שטר

שטר מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 21999 מקורות עבור שטר. להלן תוצאות 121 - 130

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


121

ילקוט שמעוני תורה פרשת ויחי

 דיני אמרי ש"מ מדן קאתי דכתיב דן ידין עמו, א"ר יוחנן שמשון דן את ישראל כאביהן שבשמים שנאמר דן ידין עמו כאחד [מ"ט, ט"ז] א"ר יוחנן בלעם חגר ברגל אחת היה שנא' וילך שפי, שמשון בשתי רגליו שנאמר שפיפון עלי אורח, נפתלי אילה שלוחה [מ"ט, כ"א] מלמד שקפץ למצרים והביא שטר בידו מן המערה לקבור את אביו, גד גדוד יגודנו [מ"ט, י"ט] שכל שבטו של גד כשהיה אחד מהם יוצא למלחמה היה נוצח והיו הרוגיהם ניכרים וטרף זרוע אף קדקד, מאשר שמנה לחמו [מ"ט, כ] שהיו מספיקין שמן המשחה לבית המקדש, בן פורת יוסף [מ"ט, כ"ב] מלמד שאין עין הרע

122

ילקוט שמעוני תורה פרשת יתרו

 עליהן, אלא על טומאת תשמיש המטה [שלא ישמשו], מה עשה הוסיף יום אחד משלו א"ל הקב"ה משה כמה נפשות מישראל היו באות באותו לילה אלא מה שעשית יהא עשוי שנאמר והיו נכונים [י"ט, י"א], הלכה אדם מישראל שקדש אשה מי צריך ליתן שכר כתב קדושין כך שנו חכמים אין כותבין שטר אירוסין ונשואין אלא מדעת שניהן והחתן נותן שכר, וממי למדו מן הקב"ה בשעה שקדש לישראל בסיני שכך כתב לך אל העם וקדשתם [י"ט, י] ומי כתב גמיקום זה משה שנאמר ויכתוב משה את התורה הזאת ומה שכר נתן לו הקב"ה קירון הפנים דכתיב ומשה לא ידע כי קרן עור

123

ילקוט שמעוני תורה פרשת משפטים

 נמכרת על גנבה לפיכך וכו':[רמז שכ] אמה העבריה נקנית בשטר מנלן אמר קרא אם אחרת יקח לו [כ"א, י] הקישה הכתוב לאחרת מה אחרת נקנית בשטר אף אמה העבריה נקנית בשטר, ורב חסדא אמר לא תצא כצאת העבדים [כ"א, ז] אבל נקנית היא כקנין עבדים ומאי ניהו שטר אבל בחזקה לא אמר קרא והתנחלתם אותם אותם בחזקה ולא אחר בחזקה, ומה ראית מסתברא שטר הוה ליה לרבויי שכן מוציא באישות בבת ישראל, ורב הונא לא תצא כצאת העבדים [כ"א, ז] שאינה יוצאה בראשי אברים כעבד ורב חסדא א"כ ניכתוב קרא לא תצא כעבדים מאי כצאת שמע מינה תרתי, ת"ר

124

ילקוט שמעוני תורה פרשת כי תשא

 אמרת לצדיקים אמר לפניו רבש"ע לא כך אמרת לי אף לרשעים. והיינו דכתיב ועתה יגדל נא כח ה' וגו' היינו דכתיב עדותיך נאמנו מאד וגו' וסמיך לי' תפלה למשה שמע מינה ארך אפים ראה:אמר רבי יוסי בר' חנינא נושא עונות אין כתיב כאן אלא נושא עון חוטף שטר אחד מן העבירות והזכיות מכריעות אמר רבי אלעזר ולך ה' חסד ואי לית ליה את יהיב מן דידך היא דעתיה דר"א ורב חסד מטה כלפי חסד, רב הונא בשם ר' אבהו אמר הקב"ה אין לפניו שכחה ובשביל ישראל נעשה שכחן מה טעם נושא עון נשא כתיב וכן דוד הוא אומר נשאת

125

ילקוט שמעוני תורה פרשת קדושים

 כי לא חופשה אם אינו ענין לדידה תנהו ענין לדידיה, רבי שמעון אומר משום רבי עקיבא יכול יהא כסף גומר בה כדרך שהשטר גומר בה תלמוד לומר והפדה לא נפדתה או חופשה לא נתן לה בקרת תהיה לא יומתו כי לא חופשה אורעה כל הפרשה כולה ללא חופשה לומר לך שטר גומר בה ואין כסף גומר בה, ת"ר המשחרר חצי עבדו רבי אומר קנה וחכמים אומרים לא קנה, אמר רבה מחלוקת בשטר דרבי סבר והפדה לא נפדתה או חופשה לא נתן לה מקיש שטר לכסף מה כסף בין כולו בין חציו אף שטר בין כולו בין חציו, ורבנן גמרי לה

126

ילקוט שמעוני תורה פרשת בהר

 לרשת אחוזה, אי הכי גרים נמי, אתם ולא גרים, אמה העבריה נקנית בשטר מנלן, אמר (רב הונא) [עולא] אמר קרא אם אחרת יקח לו הקישה הכתוב לאחרת מה אחרת נקנית בשטר אף אמה העבריה נקנית בשטר כו', ורב חסדא אמר לא תצא כצאת העבדים אבל נקנית כקנין עבדים ומאי ניהו שטר אבל בחזקה לא דאמר קרא והתנחלתם אותם אותם בחזקה ולא אחר בחזקה כו', ומה ראית, מסתברא שטר הוה ליה לרבויי שכן מוציא באישות בת ישראל, ורב הונא, לא תצא כצאת העבדים שאינה יוצאה בראשי אברים כעבד, ורב חסדא, אם כן נכתוב קרא לא תצא כעבדים מאי כצאת שמע מינה

127

ילקוט שמעוני תורה פרשת שלח

 דהוא פתח רחמוי קריבין. ורב חסד רבי אלעזר ורבי יוסי בר' חנינא רבי אלעזר אמר כף מאזנים מעויינות כף עונות מכאן וזכיות מכאן, והקב"ה מטה לכף זכות, הוא דעתיה דרבי אלעזר ורב חסד מטה כלפי חסד, ור' יוסי בר חנינא אמר כף מאזנים מעויינות עונות מכאן וזכיות מכאן, הקב"ה חוטף שטר חוב אחד של עונות וזכיות מכריעות, ומהו נושא עון [נושא עין] רב הונא בשם רבי אבהו כביכול אין שכחה לפניו ובשביל ישראל נעשה שכחן, ומה טעם מי אל כמוך נושא עון, וכן דוד אמר נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה, [ונקה לא ינקה, מנקה הוא לשבים ואינו מנקה

128

ילקוט שמעוני תורה פרשת חקת

 ידי ישראל שנאמר וירע למשה בעבורם לא פרק משאו מעליו שנאמר וישלח משה מלאכים וגו', אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו, אמר לו אתה ידעת כשאמר הקב"ה לאברהם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך, אנו נשתעבדנו ואתה בן חורין וירדו אבותינו מצרימה וכל אותו הענין, משל לשני אחים שיצא שטר חוב על זקנם עמד אחד מהם ופרע אותו, לימים התחיל לשאל חפץ מאחיו, א"ל אתה יודע שאותו חוב על שנינו היה ואני פרעתיו אל תחזירני מן חפצי שאני שואל נעברה נא בארצך לא נשתה מי באר, מי בורות היה צריך לומר למדתך תורה דרך ארץ שההולך לארץ שאינה שלו

129

ילקוט שמעוני תורה פרשת כי תצא

 תא שמע ואני נתתי לך שכם אחד, אימא דיקלא בעלמא, אמר ליה עליך אמר קרא אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי, תניא אין הבכור נוטל פי שנים בשבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביהן, (ר"ש) [רבי] אומר אומר אני בכור נוטל פי שנים בשבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביהן כו', ירשו שטר חוב בכור נוטל פי שנים, יצא עליהם שטר חוב בכור נותן פי שנים, ואם אמר איני נוטל ואיני נותן רשאי, מאי טעמייהו דרבנן, אמר קרא לתת לו פי שנים מתנה קרייה רחמנא מה מתנה עד דמטיא לידיה דאב אף חלק בכורה עד דמטיא לידיה דאב, ורבי אומר אמר קרא

130

פירוש הסולם לזוהר - שמות פרשת בשלח מאמר ויסע ויבא ויט

 לדעת שהיא בחינת ג"ר. ומטעם תוספת ב' עטרין דג"ר הללו הוא נקרא ע"ב שמות. ותוספת זה יש בכל אחד מג' קוין שלו, שבחסד הם מכונים שנים עדים. ובגבורה שנים סופרים. ובת"ת שנים צבעים. וטעם היותם מכונים כן, הוא בדמיון לשטר מתנה, שיש שם כתב סופר וחתימת עדים. והנה עיקר כח שטר המתנה, הוא ודאי כתב הסופר, שכותב ופורט כל הערכים שהנותן מקנה אל המקבל. ועם כל זה, אם לא היה שם חתימת העדים, לא היה השטר שוה כלום. ואין צריך לומר, אם היה שם חתימת עדים לבד בלי כתב הסופר, שלא היה שוה כלום.והנה השם ע"ב כאן, הוא בעיקר

1234567891011121314151617181920