שכירות

שכירות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 8234 מקורות עבור שכירות. להלן תוצאות 21 - 30

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


21

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער א

 ראיתי בסמ"ע סי' רמ"א סק"ו וז"ל דכל דבר שהוא בעין נקרא חפץ אפילו מעות מלשון דבר שבלבו חפץ, וכמ"ש בר"ס קצ"ה בפרישה עכ"ל הרי מוכח כדברי מרן ז"ל בכונת רבינו. דיני הקנינים מבואר בפרטות לקמן שער י"ג.א) הדרך השלישי אתה מוצא כו' ואינו קרוי מכר כו' כגון שכירות כלים. דברי רבינו היא מסקנת הסוגי' בע"ז דף ט"ו ע"א דשכירות לא קניא ול"ה כמכר. וכתב בס' חזו"א שביעית סי' כ"א אות ד' וז"ל וכן הא דאמרו שכירות לא קניא הוא אפילו למ"ד ק"פ כקה"ג עכ"ל ונראה ביאור דבריו ע"פ מה שהביא שם דברי התוס' ב"ב דף כ"ז ע"א ד"ה לא

22

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער ו

 כדקא אזיל אפרוותא דזולשפט וכתב שם הריטב"א ז"ל ומורי הרב תירץ דהכא אעפ"י שלא קבל עליו תשלומין כלל כיון שנתן לו מעותיו ליקח לו סחורתו וסמך עליו ונתן לו מעותיו על דעת כן הרי הוא חייב לשלם מה שהפסיד בהבטחתו דבההיא הנאה דסמיך עליה משתעבד לו מדין ערב וזה ענין שכירות פועלים וזה דין גדול עכ"ל ואף הראשונים דמפרשי דאיירי שקיבל השליח מפורש אחריות יעו"ש וברא"ש סי' ס"ט היינו דסברי דהפסד של מבטל כיסו לא מקבל עליו בסתמא אבל מ"מ גם לשיטתם מוכרח שסברי דבההיא הנאה משתעבד מדין ערב שלא הזכירו בדבריהם שהיה השתעבדות בקנין, ובנידן דידן דהעיוות הוא ע"י

23

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער יג

 דהוא קנין בפ"ע, והנני להעתיק מש"כ בד"ר בחי' מהר"י מגש ובשי"מ ז"ל לך ויפה לי קרקע כ"ש וקני כל מה שעליה לאו משום דבההיא תלישה קנה [ר"ל שאין התלישה גוף הקנין] אלא לפי שיפה לו קרקע בתלישתו ממנו דהו"ל כמו ששכרו ליפות קרקע שכיון שיפה לו הקרקע קנה הפשתן בתורת שכירות, ורבינו האי גאון ז"ל כתב בס' מקח וממכר שכיון שתלש כ"ש מן הפשתן קנה כל הפשתן שבשדה באותה תלישה משום דתלישת כ"ש חד אנפא הוא מאנפי ההקנאות הוא וקשיא לן אהאי פירושא הא דאמרינן בדרך תמיהא משום דתלש כ"ש קנה דאלמא תלישת כ"ש לאו אנפא הוא מאנפי הקנאות וא"ת

24

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער יח

 דר"ת אינו מחלק בין משכנתא דשדה וכרם למשכנתא דבית וחצר א"כ ישאר קושי' רש"י מ"ש משכנתא בנכייתא דשרי וכאן במתני' תנן דלא ישכור ממנו בפחות, ולכן מחלקים שם בתוס' דמשכנתא בשעת הלואתו כיון שנתן לו בנכייתא לפחות כל שנה דבר קצוב הרי דלא חל על המעות דין הלואה אלא דמי שכירות השדה הם והשדה היא בתורת מכר כל אותן השנים ולכן ל"ה רבית, ומתני' דלא ישכור ממנו בפחות איירי שבא לשכור אחרי שכבר הלוה לו וחל דין מלוה ולכן הוי רבית עכ"פ מדרבנן לדעת ר"ת, ולפי שיטת ר"ת הרי בבתי ע"ח ל"ש בכלל דין רבית מה"ת דהוי כמו משכנתא בלא

25

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער - הערות שער א

 תנאי כפול ותנאי קודם למעשה וכל שאר פרטי הדינים המבואר ברמב"ם הל' אישות פ"ו, א"כ ידעינן שחידשה תורה דהתנאת תנאי אף שהוא דבור גרידא יש בכחה לבטל מעשה קנין גמור ולא אמרינן דלא אתי דבור ומבטל מעשה בזה הוא דצריך תנאי דומיא דתנאי של בני גד ובני ראובן, אבל קנין שכירות שכל הקנין הוא לקנות זכות השתמשות וגוף הדבר עדיין הוא של משכיר, הי' מקום לומר דסגי להתנות תנאי בלא כל פרטי דיני התנאי, בא הרמב"ם לומר דגם שכירות הוא מכירה לזמן קצוב וצריך שיהיה כל פרטי דיני התנאי כמו במכר, ולפי הנתבאר בא הרמב"ם להשמיע לנו דגם בשכירות צריך

26

ספר השטרות לרב האי גאון סימן יא - שטר שכירות דבאתי

 ספר השטרות לרב האי גאון סימן יא - שטר שכירות דבאתייא. שטר שכירות דבאתישהדותא דהות וכו' קא מודינא קדמיכון דדרתא פלנית או חנותא פלנית ד[אית] לי בדוכתא פל' או בשוקא פל' אוגירית יתיה לדיליה לפל' למידר ביה ולמיעבד בגוה עבידתיה מן זיבנא וזבנתא שתא יומי או תרתין שנין זמן השכירות ותחלה דשתא דא יום פל' דהוא כן וכן לירח פל' שנים כן וכן ירחי רצופין ולא מקוטעין כל ירחא וירחא בכן וכן זוזי ולית לי לאוסופי עליה באגרא ולא לעלייא עלוהי כלהון אילין ירחי ולא לאפוקיה מן הדין קרקע ואית ליה למידר ביה כהלכת כל תותבי דעלמא הוא

27

תשובות הגאונים - גאוני מזרח ומערב סימן לג

 והכי אמר רב שרירא גאון ולענין פונדק גוי הכי חזינא דאי מנהגא דמילתא מעיקרא דאגר בית מן ההוא פונדק משעבדא ליה חצר דפונדק לישא וליתן בה ולהוציא ולהכניס לתוכה כיון ששכר זה בית מן פונדק אישתרי בחצר דפונדק דאית להון לכולהו שוכרים ששכרו בתים מן הפונדק הואיל ועיקר שכירות על זה ועל זה היתה במילתא דנהיג' ולא צריך למיגר מיניה חצר של פונדק ואין דורין בההוא פונדק גוים ונפקו בשבת לא אסרו על ההוא ישראל לטלטולי בחצר אלא כדאית ליה לההוא ישראל שוכר ואפי' שוכר שיש לו להשכיר לאחרים אי אית ליה למשכיר רשות לסלוקיה אית לן למיגר מן משכיר

28

תשובות הגאונים - גאוני מזרח ומערב סימן לד

 שתופי מבואות ואחד ערובי תחומין ואחד ערובי תבשילין בזמן שמניח אדם אחד על כולן צריך להודיע ולזכות להן ע"י אחר. ואשתו של ישראל מערבת לו שלא מדעתו ואשתרי ואשתו של גוי משכרת רשות ושפיר דמי והני מילי דלא ידע גוי כל עיקר אי נמי ידע ושתק אבל אם אסר בעלה שכירות שהשכירה אשתו וקים לן שכח אחד מבני חצר ולא ערב מותרין כאן וכאן שכח אחד מבני מבוי ולא נשתתף מותרים בחצרות ואסורים במבוי שהמבוי לחצרות כחצרות לבתים ופונדק כחצר לבתים הוא חשוב ולא כמבוי לחצרות.

29

תשובות הגאונים - גאוני מזרח ומערב סימן קעב

 לא באמת הוא טוען לפי שלא נתרשלו כל עיקר אלא שהכירו שאביו מכר את השתות. ונסתלק ממנו וראיה לדבר שהייתי משכירו ונוטל דמיו מדי חדש בחדשו בין בחייו בין במותו ומתקן ונועל וגודר תמיד בשלי כדרך שבני אדם עושין בשלהן בפני אפוטרופי' ובפני אביו ובפני דודתו והם היו דרים בבתי שכירות ומשתמשין בהן בדוחק ומעולם לא תבעוני בשום פנים בעולם בעסק שתות זה וסיוע לדברי ששטר שמוציא ראובן זה מופסק מלמטה כשטר שהפסידוהו בעליו והשליכוהו מנגד אבל צוו אותו ויסתלק מעלי שאין לו בידי כלום ואמר אותו בית דין לשמעון זה יש לך כלום ראיה על מה שסידרתי אמר להם

30

תשובות הגאונים - גאוני מזרח ומערב סימן רי

 בעבודתך מהיום כמה שנים ובכל זאת איני חושש לדבר זה השבע לי שבועה בתורה שסך זה נשתייר לך עלי ואפרע לך אמר לו תן לי סך זה ותחרים סתם על מי שיגבה ממך תוספת כלום ומתוך כך הדחיק ראובן על חצרון בסרדיוטין ובחבישה עד שפרע לי ט"ו דינר אילו ותוספת שכירות הסרדיוטין שמכנו רדהו יורינו רבינו בם יצא על ראובן שבועה בתורה או שבועת הסת או אם היה לו לגבותו לאחר כמה שנים. נראה לי אלמלא תבע ראובן את חצרון בב"ד בשביל חובו ולא אנסו השלטון לא היה מתחייב ראובן על גביית אותו ט"ו דינר שטען שנשתיירו לו על חצרון

1234567891011121314151617181920