שטר

שטר מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 21999 מקורות עבור שטר. להלן תוצאות 141 - 150

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


141

ספר הלכות גדולות סימן מג - הלכות בבא קמא

 אלא לרצונו איפשר דמשהי לה בגט.וכי קאמרינן הניזקין שמין להם בעידית וכתובת אשה בזיבורית ובעל חוב בבינונית הני מילי מיניה דידיה כדאיתיה הוא בחיי, אבל מיתמי כולהון בזיבורית, כדתנן אין נפרעין מן היתומים אלא מן הזיבורית. אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן משמיה דרב נחמן (גיטין נ א) שטר חוב היוצא על היתומים אף על פי שכתוב בו שבח אינו גובה אלא מזיבורית, (שם נ ב) והילכתא יתומים שאמרו גדולים ואין צריך לומר קטנים, בין לשבועה ובין לזיבורית.והבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה, וכן היתומים מן היתומים לא יפרעו אלא בשבועה. יתמי דאיחייב אבוהון שבועה ומית

142

ספר הלכות גדולות סימן מד - הלכות בבא מציעא

 ד א) הכופר במלוה כשר לעדות, הכופר בפקדון פסול לעדות. הכופר בפקדון היכי דמי פסול לעדות, (שם ה ב) כגון דאייתי סהדי ואסהידו ביה דההיא שעתא דאישתבע הוה קיימא בביתיה והוה ידע בה אי נמי הוה נקיט לה בידיה.אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן (שם טז ב) המוצא שטר חוב בשוק אע"פ שכתוב בו הנפק לא יחזיר, ולא מיבעיא היכא דלא כתיב בו הנפק דאיכא למימר כתב ללות ולא לוה הוה, אלא אפילו כתוב בו הנפק דמקויים לא יחזיר, דחיישינן לפירעון. איתיביה ר' חייא בר אבא כל מעשה בית דין הרי זה יחזיר, ומאי ניהו, לאו קיומא, א"ל ירמיה

143

ספר הלכות גדולות סימן מה - הלכות ריבית

 רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו (שם סה א) שכירות אין משתלמת אלא לבסוף. אמר רבא דקו בה רבנן בהא מילתא ואוקמוה אקרא (ויקרא כה, נג) כשכיר שנה בשנה יהיה עמו שנה הנכנסת לשנה אף שכירות של שנה זו אין משתלמת אלא לשנה אחרת.תנו רבנן (ב"מ עב א) שטר שכתוב בו ריבית קונסין אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הריבית דברי ר' מאיר, וחכמים אומרים גובה את הקרן ואינו גובה את הריבית. במאי קא מיפלגי, מר סבר גזרינן היתירא אטו איסורא, ומר סבר לא גזרינן, והילכתא כרבנן.והילכתא (שם עה א) המלוה את חבירו כור חיטין אם קצץ

144

ספר הלכות גדולות סימן מו - הלכות בבא בתרא

 אמר זכו בשדה זו לפלוני וכתבו לו את השטר, חוזר בשטר ואינו חוזר בשדה, על מנת שתכתבו לו את השטר, חוזר בין בזה ובין בזה, ורב חייא בר אבין אמר רב הונא שלשה שטרות הן תרי הא דאמרן, ואידך אם קדם מוכר וכתב לו את השטר ללוקח כאותה ששנינו כותבין שטר למוכר ואעפ"י שאין לוקח עמו כיון שהחזיק זה בקרקע נקנה שטר בכל מקום שהוא, וזו היא ששנינו נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף ובשטר ובחזקה, באגב מיקנו דהא אין מטבע נקנה בחליפין, ובאגב מיקני כי הא דרב פפא הוה ליה תריסר אלפי זוזי בי

145

ספר הלכות גדולות סימן מז - הלכות נידוי

 לנכסי יתומים אלא אם כן היתה ריבית אוכלת בהם, ורבי יוחנן אמר או לשטר שיש בו ריבית או לכתובת אשה משום דקא מפסדא מזוני. ורב אסי מאי טעמא לא אמר כתובת אשה, אמר לך הא תקינו רבנן מעשה ידיה תחת מזונותיה, ואידך, זימנין דלא ספקא.(כתובות קי ב) המוציא שטר חוב על חבירו כתוב בבבל גובה מעות בבל, שטר ארץ ישראל גובה עליו כסף ארץ ישראל, היה כתוב סתם והוציאו בבבל גובה מעות בבל, בארץ ישראל גובה עליו מעות ארץ ישראל, כתוב סתם מגבהו מה שירצה לווה, מה שאין כן בכתובת אשה.(ערכין כב א) מרימר אגבי כתובה לגרושה מנכסי

146

ספר הלכות גדולות סימן מח - הלכות נחלות

 והוא מפרק לה במייפה את כחו. איתמר אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כותבין ונותנין, וכן אמר רבא אמר רב נחמן הלכה כותבין נותנין.[עמוד תקלו] (שם קלו א) הכותב נכסיו לבניו צריך שיכתוב מהיום ולאחר מיתה דברי ר' יהודה, ר' יוסי אומר אינו צריך, מאי טעמא, זמנו של שטר מוכיח עליו. אמר רב הלכה כר' יוסי, ואע"ג דאמר רב הלכה כר' יוסי צריך שיכתוב מהיום כר' יהודה, (גיטין פה ב) דאתקין רב יהודה בגיטי איך פלוני בר פלוני פטר ותריך ית פלניתא איתתיה מן יומא דנן ולעלם, מן יומא דנן לאפוקי מדר' יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו,

147

ספר הלכות גדולות סימן מט - הלכות הלוואה

 ואתי מריה שקיל ליה, דאמר רב אידי בר אבין (ב"מ קב ב) אם מת נעשה מטלטלין אצל בניו, רבא אמר להכי קרו ליה עיסקא דאם מת לא יעשה מטלטלין אצל בניו, והילכתא כרבא. ודאי ליתיה בעיסקא ואישתני ליה מעיסקא לעיסקא נשבע וגובה מחצה ואפילו ממטלטלי, דאמר רבא (ב"ב ע ב) שטר כיס היוצא על היתומים נשבע וגובה מחצה ואפילו ממטלטלי, דאי ס"ד ממקרקעי קאמר רבא, עד כאן לא שמעינן דבעל חוב גובה ממקרקעי, אלא רבא כטעמיה סבירא ליה דלא יעשה מטלטלין אצל בניו.(שם קעג ב) המלוה את חבירו על ידי ערב, אם יש נכסים ללוה נפרעין מן הלוה ואם

148

ספר הלכות גדולות סימן נא - הלכות עדות

 יוסי במה דברים אמורים בדיני נפשות אבל בדיני ממונות תתקים עדות בשאר, ר' אומר אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות, ואמר רב יהודה אומר שמואל הלכה כרבי יוסי, ורב נחמן אמר הלכה כרבי, והלכה כרב נחמן כי היכי דפסילי לדיני נפשות פסילי נמי לדיני ממונות, ותני בתוספתא (ב"ב פי"א הי"א) שטר שחתמו עליו חמשה עדים ונמצאו ג' הראשונים קרובים או פסולין תתקיים עדות בשאר עדים, וכן הלכה.(סנהדרין כד ב) ואילו הן הפסולין המשחק בקוביא ומלוי בריבית ומפריחי יונים וסוחרי שביעית, ר' שמעון אומר בתחילה היו קורין אותן אוספי שביעית משרבו האנסים חזרו לקרותן סוחרי שביעית. א"ר יהודה אימתי בזמן

149

ספר הלכות גדולות סימן נב - הלכות שבועה

 אלא בשבועה, וכן היתומים לא יפרעו אלא בשבועה שלא פקדנו אבא ושלא אמר לנו אבא ושלא מצינו בשטרותיו של אבא ששטר זה פרוע, אמר רבי יוחנן בן ברוקה אפילו נולד הבן לאחר מיתת האב הרי זה נשבע ונוטל, אמר רבן שמעון בן גמליאל אם יש עדים שאמר האב בשעת מיתתו שטר זה אינו פרוע נוטלין שלא בשבועה, ואיתה לדרבן שמעון בן גמליאל. וכן היתומים לא יפרעו אלא בשבועה, (שם מח א) יתומים ממאן, אי נימא מלוה, אבוהון שקיל בלא שבועה אינהו שקילי בשבועה, הכי קאמר וכן היתומים מן היתומים לא יפרעו אלא בשבועה.רב ושמואל דאמרי תרויהו לא שנו אלא

150

ספר המקח והממכר לרב האי גאון הקדמה ותוכן העניינים

 שמוכר ממון שאינו שלו מה הוא דינו.שער ל' דין מי שקונה ממון ממוכר שאין לו למוכר באותו ממון ולא כלום.שער ל"א דין מי שנאנס למכור את קרקעו.שער ל"ב מי שלוקח שום חפץ מן השבאים ומן השודדים ומן הגזלנים.שער ל"ג דין הלוקח כשכותב שטר מכר על שם חברו ואינו רוצה שיכתב על שמושער ל"ד מי שלקח קרקע מחברו והוציא על אותו קרקע שני שטרות.שער ל"ה הלכות משפטי האונאה.שער ל"ו דין המוכר שטר חוב שיש לו על אחרים.שער ל"ז דין המתנה עם חברו שאם ימכור את הקרקע לא ימכרנו אלא לו.שער ל"ח דין

1234567891011121314151617181920