שכירות

שכירות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 8234 מקורות עבור שכירות. להלן תוצאות 31 - 40

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


31

תשובות הגאונים - גאוני מזרח ומערב סימן רכב

 אחרת. ראובן מחזיק בחנות שמעון ולוי וטוען שלקחה מבעלה ומערערת עליו נשי שמעון ולוי בשטר משכונה על חנות זה שהיה ממושכנת לבעליהן קודם לקיחת ראובן וראובן טוען שמשכון זה כבר גבו אותו בעליהן ובעל החנות וראיה לדבר שהחזיק בפני בעליהן ולא מיחו בידו והן טוענות שחרבה היתה ולא היה שכירות ופתחה היה סתום ולשום שהיתה סמוכה לחצרך פתחת לה פתח לצד חצירך ולא הכירו בעליהן בכך לכן לא עירערו. אם הדבר כמו שטוענות האלמנות שלא נסתלקו בעליהן מן החנות אלא לאחר שחרבה ולא היה לה שכירות ויש בשטר נאמנות שהאמינו בעל החנות בגביית ממון בלא שבועה טענתו טענה ויש להן

32

תשובות הגאונים - גאונים קדמונים סימן צב

 דברים מפני שגוי זה עושה בה מלאכה בשבתות ובימים טובים ומפני שחשודין על הרביעה ועובר משום לפני עור לא תתן מכשול שכך שנו חכמ' ובכל מקום אין מוכרין להן בהמה גסה מאי טע' נהי בלרביעה לא חיישינן עבידה בה מלאכה בשבת ומקשינן ונעביד בה כיון דזבנה קנייה ומסקינן גזירה משום שכירות גזירה משום שאלה גזי' מש' נסיוני וכל שכן להפקיר /להשכיר/ ועוד אמרו אין מעמידין בהמה בפונדקאות של גוים ועוד אמרו אין מוסרין בהמה לרועה שלהן אבל להורות לרבים ולאסור להן כיון שנהגו בדבר היתיר ואין יכולין רוב הציבור לנהוג בו איסור שכתבתה בכתבך הנח להן לישר' שיהו שוגגין ולא

33

תשובות הגאונים החדשות - עמנואל (אופק) סימן קס

 תשובות הגאונים החדשות - עמנואל (אופק) סימן קסעה. וששאלתם מקומנו אין שם מצוי לא אתרוג ולא לולב ואנו שוכרין מי שיביא אותו לנו ממקום רחוק ומביאין לנו לולב ואתרוג ונותנין כל הקהל שכירות ונותנין אותו לולב לחזן הכנסת בשעת ההלל ומברך עליו ונותנו לזקנים ונוטלין אותו כל הקהל כולו, מי יצאו ידי חובתן או לא.ודאי בשאר ימי החג מיום השני והלאה יצאו ידי חובתן באותו לולב אבל ביום ראשון צריך אדם לולב שלו שאינו (שואל) [שאול] דתנן +סוכה מב, ב, ובהמשך שם+ יום טוב הראשון של חג וכו', וכן ראוי שתעשו להיות קונין הלולב לאחד מן הציבור או שיקח

34

תשובות הגאונים - הרכבי סימן שכו

 תשובות הגאונים - הרכבי סימן שכוראובן אוגר דרתא לשמעון בכן וכן זוזי בשתא ולא אדכר כמה שני דאיר בה וכול'. הכין [דף קמט] חזינא דלענין שכירות בעל הקרקע על העליונה ולעניין שיעור אגרא יד השוכר על העליונה, ומאי דקאמ' ראובן ובכן כן זוזי בשתא טפי מן הדא שתא קושטא קאמ' וכאותו מעשה דציפורי ששכר אחד מחבי' בשנים עשר זהובים לשנה מדינר זהב לחדש ובא מעשה לפני חכמים ואמרו יחלקו א' ח' ה' ההיא שנה הואי ולית ליה שכירות אילא חדא שתא בלחוד דכל דבר שבסתם יד בעל השטר על התחתונה ומן בתר מישלם שתא לא בעל הקרקע איכא שכירות ולא

35

תשובות הגאונים - הרכבי סימן תפו

 כל מה שהיה חייב לו. אחר כך הלך [הגוי] אל העיר שבה החצר ומכרו וקנהו ממנו שמעון. וכששמע ראובן מזה נסע אל העיר להוציא את חצרו מן הקונה אותו. ופסק הדיין שבעת ההיא שיברר [ראובן] שפרע להגוי את כל חובו ויקח את חצרו. והתרה ראובן באותה שעה [בשמעון שיתבע ממנו] שכירות החצר ואמר לו כשאוציא את החצר מידך אתבעך לשלם השכירות. ואחר כך הלך ראובן למקום שפרע בו מעות הגוי ועשה כמו שפסק הדיין. וישיב לנו אדוננו (יאריך ה' גדולתו) אם קנין שמעון לחצר זה קיים או בטל. ואם הוא בטל אם חייב שמעון לשלם שכר דירה או לא. ואם

36

תשובות הגאונים - מוסאפיה (ליק) תוכן עניינים

 אם מותר לטעום בליל שבת סימן נגלקרות לאור הנר ברבים אם מותר סימן נטבית הכנסת ששער שלה ברשות הרבים ומנעול מבפנים סימן סאם מותר להפליג בספינה בנהרות סימן סאגוי שמלא מים בשבת ברשות הרבים לצרכו מהו לשתות מהם ישראל סימן סבשכירות בתים ופונדק ותנור ובית הבד לנכרי סימן סדישראל וגוי שלקחו שדה בשותפות סימן סהנכרי שעושה מלאכה בבית ישראל סימן סוישראל ונכרי שותפין בשבת סימן סזישראל שנתן מעות או מטלטלין לנכרי לעשות בהם סחורה סימן סחמהו לטול אוכף או סרגל מעל החמור בשביל שלא יסתכן סימן סטמנהג הישיבה ביציאה

37

תשובות הגאונים - קורונל סימן ה

 תשובות הגאונים - קורונל סימן הראובן ושמעון נשתתפו שניהם הטיל ראובן ק' זהובים והטיל שמעון נ' זהובים וכתבו ביניהם שטר שותפות ולא נתן ראובן לשמעון שכירות והיה הכל ביד שמעון כדי לעשות בהן סחורה ורוח שמעון ק"ן זהובים והקרן היה ק"ן כשבאו לחלוק אותו הריוח אמר לו שמעון אטול אני ריוח המגיע לי באותן נ' זהובים ואחר כך נחלוק אותו הריוח שעלה לי באותם הזהובים שלך מפני שלא היה לי עליהם שכירות האיך הדין כך הוא שאין לזה יותר מזה בשכר ולא לזה יותר מזה אע"פ שממונו של ראובן הרי /יתרה/ רבותי' אומרין שנים שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתים

38

תשובות הגאונים - קורונל סימן פב

 בית הכנסת לא שנו אלא שלא מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אבל מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אפי' לדכסוסייא מותר והוא פרשא דמתא וכל שכן ליתן השכירות למי שדן את דיניהם אם היה בהסכמת הקהל אין בדבר איסור לא לו ולא להם וש"ץ שאינו רוצה ליטול שכירות מן הצבור ומוציא אותם ידי חובתן בלי שכירות תבא עליו ברכה ואין לצבור לכוף אותו ליטול שכר מהם שלשם שמים הוא עושה להשתכר לפני קונו על כך כ"ש שכרו הרבה מאד:

39

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ב סימן יב

 שמים, ואפי' רבית דברים נאמר בה לא יאמר לו דע אם בא איש פלוני וממקום פלוני. ולא מצאנו דבר שהסכימו עליו שהוא מותר אלא משכנתא דסורא דכתבי הרי במשלם שניא אילין תיפוק ארעא דא בלא כסף, וזה מותר לגמרי בלא ספק לפי שהוא יוצא מתורת הלואה. ומכירה זו היא בשער שכירות. וכך אמרו (שם /בבא מציעא/ דף ס"ה): מרבין על השכר ואין מרבין על מכר, כגון שהיתה חצר ראויה לשכור אותה במאה זוזים בשנה ובעל החצר ממשכן אותה בת"ק זהובים עד י' שנים כדי שלא יתבע המלוה את בעל החצר בשום דבר אבל יחזיר לו חצרו לאחר הזמן. ודבר זה

40

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ח סימן ב

 תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ח סימן ברב שרירא גאון ז"ל. וששאלתם: ראובן ושמעון נשתתפו שניהם, הטיל ראובן מאה זוזים והטיל שמעון חמשים זהובים וכתבו ביניהם שטר שותפות על מנת שיהיה מחצה לזה ומחצה לזה, ולא נתן ראובן לשמעון שכירות על אותן מאה זהובים, הקרן שלו יהיה הכל ביד שמעון כדי לעשות בהן סחורה ונעשה בממון כולו מאה וחמשים זהובים. כשבאו לחלוק נטל ראובן קרן שלו ושמעון קרן שלו חמשים זהובים וא"ל שמעון נוטל אני ריוח המגיע לי באותן חמשים זהובים שלי ואחלק עמך שאר הריוח שנפלה לי באותן מאה שלך מפני שלא היה לי עליהן שכירות.

1234567891011121314151617181920