שטרות

שטרות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7019 מקורות עבור שטרות. להלן תוצאות 41 - 50

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


41

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת אמור

 כלומר בשעה ששליח צבור יורד ואין צריך לתקוע בשעת תפלת לחש. ומה שנהגו לתקוע בלחש על אלה המצות ועל כיוצא בהם. ועל כאלה שלא בתורה שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך. שהם קבלה בישראל דור אחר דור היאך היו ישראל נוהגין בתקיעות השופר ובנענוע הלולב ובשחיטה ובבדיקה ובניקוי הבשר ובתיקון שטרות ובחליצה ויבומין וגטין וציצית ומזוזות ותפלין ותפלה. ועל עופות שלא כתובין שמן בתורה ואנחנו אוכלין אותן כל אלה קבלה הן בישראל שלא נחלקו חכמי ישראל עליהן ומי שאינו חס על כבוד קונו ורוצה לדבר תהפוכות הרי הוא חומס נפשו ועליו נאמר (משלי יא) עוכר ביתו ינחל רוח. ואומר (שם

42

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת בהר

 איש את אחיו (מכאן אמרו אין אונאה לקרקעות. שנאמר) מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד. מכאן אמרו אלו דברים שאין להם אונאה הקרקעות והעבדים והשטרות. קרקעות שנאמר מיד עמיתך הנקנה מיד ליד. עבדים שהרי הוקשו לקרקעות. שנאמר והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה. השטרות דכתיב ממכר דבר שגופו מכור יצאו שטרות שאין גופן מכור אלא הראיות לפיכך המוכר שטרותיו לבשם יש למו אונאה שהרי גופן מכור לכסות על פי צלוחיותיו. אל תונו איש את אחיו. באונאת ממון הכתוב מדבר. וכמה היא אונאה ארבעה כסף מארבעה ועשרים כסף לסלע שתות למקח. עד אימתי מותר להחזיר עד כדי שיראה לתגר או לקרובו.

43

בראשית רבתי פרשת נח

 מתקנא עמי דכל מה דאת מכנס אנא נסבא ולא הוה לי[ה] מפתח פומא. הוי כל מה דשקרא מכנס פחתא נסבא, הה"ד הנה יחבל און וגו' (תהלים ז' ט"ו) שקר מוליד און יחבל.ט, ה ואך את דמכם וגו'. תניא הכהו בא' ידו בעורות שאין נעבדין, בטומוס שטרות שבידו נותן ד' מאות זוז, ולא מפני שמכה של צער היא, אלא מפני שמכת בזיון היא שנאמר בשבט יכו על הלחי את שופט ישראל (מיכה ד' י"ד) ונאמר ולחיו למורטים (ישעיה נ' ו'). כשם שחייב על נזקי חברו כך חייב על נזקי עצמו, הרי שרק וטש בפניו, (בבגד) [כנגד] חברו, מתלש בשערו,

44

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת מקץ - ויגש פרק מד

 מאומה, וערב דבשעת מתן מעות הוא דלא בעי קנין כדפרישית טעמא, אבל היכא דאוזפי ולבסוף קא תבעי ואמר ליה הב לי ערבא ואתי האי ויהיב ליה ערבא צריך קנין דלישתעבד, דכיון דלאו אהימנותיה סמוך הוי ליה אסמכתא בעלמא אי קני מיניה משתעבד אי לא לא, ותנן ערב היוצא לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני חורין, אמר רב יהודה אמר שמואל תנוק שקנו מידו לא משתעבד תנוק הוא דקא אניס ליה מלוה ואתא האי והוה ליה ערב ואמר הנח אותו ואני אתן פטור שלא על אמונתו הלוהו. ומשום הכי בעיא קנין, אבל ערב בעלמא היכא דתבע כי דרכא לא בעי קנין.

45

שכל טוב (בובר) שמות פרשת בא פרק יב

 שאינן נאכלין בכל מושבות אלא לפני ה' אלהיך:ורבותינו דרשו במשנתם. החדש הזה לכם ראש חדשים. תנן ארבעה ראשי שנים הם, באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים, ואמרינן בגמ' למלכים למאי הלכתא, אמר ר' חסדא לשטרות, שכיון שניסן מיוחד ראש השנה למלכים, וכבר מונין לשטרות הימנו, מתוך כך ניכרין שטרות המוקדמין והמאוחרין לפוסלם או להכשירם, דתנן בשלהי מס' שביעית פרוזבול המוקדם כשר, והמאוחר פסול, שטרי חוב המוקדמין פסולין, והמאוחרין כשרים, מאי טעמא דפרוזבול שכיון שראה הלל הזקן שמנעו העם מלהלוות זה לזה, ועוברין על מה שכתוב בתורה השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת

46

ילקוט שמעוני תורה פרשת משפטים

 לפניו והלא כבר נאמר ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו אע"פ כן והוא רחום יכפר עון ואמר כסף סיגים מצופה על חרש שפתים דולקים ולב רע, גנב איסורי הנאה פטור מלשלם, כסות ופירות וכלים (בהמה) חיה ועוף [משלם תשלומי כפל, בהמה] משלם תשלומי ארבעה וחמשה, עבדים ושפחות שטרות וקרקעות אינו משלם אלא קרן פטר חמור משלם כפל אע"ג שהוא אסור עכשיו יש לו היתר לאחר זמן, תחת השור ישלם חמשה, תחת השה ישלם ד' שנאמר חמשה בקר ישלם תחת השור וגו' [כ"א, ל"ז], למעלה מהן גונב נפש בני אדם שהוא מתחייב בנפשו, ר"ש בן יוחאי אומר משל

47

ילקוט שמעוני תורה פרשת ויקרא

 שדה אחרת דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים אומר לו הרי שלך לפניך, במאי קמיפלגי ר' אליעזר דרש רבויי ומעוטי, וכחש בעמיתו [ה, כא] ריבה, או בתשומת יד או בגזל מיעט, או מכל אשר ישבע עליו חזר וריבה, ריבה ומיעט וריבה ריבה הכל, מאי רבי רבי כל מילי ומאי מיעט מיעט שטרות, ורבנן דרשי בכללי ופרטי, וכחש בעמיתו כלל, בפקדון או בתשומת יד או בגזל פרט, או מכל אשר ישבע עליו חזר וכלל, כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דבר המיטלטל וגופו ממון אף כל דבר המיטלטל וגופו ממון, יצאו קרקעות שאינן מטלטלין, יצאו עבדים

48

ילקוט שמעוני תורה פרשת אמור

 כי יתן מום [כד, יט] אין לי אלא מום, מנין צרם באזנו תלש בשערו רקק והגיע בו הרוק, תלמוד לומר כאשר עשה כן יעשה לו. מנין העביר טליתו ממנו ופרע את ראשה של אשה, תלמוד לומר כאשר עשה כן יעשה לו. מנין הכהו (באחת) [כלאחר] ידו בלוח בנייר בפנקס ובטומוס שטרות שבידו. תלמוד לומר (ועשה) כאשר עשה כן יעשה לו. מנין אחזו והעמידו בחמה ונשתרב אחזו והעמידו בצינה ונצטנן, אחזו והשיך בו את הכלב, אחזו והשיך בו את הנחש, תלמוד לומר (ועשה) כאשר עשה כן יעשה לו. יכול אפילו אמר לו המתן לי כאן בחמה ונשתרב, המתן לי בצינה ונצטנן,

49

ילקוט שמעוני תורה פרשת בהר

 אונאה קא משמע לן. הניחא אי סבר לה כמאן דאמר גזלו אסור היינו דאיצטריך קרא למישרי אונאה אלא אי סבר לה כאידך לעמיתך ל"ל, על כרחך כרבי יוחנן סבירא ליה וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד דבר הנקנה מיד ליד, יצאו קרקעות שאינן מטלטלין, יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות, יצאו שטרות שאע"פ שמטלטלין אמר קרא ממכר מי שגופו קנוי וגופו מכור יצאו שטרות שאין גופן קנוי ואין גופן מכור ואין עומדין אלא לראיה שלהן, מכאן אמרו המוכר שטרותיו [לבושם] יש להן אונאה וקא משמע לן דיש אונאה לפרוטות. הקדשות, עמיתך כתיב ל"ל דכתב לאו ברבית לאו באונאה (ברמז תר"ו) וכי

50

ילקוט שמעוני תורה פרשת קרח

 רבי אומר בכל פודין בכור אדם חוץ מן השטרות [ורבנן אמרי בכל פודין בכור אדם חוץ מעבדים ושטרות וקרקעות] מאי טעמא דרבי דריש ריבויי ומיעוטי, ופדויו מבן חדש ריבה, בערכך כסף חמשת שקלים מיעט, תפדה חזר וריבה, ריבה ומיעט וריבה ריבה הכל מאי רבי רבי כל מילי, ומאי מיעט מיעט שטרות, ורבנן דרשי כללי ופרטי, ופדויו מבן חדש כלל, בערכך כסף חמשת שקלים פרט, תפדה חזר וכלל, כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דבר המיטלטל וגופו ממון אף כל דבר המיטלטל וגופו ממון, יצאו קרקעות שאינן מטלטלין יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות יצאו שטרות שאף

1234567891011121314151617181920