שכירות

שכירות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 8234 מקורות עבור שכירות. להלן תוצאות 91 - 100

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


91

פנים יפות ויקרא פרשת ויקרא פרק ה

 בחבירו מנה וחבירו בחבירו שמוציאין מזה ונותנין לזה ת"ל ונתן לאשר אשם לו, ואידך בעלמא נמי לא ס"ל כר"נ. וכתבו התוס' בד"ה ואידך פירוש ת"ק וכו' והר"ר נתנאל מפרש לגבי מלוה כ"ע אית להו דר' נתן והכי נפרש לעיל אליבא דר"א אלא לו ולא לב"ח משום דס"ל בעלמא כר"נ בשאר שכירות וכו' ואידך ת"ק בעלמא נמי פירוש בשאר שכירות, ולא קי"ל כת"ק משום דטרח בגופו וכו', ולפמ"ש דבהאי קרא לאשר הוא לו קאי נמי למי שמחייב לו קשה טובא, דהא בהאי קרא כתיב נמי או את העושק אשר עשק פירש"י עושק שכר שכיר, ודוחק לחלק דדוקא שכר שכיר בגופו אין

92

פנים יפות ויקרא פרשת בהר פרק כה

 שם די"ל דאין מכירתו מכירה דהוי מקח שנעשה באיסור, דכתיב כי לי בני ישראל עבדים, ונראה דהא דאיצטריך קרא דוכי ימוך [הלא] מלתא דפשיטא הוא כדאיתא בקידושין דף כ"ב ע"ב, אוזן ששמעה על הר סיני כי לי בני ישראל עבדים וכו', אלא דקמ"ל קרא דאפילו היכא דיכול להשכיר א"ע בתורת שכירות אסור לו למכור בתורת מכירה, אף דגם בשכירות נקרא עבד כדאיתא בב"מ דף יו"ד [ע"א] גבי פועל מ"מ כיון דאמר התם דפועל יכול לחזור בו בחצי היום משום דכתיב כי לי בני ישראל עבדים, אסור לו למכור א"ע אם לא שהעני כל כך דאינו מספיק לו השכירות למזונות אשתו

93

פנים יפות דברים פרשת ראה פרק טו

 שהאדון חייב במזונות אשתו אין לדמותו לשכיר שאינו חייב במזונות אשתו, וע"ז אמר כי בזה לא יקשה בעיניו כיון שמסר לו שפחה כנענית ועובד בין ביום ובין בלילה, ולפי פשוטו הא דאמר לא יקשה בעיניך, היינו אף שקנה אותו בתחילה רק לשש שנים אלא שרוצה שישאר בביתו ע"י מכירה או שכירות, לפי שאמר למעלה אשר ברכך ה' אלהיך תתן לו, ואחז"ל [קידושין יז ב] דהיינו שנתברך הבית בגללו, והוא כענין שאמר לבן ליעקב נחשתי ויברכני ה' בגללך [בראשית ל, כז - כח] לכך יקשה בעיניך לשלחו משום ברכת הבית, וע"ז אמר שלא יקשה בעיניו ובשכר קיום מצות השילוח יברכהו ה' זולתו

94

צרור המור ויקרא פרשת מצורע

 כח לעשות חיל. וזהו ובא אשר לו הבית. כלומר שהוא חושב שהבית שלו והוא בעל הבית. וזה שקר כי השי"ת הוא בעל הבית. כאומרו לה' הארץ ומלואה ולא שלכם. וזה היה אומר דוד כנגד בני דורו שהיו חושבים שהעולם שלהם. ולכן אמר להם לה' הארץ ומלואה והרי אתם בבית של שכירות. ומי שדר בבית של שכירות כל מה שעושה בה מפסיד. ולכן אינו רוצה לקבוע בה אפילו מסמר אחד. ולכן ראוי לעשות בזה העולם כאלו הוא שאול ואין לו חלק בו. כאומרו כי לא תדע מה ילד יום. וזהו האיש שהיה צר עין חשב שהבית שלו וכל הכלים שלו ולכן

95

צרור המור דברים פרשת כי תצא

 עני ואביון. כי זה אכזריות גדולה. שטורח כל היום ואח"כ תשלחנו בפחי נפש. ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש. כלומר שאם לא תתן לו שכרו. תהיה סבה שיבא שמשך ותמות בלא עתך. אחר שהוא עני ואין לו מה יאכל ויש לו בנים ובנות שממתינים המזונות. וכשהולך לעת ערב בלא שכירות ובלא מזונות. כמעט פרחה נשמתם מהם ומתים ברעב. ואז יקרא עליך אל ה'. וכבר ידעת כי במדה שאדם מודד בה מודדים לו. וכמו שאתה גרמת לו כי ימותו בניו. כן ימותו בניך. כי גלגל הוא שחוזר בעולם. ולזה סמך לכאן לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על

96

פירוש הרא"ש על התורה שמות פרשת משפטים פרק כב

 בעלה עמה שאל את הבעלים או שכרן ואח"כ שכר או שאל את הפרה ומתה פטור שנאמר אם בעליו עמו לא ישלם עכ"ל המשנה ולשון הברייתא שאל את הפרה ושאל בעליה עמה שכרה ושכר בעליה עמם אעפ"י שהבעלים עושים במלאכה אחרת במקום אחר ומתה פטור משמע דלא שנא שאלה ולא שנא שכירות ואפי' פשיעה בבעלים פליג בה רב אחא ורבינא ח"א חייב וח"א פטור ובכ"מ דפליגי רבינא ורב אחא רב אחא לחומרא ורבינא לקולא והלכתא כרבינא לקולא וסימניך א"ח ור"ק ואלו הם דיניהם ש"ח נשבע על הכל ופטור לבד מפשיעה. שואל משלם את הכל לבד ממתה מחמת מלאכה נושא שכר והשוכר

97

רד"צ הופמן דברים הרב אברהם אליהו קפלן (זצ"ל)

 בשם "תקנת חכמים"; ב) אין זה אלא לר' יהודה שאסור לו לפועל לאכול בזמן מלאכה, אבל לרבנן - מותר לו; ג) אי - אפשר שכיוון רד"צ הופמן זצ"ל לדברי רמב"ן אלו, שהרי אין שאר הראשונים חולקים עליהם. משום כך, יש להניח בודאות שבמקום רמב"ן - צ"ל רמב"ם, והכוונה לדברי הרמב"ם ביד החזקה, הל' שכירות פי"ב, הל' ב' וג', שהשיג עליהם הראב"ד שם וכן הריטב"א, הרמב"ן והר"ן (הובאו דבריהם בשטמ"ק, שם). אבל גם דעת הרמב"ם איננה כלל וכלל שמן התורה מותר לפועל לאכול רק "בהליכתו מאומן לאומן". לשם ברור, נביא את נוסח דברי הרמב"ם הללו, כפי שהוא בדפוסים שלפנינו:."הל' א': הפועלין שהן עושין

98

רד"צ הופמן דברים - הערות פרק טו

 השוה פירוש רבי שמשון ב"ר רפאל הירש לשמות כא, ה).*) הרשב"ם מצרף "כי משנה... שש שנים" אל החלק הראשון של הפסוק ומפרש: "לא יקשה בעיניך שתשלחנו חפשי מעמך במה שאתה נותן לו משנה וכפילות שכר שכיר בעבודת שש שנים שעבד אותך, ואתה מעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך מלבד שכירות של קניין שש שנים שקנית אותו, שהרי יברכך ה' בכל אשר תעשה". הרשב"ם מוסיף, שעצם השיחרור אחרי שש שנים לא יקשה עליו, שהרי "לא קנאו מתחילה אלא לפי עבודת שש שנים".*) שמא יבוא מישהו ויטען, שאותה המצוה שנאמרה בויקרא כז על המעשר נשנית גם בספר דברים, ושם התורה מפרשת שהמעשר הוא

99

רד"ק ירמיהו פרק כא

 הדין לדון כל מי שיבא לצעוק וכן אמר במשה רבינו ע"ה וישב משה לשפט את העם מן הבקר:והצילו גזול מיד עושק - מיד מי שעושק אותו וגוזלו והגוזל הוא מי שחוטף מיד חברו או לוקח מידו או מביתו בחזקה ועושק מי שבא ממון חברו לידו בפקדון או בהלואה או שכירות ואין רוצה לתתו לו מי שגוזל כ"ש שעושק לפיכך אמר והצילו גזול מיד עושק כי הגוזל גוזל ועושק:מעלליהם - כתוב בה"א לנסתרים וקרי בכ"ף מעלליכם לנמצאי' כמו שאמר דינו והצילו:(יג) הנני אליך - אמר כנגד ירושלם וקראה יושבת העמק לפי שהיא גבוהה וסביבותי' עמק והיא יושבת בעמק וכן קראה צור

100

רלב"ג מלכים ב פרק ח

 לאשה ותספר לו - ר"ל שכבר שאל לה זה הענין שספר גחזי שעשה אלישע מהגדולות ותספר לו שהענין הוא כן:ויתן לה המלך סריס אחד - ר"ל שר אחד וצוה שישיב לה את כל אשר לה מהקרקעות ואת כל תבואת השדה מיום עזבה את הארץ ואולם מהבית לא צוה לתת לה שכירות וזאת קצת ראיה שהדר בחצר חברו שלא מדעתו אינו חייב להעלות לו שכר:(ט) וכל טוב דמשק משא ארבעים גמל - והנה אחשוב שזאת היא המנחה שלקח בידו ר"ל תחת רשותו ותהיה וי"ו וכל טוב בפ"א רפה בלשון ישמעאל ר"ל שהיא ללא ענין והרצון בו כל טוב דמשק:(י) לך אמור

1234567891011121314151617181920