שילה

שילה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1057 מקורות עבור שילה. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

בראשית פרשת ויחי פרק מט

 וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל: ס(ח) יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ:(ט) גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ:(י) לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שילה שִׁילוֹ וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים:(יא) אֹסְרִי לַגֶּפֶן עירה עִירוֹ וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סותה סוּתוֹ:(יב) חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב: פ(יג) זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן: ס(יד) יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם:(טו) וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה

2

משנה מסכת מגילה פרק א

 המצות אין בין כהן משמש לכהן שעבר אלא פר יום הכפורים ועשירית האיפה:משנה י[*] אין בין במה גדולה לבמה קטנה אלא פסחים זה הכלל כל שהוא נידר ונידב קרב בבמה וכל שאינו לא נידר ולא נידב אינו קרב בבמה:משנה יא[*] אין בין שילה לירושלם אלא שבשילה אוכלים קדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה ובירושלים לפנים מן החומה וכאן וכאן קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדושת שילה יש אחריה היתר וקדושת ירושלים אין אחריה היתר:

3

תוספתא מסכת זבחים (צוקרמאנדל) פרק יג

 אי זו היא במה גדולה בשעת היתר במה אוהל מועד נטוי כדרכו אין הארון נתון שם אי זו היא במה קטנה בשעת התר הבמה עושה אדם במה על פתח חצרו ועל פתח גינתו מקריב עליה הוא ובנו ובתו ועבדו ושפחתו: הלכה כאי זו היא מנוחה זו שילה ונחלה זו ירושלם שנ' כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה ואומר העיט צבוע נחלתי לי ואומר היתה לי נחלתי כאריה ביער דברי ר' יהודה ר' שמעון אומר נחלה זו שילה מנוחה זו ירשלם שנאמר כי בחר י"י בציון וגו' זאת מנוחתי עדי עד שם אשב כי איותיה:

4

תוספתא מסכת מנחות (צוקרמאנדל) פרק יג

 קדרוס אוי לי מקולמסן אוי לי מבית אלחנן אוי לי מבית לחישתן אוי לי מבית אלישע אוי לי מאגרופן אוי לי מבית ישמעאל בן פיאבי שהם כהנים גדולים ובניהם גזברין וחתניהן אמרכלין ועבדיהן באין וחובטין עלינו במקלות: הלכה כבאמר ר' יוחנן בן תורתא מפני מה חרבה שילה מפני בזיון קדשים שבתוכה ירושלם בניין הראשון מפני מה חרבה מפני עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים שהיה בתוכה אבל באחרונה מכירין אנו בהן שהן עמלין בתורה וזהירין במעשרות מפני מה גלו מפני שאוהבין את הממון ושונאין איש את רעהו ללמדך שקשה שנאת איש את רעהו לפני המקום ושקלה הכתוב כנגד עבודה

5

תוספתא מסכת מעשרות (ליברמן) פרק א

 בבצל אינו חייב עד שיקליע ויאגוד שובלין הפולטות מן הגרן ומחפורות של כרי וקצצין של קטניות כיון שנתמרח הגרן לא יאכל עד שיעשר קטניות משיכבור נוטל מתחת כברה ואוכל הלכה זהמקדיש את הבור עד שלא שולה וקופה ומששילה וקיפה בא גזבר ופדאו חייב הקדישו עד שלא שילה וקיפה ובא גזבר ושילה וקיפה ואחר כך פדאו הואיל ובשעת חובתו פטור פטור היין משיקפה אע"פ שקיפה קולט מן הגת העליונה ומן הצנור ושותה השמן משירד לעוקה אע"פ שירד נוטל מן העקל ומן הממל ומבין הפסין ונותן לחמיתה ולתמחוי אבל לא יקבל בכלי להיות משתמש ממנו [והולך] הלכה חהיה אוכל והותיר

6

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת חגיגה פרק ג

 ושלש אזכרות שכתוב בפרשת חגי זכריה ומלאכי א"ר חונה חישבתים ואינן אלא שמונים ושלש כנגד שמונים ושלש חותמות שכתוב בעזרא שהיה כל א' ואחד מיחד שמו של הקב"ה וחותם אית דבעי מימר כיום מרובה [דף כב עמוד ב] של תמיד כנגד י"ג פרים וי"ד כבשים ואילים שנים ושעיר אחד ר' שילה דכפר תמרתה בשם ר' יוחנן טעמא דר' ליעזר [שמות ל ג] וצפית אותו זהב טהור וגו' התורה קראת אותו קרקע עד כדון מזבח הזהב מזבח העולה מניין ודין הוא מה אם מזבח הזהב שהוא אמה על אמה את אמר קרקע מזבח העולה שהוא חמש על חמש לא כ"ש אית

7

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת חלה פרק ב

 עבידא קורה אחת לשתי בורות. שתי קורות לבור אחד. מכיון שנטמא מקצתו אין כולו טמא. רבי הילא בשם רבי יסא תיפתר שהיה בדעתו לעשותן תפיסה אחת ונמלך ועשאן שתי תפיסות. א"ר יוסי בי ר' בון הדא דתימר כשניטמא (בששילה) [מששילה] ומשקיפה שכבר נראה לתורמן בטהרה. אבל אם ניטמא עד שלא שילה ועד שלא קיפה לא בדא. רבי טבי רבי יאשיה בשם רבי ינאי הלכה כר' (לעזר) [ליעזר]. רבי יצחק בר נחמן בשם רבי הושעיה [הלכה] כר' ליעזר. רבי הונא בשם רבי חנינא אין הלכה כר' ליעזר. רבי יוסי בי ר' בון רב יהודה בשם שמואל אין הלכה כר' ליעזר. אתא

8

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק א

 בנו שתי מידות של כסף מליאות כסף ומחוקיהן כסף ובא אחר ושילח ביד בנו שתי מידות של זהב מליאות זהב ומחוקיהן זהב אמרו כפה הסיח את המנורה מצאנו שלא חרב הבית בראשונה אלא שהיו עובדים כו"ם ומגלים עריות ושופכי דמים וכן בשני ר' יוחנן בר תורתא אמר מצאנו שלא חרבה שילה אלא שהיו מבזים את המועדות ומחללין את הקדשים מצאנו שלא חרב הבית בראשונה אלא שהיו עובדי כו"ם ומגלי עריות ושופכין דמים אבל בשני מכירין אנו אותם שהיו יגיעין בתורה וזהירין במצות ובמעשרות וכל ווסת טובה היתה בהן אלא שהיו אוהבין את הממון ושונאין אלו לאלו שנאת חנם וקשה היא

9

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מגילה פרק א

 חנינה אין הבהמה ניתרת אלא בנביא מה טעמא [דברים יב יג יד] השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה כי אם במקום וגומר ואליהו מקריב בשעת איסור הבמות א"ר שמלאי דבירא א"ל [מלכים א יח לו] ובדברך עשיתי ובדיבורך עשיתי:הלכה יבמתני' אין בין שילה לירושלים אלא שבשילה אוכלין קדשים קלין ומעשר שני בכל הרואה ובירושלים לפנים מן החומה וכאן וכאן קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים קדושת שילה יש אחריו היתר וקדושת ירושלים אין אחריה היתר: גמ' ר"י בר מרייה שמע לה מן הדא [יהושע ח ל] אז יבנה יהושע מזבח לה' אלהי ישראל בהר עיבל

10

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מכות פרק ב

 לפניך תהא עת רצון דכתי' [תהילים סט יד] ואני תפילתי לך ה' עת רצון. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן בכל מקום שנאמר דיבור [דף ז עמוד ב] חידוש מקרא שם והכתיב [שמות ו ב] וידבר אלהים וכו' גרס"ה מהו [יהושע כ ד] וישב עמם. רבנן דקיסרין בשם רבי שילה שאם היה תלמיד חכם עושים לו בית וועד. שלש ערים הפריש משה בעבר הירדן משבאו לארץ הפרישו עוד שלש ולעתיד לבוא מפרישין עוד שלש שנאמר שלש שלש שלש הרי תשע אבא שאול אומר שלש שלש של שלש שלש הרי תשע ועוד הרי שנים עשר ר' נהוראי אומר שלש שלש

1234567891011121314151617181920