שטר

שטר מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 21999 מקורות עבור שטר. להלן תוצאות 131 - 140

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


131

פירוש הסולם לזוהר - ויקרא פרשת קדושים מאמר הוי ארץ צלצל כנפים

 אחד. (כמ"ש לעיל ב"א דף ז' ד"ה וכבר, ע"ש) והרי העמדנו הדברים כמו שכתוב, כי כאשר משפטיך לארץ, דהיינו הרחמים הנקראים משפט, צדק למדו יושבי תבל. היו יכולים לקבל הדין דצדק. שהוא מלכות, מחמת החיבור עם מדת הרחמים. עטירא פירושו חיבור ושיתוף, מלשון, דלא עביד עטרא (ב"ב כט ב) שפירושו שטר שותפות. קוטפא פירושו דיבוק. מלשון נתר מקטף (נדה סו ב) קוטרוי, פירושו סבך שלו, מלשון קטיר קא חזינא (יבמות סא ב).[אות ט/א] ותאנא בההוא זמנא וכו': ולמדנו, בזמן ההוא שהדין תלוי בעולם, וצדק, שהוא מלכות, מתעטר בדין. כמה בעלי כנפים מתעוררים, כנגד בעלי הדין הקשה, לשלוט בעולם.

132

פירוש הסולם לזוהר - במדבר פרשת פנחס מאמר הקרבנות

 לבעל שכל. ירדו בעלי המשנה ונשתטחו לפניו ושמחו בדבר הזה, וקשרו אותו בכמה קשרים של סודות סתומים. דהיינו שפרשו הדבר בכמה אפנים בסתרי תורה. והעטירו אותו, והעלוהו לשאר החברים שנשארו שם[אות תקסד] אמר רעיא מהימנא וכו': ארע"מ, לר"ש, מאור קדוש, משום זה בשאר התפלות הוא חוב, כי שטר חוב הוא עליהם, לסמוך את המלכות בצדיק חי העולמים, שהוא יסוד. שבו אמרו, כל הסומך גאולה לתפלה אינו ניזוק בכל אותו היום. אשר גאולה היא יסוד ותפלה היא מלכות. ובמה היא נסמכת על יסוד, היינו בזרוע ימין. שהוא חסד, ז"ש חי ה' שכבי עד הבקר. דהיינו עד שיאיר החסד הנקרא בקר (

133

פירוש הסולם לזוהר חדש - שיר השירים מאמר לסוסתי ברכבי פרעה

 והפך בכל מיני הכישוף שלו, ועשה הרבה פתויים, וכישף כשפים, ולקח שש מאות רכב ברורים, בחור, היינו שהם הברורים שבכשפים ועמוסים בכל מיני קסמים וכשפים בסוד שלמעלה, של אותו ממונה שנתמנה עליהם, דהיינו השר שלהם. סגימין, פירושו הרבה, מלשון סוגנוי, שעל ורוב ת"י וסוגנוי (בראשית כ"ז כ"ח). פסיסון, הוא מלשון שטר פסיס, שפירושו שטר פתוי (כתובות עט).[אות תקיח] והוה נטיל טעין וכו': והיה פרעה נוסע טעון בכשפיו וקסמיו, שש מאות רכב בחור, שהיו נבחרים כנגד ישראל. וכל רכב מצרים, כל אחד ואחד טעון בכשפיו וקסמיו. לא היו חכמים במצרים שלא יהיו טעונים משאות של קסמים וכשפים.[אות תקיט] ושלישים

134

ספר הלכות גדולות סימן א - הלכות ברכות פרק שישי

 אמר רב חסדא (שם) אכל בשר אסור לאכול גבינה, ודוקא בלא קינוח אבל מקנח פומיה שרי למיכל. אבל גבינה מותר לאכול בשר בלא קינוח, ובעי ממשא ידיה ופומיה ביני וביני. אמר רבי זירא אין קינוח הפה אלא בפת והני מילי בדחיטי אבל בדשערי לא, ולא אמרן אלא בקרירתא אבל בחמימתא שטר, והני מילי ברכיכא אבל באקושיא לא. והלכתא בכל מילי הוי קינוח לבר מן קמחא ותמרי וירקא.דרש רב עוירא זימנין דאמר לה משמיה דרבי אמי וזימנין אמר לה משמיה דר' אסי (סוטה ד ב) כל האוכל לחם בלא נטילת ידים כאילו בא על אשה זונה שנאמר (משלי ו, כו)

135

ספר הלכות גדולות סימן לא - הלכות יבום וחליצה

 כך בועל ואם בעל ועשה מאמר קנה, בעל ועשה מאמר מביאה הוא דקני ליה, אימא ואם בעל בלא מאמר קנה, והתניא לוקה מכת מרדות, מדרבנן, כי הא דרב מנגיד מאן דמקדש בביאה. מאמר קידושין ביבמה, כיצד מאמר, נתן לה כסף או שוה כסף ואמר לה הרי את מקודשת לי, ושטר. שטר כיצד, כדאמור רבנן כתב לה על הנייר או על החרש אע"פ שאין בו שוה פרוטה בתך מקודשת לי בתך מאורסת לי בתך לי לאינתו הרי זו מקודשת, מאי קאמר אמר אביי הכי קאמר שטר כתובת יבמין כיצד, אני פלוני בן פלוני קבילת פלנית יבמתי עלי לזונה ולפרנסה כראוי, ובלבד

136

ספר הלכות גדולות סימן לה - הלכות עבדים

 בית הילל, אמרו להם בית שמאי תקנתם את עצמו ואת רבו לא תקנתם, לישא שפחה אינו יכול בת חורין אינו יכול, יבטל, והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה שנאמר (ישעיה מה, יח) לא תוהו בראה לשבת יצרה, אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על חצי דמיו, וחזרו בית הילל להורות כבית שמאי.(גיטין מ א) ההוא עבדא דבי תרי קם חד מיניהו ושחרריה לפלגיה, אמר אידך השתא שמעי בי רבנן ומפטרי ליה מינאי, אזל אקניוה לבנו קטן דקטן מקנא קני אקנויי לא מקני, שלחה רב יוסף, בריה דרבא לקמיה דרב פפא שלח

137

ספר הלכות גדולות סימן לו - הלכות כתובות

 אוכל פירות בחייה, נשאת, יתר עליו הבעל שהוא אוכל פירות בחייה, וחייב במזונותיה ובפרקונה ובקבורתה, ר' יהודה אומר אפילו עני שבישראל לא יפחות משני חלילים ומקוננת. בכסף מנלן, אמר רב אמר קרא (שמות כא, יא) ויצאה חנם אין כסף אין כסף לאדון זה אבל יש כסף לאדון אחר ומנו אביה. שטר וביאה, דכתיב (דברים כד, ב) והיתה ואיתקוש הוויות להדדי. זכאי (כתובות מז א) במציאתה, דלא תיהוי ליה איבה. מעשה ידיה, דאמר רב הונא אמר רב מנין שמעשה ידיה לאב, שנאמר (שמות כא, ז) וכי ימכר איש את בתו לאמה מה אמה מעשה ידיה לרבה אף בת מעשה ידיה לאביה.

138

ספר הלכות גדולות סימן לז - הלכות נדרים

 רבי עקיבא. אמר לו אפילו אתה מוכר שער ראשך, שמעת מינה מטלטלי משתעבדי לכתובה, אמר אביי קרקע שוה שמונה מאות דינר, והא קתני שער ראשך ושער ראשך מטלטלי הוא, הכי קאמר ליה אפילו אתה מוכר שער ראשך ואוכל, שמעת מינה אין מסדרין בבעל חוב, אמר רב נחמן לומר שאין מקרעין שטר כתובה.(ר"ה יב ב) המודר הנאה מחבירו לשנה, אם אמר לשנה מונה שנים עשר חודש מיום ליום, ואם אמר לשנה זו אפילו לא נדר הימנו אלא באחד באלול אין לו אלא עד אחד בתשרי.(גיטין מה ב) המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר, משום נדר לא יחזיר.

139

ספר הלכות גדולות סימן לט - הלכות גיטין

 ההוא דוכתא דמתנח ביה גיטא, ותיעול איהי ותחוד ותפתח ותחזיק ביה דתנן נעל וגדר ופרץ כל שהו בפניו הרי זהו חזקה ותקני לההוא ביתא, ותקני לההוא גיטא, ואקשי ליה רב עיליש לרבא, ופריק ליה גיטא וחצירה באין כאחד.ואמר רבא (שם כא א) כתב גט ונתנו בחצירו וכתב לה שטר מתנה עליה, קנאתו ומתגרשת בו, והני מילי חצר קבועה, אבל חצר מהלכת לא. והיכי דמי חצר מהלכת, כגון דכתב לה גט ונתנו ביד עבדו, כי ההוא גוונא לא הוי גט דהויא לה חצר מהלכת, ולא אמרן אלא דלא כפות אבל כפות דלא מצי סגויי הוי גט, [עמוד תו] דאמר רבא (

140

ספר הלכות גדולות סימן מ - הלכות קידושין

 אלא שנהג בו מנהג רמאות.והיכא דיהב לה מעות לאשה ואמר לה התקדשי לי לאחר שלשים יום ובא אחר וקידשה בתוך שלשים יום מקודשת, ואמרינן (קידושין נט א) לא בא אחר וקידשה מהו, רב ושמואל דאמרי תרויהו מקודשת ואע"פ שנתעכלו המעות. דווקא דיהב לה מעות, אבל אם כתב לה שטר אירוסין מעיקרא והשתא לא איתיה, לא הוו קידושי הנך זוזי דיהב לה, מאי טעמא, דהני זוזי לא דמו למלוה ולא לפקדון, לפקדון, דפקדון ברשותא דמריה מיעכיל והני ברשותא דידה קא מיעכלי, למלוה נמי לא דמו, מלוה לאו בתורת קידושין יהבינון נהלה, הני בתורת קידושין יהבינן נהלה. ואי הדרא בה בתוך

1234567891011121314151617181920