שטר

שטר מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 21999 מקורות עבור שטר. להלן תוצאות 171 - 180

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


171

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער א

 דברי הנ"י מיושב שפיר דלא תקשה הא קימ"ל דשכירות לא קניא דנהי דאין לשוכר קנין בגוף הקרקע אבל עכ"פ מיקרי מכר שקנוי לו שעבוד בקרקע להשתמשות והרי חזינן דחז"ל השוו שכירות למכר לענין יסוד הקנינים מה שקונה במכר הוא קנין בשכירות כדאיתא ב"ק ע"ט וב"מ צ"ט כשם שקרקע נקנה בכסף שטר וחזקה כך שכירות קרקע, ותקנה דפעוטות מקחן מקח הוא משום כדי חייהם כמבואר ב"מ דף ט"ז, ובקרקע לא תקנו משום שלא יפסידו הואיל ומקרבי דעתם לגבי זוזי חיישינן שמא יזלזלו במכירה כדאיתא ב"ב קנ"ו לכן גם בשכירות קרקע לא תקנו כיון דהוי עכ"פ כמכירה לזמן אף דלענין שלא יזלזלו

172

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער ד

 שכ"מ דככתובין ומסורין דמי, ואפי' קדמה מיתת נותן למיתת מקבל ראשון נמי קנה השני דכל מתנת שכ"מ הוא לאחר גמר מיתה כדאית' בדף קל"ז, אבל במתנת בריא כיון דאחריך ל"ה כמעכשיו הוה כקנין לאח"ז דלא קנה אלא דוקא אם הנותן קיים בשעת מיתת מקבל הראשון וגם שיהי' ההקנאה בכסף או שטר דלא אמרינן בהם כלתה קנינו כדאיתא בקדושין נ"ט בסוגי' שם וזה שייך רק בקרקעות אבל במטלטלין דאין קונים בכסף ושטר ל"מ אלא באומר מעכשיו לפלוני או במתנת שכ"מ [דהא דין אחריך לפלוני איתא גם במטלטלין גבי אתרוג זה נתון לך במתנה ואחריך לפלוני יעו"ש] כן מבואר בקצהו"ח ונתיה"מ סי'

173

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער ה

 לומר שסובר דכיון שלא אמר בהדיא לכשתלד א"כ משמעות ההקנאה היא שיקנה בנו מיד בעודו עובר דאין לו עדיין זכיה ומשום התקנה בשכ"מ צריך להשתנות אופן הקנאתו שיקנה לכשיולד שלא הי' במשמעות הקנאתו זה לא מצינו בתק"ח בשכ"מ וכעין זה מצינו בפ"י מזכו"מ ה"ב הביא המ"מ בשם הרשב"א בשכ"מ שהקנה שטר ולא פי' הוא וכל שעבודו דלהוסיף על דברי שכ"מ לא אמרינן וא"כ צריכים לומר שיועיל אופן הקנאתו שהי' סתמא שיקנה מיד ע"ז השיג שפיר הרא"ש כיון דליתא כה"ג בבריא ליתא גם בשכ"מ, אמנם ע"ש מה שמחלק המ"מ ודבריו שייך גם הכא אבל הרמב"ן יסבור דאין במשמעות הקנאתו שיקנה דוקא

174

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער ו

 דלאו דוקא שימכור לאדם אחד אפילו בב' מכירות אלא כיון שאמר לאחד דעת המשלח שימכור במכירה אחת בב"א ולא בשני מכירות אפילו לאדם אחד אף שהוא בע"ד אחד ומש"כ רבינו אין על השליח לעשות אלא מה שעיניו רואות היינו באמר סתמא ולא פירש שיכול למכור אפי' למאה ואין מחלק בין שטר אחד לב' שטרות כמו שחילקו השיטות הנ"ל וכן הובא שיטתו בטור חו"מ סי' קפ"ב יעו"ש.הדין החמשי וכו'. רבינו מפרש הא דאיתא בכתובות צ"ט פשיטא אמר לאחר קפידא אמר סתמא מאי כו' ומסקנת הסוגי' לא' אפי' למאה היינו דלא מצי טעין לא ניחא לי דליפשא שטרא ומוסיף על דבריו

175

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער ז

 א) הדין העשירי. תנינן בקדושין כ"ב ע"ב עבד כנעני קונה עצמו בכסף ובשטר, ונלמד מדכתיב והפדה לא נפדתה וסתם פדייה בכסף כפירש"י בגיטין דף מ"א ע"ב, והנה פליגי רבי ור"ש גיטין ל"ט ע"ב אם כסף גומר בו והרמב"ם פסק בפ"ה הל' עבדים הל"א והראב"ד בהל"ד דכסף גומר א"צ שטר שחרור, אכן מבואר בסוגי' דמודה רבי בנתייאשתי מפלוני עבדי כיון דע"י ההפקר פקע קנין ממון מיניה דאותו עבד אין לו תקנה אלא בשטר ואין מי שחולק ע"ז ותמה באו"ש מה דלא נתברר דין זה לא ברמב"ם ושו"ע ומסיים דממש"כ בפ"ח הלי"ג המפקיר עבדו צריך ג"ש משמע דוקא ג"ש אבל בכסף לא

176

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער יג

 ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער יגשער א - כסף א) מה שכתב רבינו אבל במקום שכותבין את השטר לא קנה עד שיכתוב את השטר הנה הר"ן בפ"ק דקדושין שם כתב דדין זה הוא בין שנהגו לכתוב שטר קנין שהוא בלשון שדי מכורה לך ואפילו אם כתב בלשון עבר מכרתי הוא ג"כ לשון של שטר קנין ובין במקום שנהגו לכתוב שטר הודאה, דהוא שטר שבא רק לראי' בעלמא דאין הקרקע ניקנית בו [הובא ברמ"א חו"מ סי' קצ"א סע"ג] אמרינן דהלוקח לא סמכא דעתיה לקנות אלא עד שיכתוב לו את השטר, מיהו במקום שנהגו לכתוב שטר קנין תולה

177

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער יד

 ולענין שאין עכו"ם קונה בכסף ג"כ מוכח מדאמר אלא בשטר דמשמע דרק בשטר הוא קונה ולא בקנין אחר ולמד רבינו בין עכו"ם הבא לקנות מישראל ובין ישראל הקונה מעכו"ם.ב) ואע"פ שישראל קונה מחברו. מבואר מד"ר דאף במקום שישראל מישראל קונה בכסף לבד כגון באתרא דלא נהיגא לכתוב שטר אפ"ה עכו"ם מישראל וישראל מעכו"ם אינם קונים אלא בשטר, אבל הרשב"ם ותוס' ב"ב נ"ד ע"ב ור"י במישרים נתיב כ"ב כתבו דרק במקום דכתבי שטרא אינם קונים אלא בשטר הובא שיטתם בב"י סי' קצ"ד ובביאור הגר"א אות א' מביא כל ד"ר ומסיים וכלל הענין עכו"ם מישראל וישראל מעכו"ם חד דינא הוא בקנייתם

178

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער טו

 רבא תדע שכך כותב לו מוכר ללוקח כו' וקביל עליהו, פי' כל מה שכ' המוכר להתחייב באחריות אם הבעל חוב יטרוף מהלוקח, כל זה הלוקח מקבל על עצמו ומסכים בדברים מפורשים על כל מה שכתוב בשטר, זאת אומרת שהבע"ח יוכל לגבות ממנו אפילו את השבח, היינו שהלוקח בעצמו מתחייב באותו שטר לפרוע לבע"ח מהשבח שישביח באותו מקח, וכן כתוב בשי"מ שם פירוש זה בשם ר"ח ז"ל וז"ל ור"ח פירש דדאיק מדכתיב וצבי זבינא וקביל עילוהי פירוש שהלוקח מקבל עליו שיטרפנו בע"ח דמוכר כו', וכך נראה מדברי הרמב"ם פר"א הל' מלוה ה"ג וז"ל ולמה יטרוף בע"ח כו' ורצה הלוקח וקבל ד"ז

179

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער טז

 מיירי אלא בהגבהת המצר ודש הקרקע לתקן המצר ולחזקו דהיינו נעל וגדר עכ"ל ולפי פירושם ה"ז חזקה שקונים בה קרקעות, וזה ברור דאין כונת רש"י לומר דעדיין לא נתן דמים וגם לא עשה בה שום קנין דבכה"ג הרי אין ביניהם שום מכירה, אלא רש"י יפרש דעכ"פ הי' קנין חליפין או שטר שהוא קנין גמור, ואפ"ה במקום שיצא עוררין אשמועינן דיכול לבטל המקח בטענת מקח טעות שבנ"א אינם רוצים לקנות שדה כזו שיש עלי' עוררין, אבל כ"ז הוא רק עד שלא החזיק בה היינו שעדיין לא נכנס בתוכה לעשות בה שום תיקון ועבודה, אבל אם החזיק בה היינו שעשה בה איזה

180

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער יז

 שאמר אם שהוא כלאחר זמן ולא מקנה מעכשיו, וכיון שמעשה הקנין הוא עושה עכשיו ואינו חל רק לכשיתקיים התנאי ממילא מתבטל הקנין, והרמב"ם הרי כתב מפורש בה"ג אע"פ שהחזיק בבית אחר שקיים התנאי ל"ק שזו היא אסמכתא עכתו"ד ולפי"ז רצה לומר שם בדעת רבינו דאם מעשה הקנין הי' בכסף או שטר דל"ש בהו כלתה קנינו דאין לנו טעם לבטל המכירה, והוא מוכיח את פירושו בד"ר מזה שכתב רבינו אבל אם אמר הרי המכר מכור לך אם תעשה אתה כך וכך נמצא דלא גמר והקנה באותה שעה כו' והו"ל כמו שמוכר לזמן כמו שנפרש [כונת רבינו על מה שהביא אח"כ כל

1234567891011121314151617181920