שטרות

שטרות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7019 מקורות עבור שטרות. להלן תוצאות 161 - 170

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


161

תורה תמימה הערות במדבר פרק יח

 וא"כ הול"ל כלל וכלל ופרט ולא כלל ופרט וכלל, צ"ל דלא נחית לסידרא, כי אין נ"מ בזה האיך מסודרים, ונקיט הלשון הרגיל בעלמא כלל ופרט וכלל:ס) דאינן אלא לראיה. ובשו"ת חת"ס סי' קל"ד כתב דשטרות הממלכה ובתי אוצר בטוחים העוברים לסותר מיד ליד כמטבע מהלכת אין להם דין שטרות אלא ככסף מעליא, לענין קדושין ושומרים ושבועות, אך לענין פדיון הבן נסתפק משום דאפשר לומר דדוקא מה שבדבר שבין אדם לחבירו כל טבעא דסגי בעלמא נקרא מטבע, משא"כ פדה"ב שפודים מהקב"ה והוא קצב הפדיון ה' סלעים שיש בהם משקל ה' לאט"ה וקווינ"ט כסף מזוקק, אפשר דכל שאינו כזה ממש אין

162

תורה תמימה הערות במדבר פרק לה

 ורק לא ימנה עם הדיינים מפני שאין עד נעשה דיין אפי' בדיני ממונות בדבר שצריך עדים מן התורה, אבל בשל דבריהם עד נעשה דיין, כגון המביא גט ואמר בפני נכתב ובפני נחתם, הוא נותן לה בפני שנים והוא העד מצטרף עמהם להיות בית דין של שלשה, והטעם הוא משום דקיום שטרות מדרבנן וכל כל כיוצא בזה, ועיין בכתובות כ"א ב' ובגיטין ה' ב':ע) ר"ל אפי' לזכות וכמש"כ בדרשה הקודמת:עא) נראה דדייק ודריש מלת אחד, דדי היה לכתוב ועד לא יענה בנפש, דלשון עד מורה אחד, וכ"מ בתוס' סוטה ב' ב', ועיין מש"כ בפ' שופטים בפסוק לא יקום עד

163

תורה תמימה הערות דברים פרק יט

 וז"ל, דין תורה שאין מקבלין עדות לא בדיני ממונות ולא בדיני נפשות אלא מפי העדים שנאמר על פי שני עדים, מפיהם ולא מפי כתב ידן, אבל מדברי סופרים חותכין ד"מ בעדות שבשטר אעפ"י שאין העדים קיימין כדי שלא לנעול דלת בפני לוין, ע"כ. ובכ"מ הקשה עליו מהא דאמרינן בעלמא קיום שטרות דרבנן אבל מדאורייתא עדים החתומים על השטר נעשה כמו שנחקרה עדותן בב"ד, ובתשב"ץ הקשה עליו מפסוק דירמיה (ל"ב) שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום, וכן הלח"מ והרבה אחרונים הקשו עליו.ואני תמה מה לכל קושיות אלו ולרמב"ם, הן הוא בנה כל דבריו על יסוד דרשת הגמרא שלפנינו, ואם יש

164

תורה תמימה הערות דברים פרק כא

 דבבכורה בעינן מציאה וחזקה ממש תחת ידו.ואמנם נראה דהשטרות וועכסלין הנהוגים אצלנו בזה"ז אין נקראות ראוי אלא מוחזק, משום דכיון דעיקר הטעם שהשטרות אין נקראים מוחזק הוא מפני שמחוסרים גוביינא, אבל הן הוועכסלין אצלנו בזה"ז הם ככל סחורה עוברת לסוחר מיד ליד, וכמה בתי מסחר המיוסדים בעיקרם לתכלית קנית שטרות כאלה, ובכל שעה אפשר לקבל תמורתם בכסף מזומן, בודאי אין מחוסרים גוביינא, ואי משום הערבות הניתן בעדם מצד המוכר אם לא יסולקו מבעל חוב הראשון - מה בכך, הן הערבות הזאת יקבל עליו גם הבכור. ומכש"כ שהשטרות החבריות המדיניות והבאנקי"ם נקראים מוחזק ממש, אחרי שחליפתם על כסף הוא דבר המצוי

165

חידושי מהרי"ח מסכת בבא מציעא פרק ד

 לא קרבן ולא חומש לכן פירש כל דיני שוגג דהיינו קרבן וחומש:משנה טתוי"ט ד"ה העבדים כו' ויש לתמוה על סדר כו'. ואפשר לומר דהא אמרי' דכל מילתא דאתי מדרשא חביבא ליה לאקדומי לכן נקט תחילה עבדים דעל עבדים אין מיעוט רק שהוקשו לקרקעות ואח"כ שינה שטרות מהטעם שזה נזכר בקרא תחילה כמו שכותב הרב תוי"ט וכנ"ל. ובהכי ניחא מאי דתני במשנה נטע רבעי קודם מ"ש דהא מן מ"ש יליף אלא משום דאתי מדרשא ואע"ג דהיה לו לשנות מ"ש קודם דהוא שכיח יותר מן נטע רבעי על זה יש לומר טעם אחר דמ"ש אינו נוהג בשנה ג' וששית רק

166

יש סדר למשנה מסכת ראש השנה פרק א

 פי' זה דאיתא התם מתקיף לה וכו' אמר רב נחמן בגולה אין מונין אלא למלכי יוונים בלבד וכו' אמר רבינא מתני' נמי דיקא [דמלכות יון מנינן. רש"י] דתנן באחד בניסן ר"ה למלכים וכו' למאי הלכתא אמר רב חסדא לשטרות ותנן באחד בתשרי ר"ה לשנים וכו' ואמר רב חסדא לשטרות קשיא שטרות אהדדי ומשנינן כאן למלכי ישראל כאן למלכי אומות העולם וכו'. ודע דזה דאיתא בע"ז שם ר"ה לשנים ואמר ר"ח לשטרות. אף אם רצונו דר"ח נמי אמרה מה שאמר רב פפא בר"ה ח' ע"א אמנם אי אפשר שאמר רב חסדא דבר זה מעולם שהרי לתירוץ אי בעית אימא ר"ח דאמר

167

מלאכת שלמה מסכת בבא בתרא פרק י

 מלאכת שלמה מסכת בבא בתרא פרק ימשנה אגט פשוט פרק האיש מקדש דף מ"ט, וכתבו תוס' ז"ל גט פשוט בין בגיטין בין בשאר שטרות מיירי והאי מילתא שייך למיתני בהאי פירקין ולא במסכת גיטין והתם שייך למיתני פ' הניזקין ולא בנזיקין דהכא אגב דתנא בפ' מי שמת בכותב שטר שכתב כל נכסיו בבריאות ובשכיב מרע תני הכא גט פשוט דאיירי בשטרות ואיידי דאיירי התם בפ' השולח בתיקון העולם תנא בתרי' פ' הניזקין דאיירי בהכי ע"כ:גט מקושר רבנן תקון ומסמכי לה בגמרא אקראי חד מינייהו רמי בר יחזקאל אמר מהכא על פי שנים עדים או על פי שלשה

168

מלאכת שלמה מסכת בבא מציעא פרק א

 הרי"ף ז"ל טעמייהו דרבנן דאמרי בין כך ובין כך לא יחזיר דס"ל אחריות ט"ס הוא וא"כ שטר שאין בו אחריות גובה מנכסים משועבדים הלכך אם אין החייב מודה לא יחזיר דחיישינן לפרעון ואם החייב מודה לא יחזיר [דחיישינן] לקנוניא וכן הלכתא ע"כ, וכתב הרמב"ם ז"ל בסוף הלכות גנבה ואבידה שכל שטרות הנמצאות שדינם שלא יחזיר אם החזיר הרי הם כשרים וגובין בהן ומשמע דדייק לה מדלא קתני פסול ואינה ראיה דכיון דפסול ודאי לא הוי אלא מחששא להכי תנן לא יחזיר וכבר השיג עליו הראב"ד ז"ל עכ"ל נמקי יוסף בשם הרנב"ר ז"ל בקיצור:משנה זמצא גיטי נשים. פ' כל

169

מלאכת שלמה מסכת בבא מציעא פרק ד

 אלו הוציאו מהן קרקעות בכלל ופרט ועבדים שהוקשו להן אבל לענין אם נקנין מטלטלין אגב העבדים תלוי בלשון בני אדם אם קורין לעבדים מטלטלין ומטעם זה אין גובין הבעלי חובות מן המטלטלין מפני שאין דעתו של מלוה עליהן שיכול להבריח המטלטלין ע"כ וע"ש עוד:השטרות אין להם אונאה המוכר שטרות לחברו לגבות חוב שבתוכו ויטלנו לעצמו, וי"א דאונאה אין בהן עד כדי חצי שויין ולא חצי שויין בכלל כגון שמכר שוה מאה בקצ"ט או שוה ק"ק במאה ואחד אבל ביותר כגון שוה ק' במאתים או יותר או שוה מאתים במאה או פחות קרוי בטול מקח וחוזר וצריך להחזיר לו מעותיו

170

מלאכת שלמה מסכת בבא קמא פרק ז

 כי אם דבר אחד כיון דלא נחית למנינא אלא דגלי לן שיש רבוי בכפל מד' וה' ע"כ:ובדבר שאין בו רוח חיים דכתיב על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבידה וכו' כל רבויא הוא דמרבינן כל דבר ומשור וחמור ושה ממעטינן שטרות וקרקעות ועבדים ומשלמה ממעטינן דבר שאינו מסוים כשלמה מכפל ושבועה, פי' הרא"ש ז"ל כגון ההיא דתנן בה' שבועת הדיינין ואין נשבעין אלא על דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין לאפוקי בית מלא מסרתי לך ע"כ וכן פירשו תוס' ז"ל בלשון ראשון בשם ריב"א ז"ל ודחו פי' רש"י ז"ל, על כל אבידה לטוען

1234567891011121314151617181920