שטרות

שטרות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7019 מקורות עבור שטרות. להלן תוצאות 131 - 140

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


131

מלבי"ם דברים פרשת ראה פרק טו

 ידעינן לאו הבא מכלל עשה לישראל ולאו הבא מכלל עשה עשה, ונראה שדעת הרמב"ם שאינו מחויב דוקא להלוותו ברבית, ובזה יסולקו קושיות הרבה שהקשו עליו:קלא ואשר יהיה לך את אחיך, אבל כשהלוה על המשכון ולרוב המשכון בטוח כנגד החוב וא"כ בהפך של אחיך בידך, וממ"ש תשמט ידך ממועט במוסר שטרות לב"ד שיד אחר גובה החוב ומזה תקן הלל פרוזבול (עיין גיטין ל"ד ובז"א) ר"ל שמדין תורה יצא מכלל זה המוסר שטרותיו לבית דין שכבר השמיט ידו ומסרו ליד ב"ד והוא אינו נוגש רק הב"ד, וכשמוסר השטר לבית דין א"צ כתיב' והלל התקין שאף שהמלוה מחזיק השטר בידו או כשהוא

132

מלבי"ם שמואל א פרק טו

 ה'. בספור הכתובים יבואו ג"כ אחת לאחת הטעמים שלא קבל ה' תשובת שאול ולקח המלכות ממנו, ולא כן דוד שחטא ג"כ ונמחל לו. וטעם א' כתב העקרים (פכ"ד מאמר ד) כי חטא שאול היה בעניני המלוכה, וחטא דוד לא היה בענין המלוכה. ונסביר ע"י משל, שני סופרים שחטאו, א' זייף שטרות והשני גלה ערות בשר, שהדין הוא שזה השני ילקה וחוזר לאומנתו, והראשון שחטא באומנתו יפסל מלהיות סופר. וכן דוד חטא באשר הוא אדם, לא באשר הוא מלך, ושאול חטא במצוה שנצטוה בה מצד מלכותו, לכן היה הדין שתלקח המלכות ממנו, כמו ששלמה שחטא ברבוי נשים שהיא מצות המלך נקרע

133

מלבי"ם ישעיהו פרק י

 החקקים. השופטים הניחו נימוסים של און, וההמון מכתבים של עמל כתבו:(ב) להטות. (המאמרים מגבילים, החקקים חקקי און להטות מדין דלים, ומכתבים עמל כתבו להיות אלמנת שללם). ר"ל הנימוסים האלה של און הניחו למען יוכלו להטות על ידם את הדלים מן דינם, והמכתבים של עמל כתבו שהם שטרות מזויפים שעשו להם, שעי"כ יהיו אלמנות שללם, עשו להם שטרי חוב על בעל ואבי האלמנה והיתום, שעי"כ לוקחים את כל אשר להם ואת היתומים לוקחים לעבדים:(ג) ומה. אתם המרשיעים כ"כ מה תעשו ליום פקודה, הוא היום המיועד מאת ה' לפקוד על עונכם, ולא זאת לבד אלא ולשואה ממרחק תבא, כי היום

134

מלבי"ם ירמיהו פרק לב

 המקנה שבו היה כתוב שפלוני מכר שדה פלונית לפלוני ביום פלוני, וספר זה היה חתום וקשור להיות למשמרת, ועם ספר הזה היו כתובים ג"כ המצוה, היינו התנאים שהם ממצות התורה כמו נתינת הכסף, ודין חזרה ביובל ליורשים, מספר שני תבואות הוא מוכר וכדומה: והחקים. הם הענינים שהם מנמוסי המדינה במכירת שטרות, ור"ל את החתום המצוה, שהמצוה והחקים היו חתומים וצרורים עם ספר המקנה. ב] ואת הגלוי, היה ספר שטר מכירה שהיה מגולה בלתי מקושר וחתום שהיה ביד הקונה להראות לכל שהוא שדהו לבל יצטרך לפתוח ספר החתום בכל עת:(יב) ואתן את הספר המקנה. ר"ל ספר הגלוי וספר המקנה, שני

135

מלבי"ם משלי פרק כא

 טובים אל התכלית, אבל כל אץ שהוא הדוחק את השעה והענין לעשות תיכף בלי עיון ומחשבה, הוא תמיד, למחסור, כי הזריזות הגם שהיא טובה במעשה אינה טובה במחשבה, שצריך איחור ובשש תחלה:(ו) פועל אוצרות. מי שפועל אוצרות ע"י לשון שקר והוא ע"י עדות שקר, ע"י זיוף שטרות, ע"י זיוף המתכיות וכדומה, הגם שפועל אוצרות עי"כ, הוא הבל מצד עצמו, שאין באוצרות אלה ממש, והוא נדף שאינו מתקיים כי תדפנו רוח, והאוצרות הם מבקשי מות כי בעת יודע זיופו יתחייב מיתה:(ז) שוד רשעים יגורם, כבר אמר מגורת רשע היא תבואנו, שהרשע מפחד תמיד באר פה כי השוד והשבר שמוכן

136

נחל קדומים ויקרא פרשת בהר

 חובות ושטרות בשמיטה מדה כנגד מדה שכביכול הוא כבע"ח ושטרו בידו לא יגבה שטרו מעונות. והיינו דכתיב בשמיטה אל תונו כי סגולת השמיטה שלא יגבה העבירות לכן צוה הוא יתברך אל תונו דהונאה ה' נצב כבע"ח ושטרו בידו עכ"ד. ולי הדל אפשר בסגנון אחר דמאחר דבזכות שמירת השמיטה אינו גובה שטרות העבירות א"כ יש לאומר שיאמר שישמור השמיטה ויונה את חבירו מאי אמרת דע"י ההונאה נצב ושטרו בידו הא הוא מוחל שטרי העונות. לז"א אל תונו דבהונאה נפרע הקב"ה בעצמו כמ"ש פרק הזהב (דף נ"ט) ואין הפרגוד ננעל וכל השערים ננעלו חוץ משערי הונאה ע"ש פרק הזהב וז"ש ולא תונו

137

עקידת יצחק מבוא שערים

 אשר בעבורם ילקו השכלים האנושיים. וילאו להשיג אור הצלת האמת ונשתבשו במושגיהם ויוציאו משפט מעוקל. האחד המשכם אחר כזבי הדמיון וגזרם מציאות והיות אל ענינים בטלים שאין להם שום מציאות ע"ד האמת. וירמוז לזה באמרם על כותבי פלסתר. ויאמת זה פי' רש"י ז"ל בהוראת זה השם שאמר שהוא ענין כותבי שטרות מזוייפים ומכתבי עמל לשום דופי על אדם לכתוב בשמו מה שלא צוה עכ"ל. וזהו ענינם ממש שגוזרים מציאות והיות לאשר לא צוה הממציא והמהוה ולא עלה על לבו: והשני המשכם אחר גזרות השכל ההיולני בדברים שהמוחש יגזור ביטולם. כמו שנודע מקצת החוקרים הקדמונים שהכחישום בזה החכמים האמתיים כמו שאמרנו.

138

עקידת יצחק בראשית שער כד (פרשת תולדות)

 שער ס"ה ב"ה. ואם כן על מה חרדו אבות כל העולם את החרדה הגדולה הזאת בשיחולו על ראש הראוי כל אחד לפי כוונתו. והיותר קשה כי אחר שנתנם ליעקב בו ביום חזר ונתנם לעשו באומרו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל ועל חרבך תחיה וכו'. והרי הם שני שטרות היוצאים ביום אחד ודי קטטה ואיבה עולה ביניהם:ובמדרש (ב"ר פ' ס"ו) מטל השמים זה המן שנאמר הנני ממטיר לכם לחם מן השמים וכו' (שמות ט"ז). ומשמני הארץ זה הבאר שהעלה להם מיני דגים שמנים. ורוב דגן אלו הבחורים. ותירוש אלו הבתולות וכו'. ד"א מטל השמים זה ציון שנאמר

139

עקידת יצחק ויקרא שער סג (פרשת אחרי מות)

 אני אבחרהו על דרך האמת לא זה ולא זה כי אם אשר הוא טוב מצד עצמו והוא מה שיביא אדם נפשו המחשבית לשקוד במחשבותיה לפתח חרצובות רשע להתר אגודות מוטה אשר הוא קושר ואוגר כל היום ושלח רצוצים חפשים מהאנשים האומללים אשר תקפה עליהם ידו אם בכח הזרוע וגם בשעבוד שטרות וכיוצא וכל מוטה תנתקו. והתחיל במעשים טובים הלא פרוס לרעב לחמך וגו'. כי כל אלה הם מעשים טובים אם שהם פעולות קטנות אבל הם חנוך לגדולות מהן. לזה אמר אז יבקע כשחר אורך וארוכתך מהרה תצמח וגו'. שכבר נבקע אליו השחר להתחיל ולזרוח. ומעתה אז תקרא וה' יענה תשוע

140

פני דוד שמות פרשת שמות

 שפיר טפי דהוא לישנא מעליא ודוק:יח) ואלה שמות הבאים מצרימה וכו' ויוסף היה וכו'. אפשר לומר כי יען טרם מכה ציץ רפואה פרח בפסוקים אלו רמז כמה מיני תרגימ"א ולא פסיק טעמ"א לצאת ישראל ממצרים ותפרה ישע גאולת ישראל. הלא מראש כתבנו בכמה דוכתי בהקדמ' שתי שטרות היוצאי' על שדה אחת אי בעי בהאי גבי אי בעי בהאי גבי כמבואר בח"מ סי' ר"ם ובמעמד בין הבתרי' נתן א"י הוא ית' לאברהם אע"ה בתנאי גלות מצרים ושעבוד מלכיות ובמילה נתן א"י לאברהם אע"ה בתנאי לקבל אלהותו. ואם ישראל רוצים בשטר המילה פקע הגלות כמבואר באורך במקומות שונים בקונטריסנו. ולכן ראש

1234567891011121314151617181920