שטרות

שטרות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7019 מקורות עבור שטרות. להלן תוצאות 71 - 80

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


71

משפטי שבועות לרב האי גאון חלק ב שער ה

 רבותינו ז"ל דין שתי כיתות עדים המכחישות זו את זו בכלל זה הדין שדומה לו רק דרך הכחשת העדות והכחשת השבועה, ודינן מדין המכחישין נכנס תחת זה הכלל, וראיתי לפרש הנה דרך המכחישין, והיא מתחלקת בד' דרכים מעלה על גב מעלה. וכך פרשום הקדמונים. הא' שני מלוין ושני לוין ושני שטרות. והב' לוה אחד ומלוה אחד וב' שטרות. והג' שני מלוין ואחד לווה. והד' שני לווין ואחד מלווה. והזכרתי עיקרם, שוב אחזור לפירושם. הא' הוא הנאמר בו (שם) אמר רב הונא זו באה בפני עצמה ומעידה וזו באה בפני עצמה ומעידה ורב חסדא אמר בהדי סהדי שקרי למה לי. וזה

72

משפטי שבועות לרב האי גאון חלק ב שער יא

 ב') אמר רב פפא הפוגם שטרו ומת יורשיו נשבעין שבועת יורשין ונוטלין, לפי שלא מנעו שבועת שהיה חייב האב שלא ישבע הבן ויטול זולתי כשמת לווה בחיי מלוה בלבד, אבל שאר שבועות שהיה חייב האב נשבע הבן שבועת יורש ודיו. ואפילו נולד הבן לאחר מיתת האב נשבע שלא מצאתי בין שטרות אבי ששטר זה פרוע, כדתנן (שם מ"ה א) א"ר יוחנן בן ברוקא אפילו נולד הבן לאחר מיתת האב הרי זה נשבע ונוטל. ואם יש עדים שמעידים שאמר האב בעת מותו כי שטר זה אינו פרוע גובה הבן בלא שבועה, כי שבועת הבן אינה אלא לגלות שמא אמר לו אביו

73

ספר השטרות לרב האי גאון סימן כב - קיום שטרות

 ספר השטרות לרב האי גאון סימן כב - קיום שטרותכב. קיום שטרותאתקיים כתבא דנא קדמנא בבית דינא די ממונה מן בבא דמתיבתא דפל' באתרא פל' דנוסחיה ושהדיה כתיבין לעילא וקיומיה מניה וביה לתחתא. ואם בנייר אחר הקיום ומחובר השטר תפור דבוק. כותבין. וקיומיה מלופף ביה לתחתא בכתב ידי שהדי אילין דחתימין עלוהי פל' ופל' ופל' דחתימין בחתימות פל' בן פל' ופל' בן פל' בסימנהון ומדאחזיאו חתמות ידיהון על כתבא דנן ואמרו דאילין אינון חתימות ידנא בסימניהון אישרנוהי וקיימנוהי כד חאזי וחותמין הקיום שלשה עדים שאחד מהן דיין.

74

תשובות הגאונים - גאוני מזרח ומערב תוכן עניינים

 קסהר' העיד על חצרון וכרמי שהלשינו אל השלטן והוא קרוב לא' מהם - סימן קצגבני אדם באו מארץ אחרת ונתיישבו וכן סוחרים ואין להם קרקע אם מטיטלין עליהם מס - סימן רהפרנס העיד ועד א' מעידין בדברי השולטן ויש להם קריבות זא"ז - סימן ריחה' שטרותענין שטר מודעא - סימן כאשטר כתוב באונס - סימן כבר' הביא שטר שכתוב בו שיעקב אביו לקח חלק שתות מחצר ובתים בפאצטאט וש' מחזיק עד שגדל היתום והשטר קרוע - סימן קעבר' כתב שטר בעדים וקנין שהתביעה שיש לו על לוי תהיה לשמעון מחמת שיש לו תביעה עליו וכשיו חוזר ש' על

75

תשובות הגאונים - גאוני מזרח ומערב סימן כא

 ואין לחוש לדבריו. אם יש בשטר שביד חברו בטול מודעי כמו שאנו כותבין בשטרות ומבטלין כל מודעי ותנאי עד סוף כל מודעי אע"פ שיודעין באונסו ומעידין שאנוס הוא אינו מועיל שטר מודעה שלו כלום שכבר בטל שטר מודעה שלו שטר שיש ביד חברו שאם אין אנו אומרים כן נמצאו כל שטרות שבעולם בטלים שכל מי שכותב שטר שובר על חברו למחר מוציא עליו שטר מודעה ויבטלו ואף גיטי נשים נמי אעפ"י שמקרין את הבעל וכותבין גט לאשה ונותנים למחר מוציא עליה שטר מודעא שכתוב בו באונס כתבתיו ומבטל את הגט ונמצא כל העולם כולו ממזרים הלכך תקנה ותרופה שעשו חכמים

76

תשובות הגאונים - גאוני מזרח ומערב סימן צד

 תשובות הגאונים - גאוני מזרח ומערב סימן צדראובן ושמעון שהניח להם אביהם קרקע ונשא ראובן אשה וילדה לו בת ומת הוא וכשבאתה אשתו של ראובן לגבות כתובת' מן חלקו בקרקע בא קרובו והוציא שטרות בישראל ומן גוים שהיו נתונים ע"י שליש שמכר לו חלקו וזמן השטר שנים רבות לפני מותו וכשנשאל ואמרו לו למה אין השטרות תחת ידך השיב ואמר כי יגור המוכר פן אוציא הקרקע מתחת ידו לפיכך אמר לשליש אל תתנם לו אלא לאחר מיתה ואין למת נכסים חוץ מהן. משלשה דברים נראה לנו לא גמר ומכר לקרובו מכירה גמורה בחייו אלא לאחר מותו. ראשון מאשר הושלשו השטרות

77

תשובות הגאונים - גאוני מזרח ומערב סימן קעב

 תשובות הגאונים - גאוני מזרח ומערב סימן קעבראובן הביא שטר לפני ב"ד והיה כת' על שם אביו ונפל לו בתורת ירושה וכת' בו שיעקב אביו של ראובן זה לקח חלק שתות משמעון מכלל אותו חצר ובתים שיש לו בכאן בפאצטאט מצרים במקום פלוני והיה זמנו שנת ר"פ למנין שטרות וטען זה ראובן עכשיו שנת ש"ג לפני ב"ד ואמר שהיום כ"ג שנים לקח יעקב אבי חלק זה משמעון זה ונפטר באות' שנה וקפץ ידו שמעון על חלק שתות זה והשכירו לעצמו לאחר מיתת אבי וזכה בהנאתו ואני הייתי יתום קטן ולא היה בי כח לתבוע ואף אפוטרפ' שמינה אבי בשעת מיתתו

78

תשובות הגאונים - גאוני מזרח ומערב סימן קצא

 ברורים והלך לוי זה לסחורה לארץ נוצריים וחזר ראובן עכשיו על שמעון כדי שישתלם ממנו אילו שלש מאות דינ' יורינו רבנו היאך הדין. עיינתי בשאלה זו ואם הוא כמו שכת' כיון שמסר שמעון לראובן השטרות שהיו לו על לוי באותו סך הנתפרש בהן וכת' לו שמעון שטר על עצמו שאותן שטרות מסרן לו לשמעון על לוי נפקע שעבוד ראובן מעל שמעון מעסק אותו חוב וחל על לוי ואע"ג דקיי"ל אין אותיות נקנות במסירה היכא דאיכ' שטר שהמסירה נקנית וזה כך עשה מסרן לראובן וכתב לו שטר שנתסלק מהן והוריד ראובן על זכותו בהן וכיון שכן נפקע שעבוד שמעון מאותן שטרות

79

תשובות הגאונים - גאוני מזרח ומערב סימן קצט

 ותריצנה למתנית' חוץ מגיטי נשים לומר מתנה הרי היא כגט מה גט שחתמו עליו גוים אינו כלום דכתי' וכתב לה ספר כריתות וגוים לאו בני כריתות נינהו אף מתנה הנעשת בערכאות של גוים אינה כלום דלאו בני אקנויי נינהו וכל מתנה שנעשת בכתביהן חספא בעלמ' הוא ומה שנכתב למעלה שאר שטרות הנעשות בערכאות של גוים כשרים כגון מכר או שטר חוב בזמן שהדבר ידוע ע"י ישראל' שכך הוא אבל אין הדבר ידוע בעדי ישראל שכך הוא אין ללמוד מהם כלום שכתביהן איפשר להזדייף הן בנקודה אחת מחליפי' את הענין ועוד שאין מדקדקין בעדותם שמעמידין אדם שאין מכירין ואומ' אני פלוני

80

תשובות הגאונים - גאוני מזרח ומערב סימן רז

 שטר כלום אלא לאחר שנשא השנייה ודאי מתנת' טמירת' היא ואין בה ממש ואע"פ שנכתב שלא תהא כמתנת' טמירת' אמר ר' יוסף דאמר להו לסהדי זילו איטמרו וכתב לה ואיכא דאמר אמר ר' יוסף דאמר להו לסהדי לא תיתבו בשוקא ובברייתא וכתבו ליה וזה כיון שהניח הסופר שקבעו הקהל לכתיבת שטרות והיה שכנו והלך אחר אחר וכתב לו השטר והחתים לו עדים הוה ליה כאומר לא תיתבו בשוקא ובברייתא ותכתבו ליה כ"ש אם לא נכתב השטר אלא לאחר שקידש אותה אשה דמוכחא מילתא שהיתה כוונתו להסתיר הדבר ולא נשמע עד שתלכד השנייה במצודתו ואין לך מתנה טמירת' גדולה ואינה כלום

1234567891011121314151617181920