר כרמי שלי כו', ודאי אם הוא כרמו שהוא שלו. ומה הוא החילוק הזה האלף לך ומאתים כו', אם הכל הוא אלף כסף מהיכן באו המאתים, ואיך יתקשרו לזה שאר הכתובים:אך הנה על פסוק נעשה אדם (בראשית א כו) ולא אמר אעשה אדם, למדנו

1234567891011121314151617181920