שטן

שטן מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1264 מקורות עבור שטן. להלן תוצאות 151 - 160

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


151

אברבנאל בראשית פרשת בראשית פרק ב

 כי היא היתה באמת הגדולה שבהם. גם אין להחזיק במה שכתב הגאון רבינו סעדיה ונמשכו אחריו חכמי האומות שהשטן היה מדבר לא הנחש ושכן היה הענין מאתונו של בלעם שהיא לא דברה מעצמה אבל מלאך ה' דבר בפיה כי אלו היה הדבר כן לא היה הנחש חוטא ולא נענש. ומציאות שטן מדבר בפי נחש הם באמת דברים בלתי מצויירים אבל הבל המה מעשה תעתועים. גם אין לומר שהיה דבור הנחש על דרך נס כי לא יעשה ה' נסים ודרך פלא לתכלית רע גם שלא אמר הכתוב בענין הנחש ויפתח אלהים את פי הנחש כמו שאמר באתון בלעם בעבור שהיה על

152

אברבנאל בראשית פרשת לך לך פרק טו

 אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד. יראה שאברהם אחרי שנצח המלכים והחזיר את הרכוש למלך סדום היה ירא ממה שעשה נגד המלכים פן יבואו עליו ויכוהו כי הנקמה ראויה לגדולי הנפש וחשב אברם שהיה עד עתה הולך בתום ילך בטח עובד אדמתו אין שטן ואין פגע רע ומתוקה שנת העובד ושעתה יצטרך להיות בפחד תמיד כל היום וכל הלילה ששים גבורים סביב לו כלם אחוזי חרב מפחד אויב וזה בלא ספק עמל מכאיב אף כי לאיש אשר לא נוסה ללכת באלה ויהיו תמיד חייו תלוים מנגד. וגם נסתפק אם היטיב בהחזירו את הרכוש

153

אברבנאל בראשית פרשת וירא פרק כב

 כי אין ספק שכאשר יעד הקב"ה בכל זה היה בלבו שיעשה אברהם פעל העקדה אשר בו ישלם קיום היעודים לבניו ונצחיות זרעו לעולם וברכתו וקיום הברית ביניהם וזה כשיובאו לעבודת הש"י ביחוד וכבר נמצא לחז"ל מאמר מורה על כללות הדעת הזה. אמרו בפרשה זאת אחר הדברים האלה אחר דבריו של שטן. אמר שטן לפני הקב"ה מכל סעודה שעשה אברהם לא הקריב לפניך לא פר ולא איל אמר הב"ה (סנהדרין פ"ט) כל אותה סעודה שעשה לבנו אלו הייתי אומר לו לשחטו הוא עושה מיד והאלהים נסה את אברהם. וכבר נתפרסם מאמר רבי שמעון בן לקיש שאמר הוא שטן הוא יצר הרע

154

אברבנאל בראשית פרשת מקץ פרק מב

 בריא שימות ואם ילך שמא לא ימו'. ואין אני נותן בני בערבון כדברי ראובן אחי אבל אנכי אערבנו ומידי תבקשנו אם לא הביאותיו אליך וחטאתי לך כל הימים ר"ל יהיה פשעי וחטאתי קיי' תמיד מבלי כפר' כל הימי'. כי לולי התמהמהנו בסבתך כבר היינו שבי' זה פעמי' בשלום ובמישור אין שטן ואין פגע רע. והנה יעקב קבל דברי יהודה ולא קבל דברי ראובן שהיתה טענה הכרחית טענת יהודה מפני סכנת הרעב. אבל התקין עצמו לדורון ולתפלה כמנהגו וצוה אותם שיוליכו מנחה לאיש ההוא וכסף משנה יקחו בידם רוצה לומר הכסף הראשון שאולי בא בשגגה ועתה ידרוש אותו מכם וכסף שני

155

אברבנאל בראשית פרשת ויגש פרק מה

 יקשה אצלך לשבת במצרים לפי שתועבת מצרים כל רועי צאן וגם כי מצרים בית מקדש מלך הוא ומי שיחפוץ במנוחה והיות בניו ובנותיו במוסר ודרך ארץ ימאס לשבת במקום מושב המלך מצד עבדיו שלא יחדל מהם הגזל והזנות והסכלות הנה לתקן זה אני אעשה שתשב בארץ גושן בשובה ונחת אין שטן ואין פגע רע והנה ימשכו לך מזה תועלות. האחד שתהיה קרוב אלי ואוכל אני ללכת לראות פניך פעם אחת בשבוע. והב' שתשב בארץ גושן אתה וכל אשר לך בניך ובנותיך ובקרך וצאנך ואמר זה לפי שבהיות יעקב בחברון להיות ארץ כנען בלתי רחבת ידים היו הולכים בניו לרעות את

156

אברבנאל ויקרא פרשת ויקרא פרק ד

 את עצמו כי הרגיש ששגג ולכן היה בעיניו אשם לפני האלהים או הודע אליו חטאתו אשר חטא שאחרים הודיעוהו והעירוהו שחטא יביא חטאת קבועה והיא שעירת עזים כי להיות שגגתו וסכלותו מפאת חמרו היה ראוי שיהיה קרבנו נקבה ולא זכר והיתה שעירה מלשון שעיר שהוא כנוי לשדים ולחומר כי הוא שטן ויצר הרע. האמנם לפי שהיתה שגגתו בתום לבבו צוה שתהיה תמימה כמו שזכרתי ואם יהיה קרבנו מן הכבשים תמיד תהיה נקבה כי הנקבה תרמוז לחומר והזכר לצורה כמו שביאר הרב המורה. ואמנם למה אמר בשגגת ההדיוט בעשותה אחת ממצות ה' ובכ"ג ובסנהדרין אמר מכל מצות ה' כי הנה עם

157

אברבנאל דברים פרשת וזאת הברכה פרק לד

 להמצא אצל אנשים לפי שעל הרוב יש לנפשם נטייה גדול' אצל חמרם מה שהיו תמיד בעסקי החמר וכל מעשה תקפו וגבורתו הגופני הוא שתתקשר הנפש עמו לכל מלאכת עבודה עד שבעבור ההרגל אהבת הנפש את הגוף וחשקה בו חשק נמרץ באופן ששניהם בחייהם ובמותם לא נפרדו כי הכח הגופני הוא שטן הוא יצר הרע שולט עליה היא נתפשה עמו ולכן בעת המות נשארו בגוף ענינים רעים ונפסדים מחברת הנפש עולים ויורדים בו. והן הנה רוחות הטומא' אשר אמרו שנמצאו אצל המתי'. ומפני זה אמרו חז"ל בפ"ק דברכות שנפש הרשע קשה לצאת כמוך הצמר הנאחז בקוצים. וכמו שיתבא' אח"ז. ולפי שכלל

158

אברבנאל שמואל א פרק א

 י') עליו בשמים ירעם (תלים כ"ט ג') אל הכבוד הרעים, שהוא לשון רעש: והמפרשים פירשו גם כעס כלומר כעס אחר כעס פעמים הרבה. ובדרש (מ"ש פרש' א') אמרו שהיתה אומרת לחנה ענינים המיוחסים לבנים. הנה התבאר הכתוב והותרה השאלה השלישית: וחז"ל בבא בתרא פ"ק (דף י"ו ע"א) אמרו אמ"ר לוי שטן ופנינה לשם שמים נתכוונו, ופירש הראב"ד שהיה הכעס בעבור הרעימה כדי שתתפלל ותתרעם על הקב"ה ותבקש רחמים, כי לפי שהיה בעלה אוהב אותה היתה מתיאשת מלבקש רחמים. ואפשר עוד שנאמר לדעתם שיהיה בעבור הרעימה כמו הרחימה, מלשון רחם שהעי"ן והחי"ת מתחלפות, יאמר שפנינה היתה מכעסת את חנה לא לתכלית

159

אברבנאל שמואל ב פרק ז

 כי שם לא נזכר דבר מהדד ומרזון וממזיקין שטרדו את שלמה, כי אם שרוחות ושידים נולדו מאדם הראשון בק"ל שנה שפירש מאשתו, ואולי ראה על הפסוק והוכחתיו בשבט אנשים וכו' שמביא שם על זה): אמרו בשבט אנשים, זה הדד האדומי ורזון בן אלידע, שנאמר (מלכים א' י"א י"ד) ויקם השם שטן לשלמה ובנגעי בני אדם אלו המזיקין שטרדוהו ממלכותו, כמו שאמרו (גיטין פרק ז' דף ס"ח ע"ב) שבא אשמדאי וטרדו, והם בני אדם, כי לדעתם ז"ל (ערובין פרק ב' דף י"ח ע"ב) השדים נולדו מאדם הראשון ק"ל שנה שהיה אדם נזוף. וכבר ראיתי דעת המורה בזה בפרק ז' חלק א' (

160

אברבנאל שמואל ב פרק כד

 לחטאו למה נענשו ישראל עליו? ומה היה פשעו של דוד בזה? כל שכן שנייחס ההסתה לאל יתברך בהיותו טוב וישר על כן יורה חטאים בדרך ישר במעגלי צדק. ובדברי הימים אמר במקום מה שנאמר כאן ויוסף אף השם לחרות בישראל ויסת את דוד אמר שמה (ד"ה א' כ"א א') ויעמד שטן על ישראל ויסת את דוד למנות את ישראל, ובא אם כן שם השטן במקום השם הנכבד והוא זר מאד, רוצה לומר ההסתה ויחוסה לאל יתברך וכנויו בשם שטן:השאלה השנית במגפה הזאת, האם נאמר שהיתה בחטאות ישראל או בעון דוד שצוה למנותם? ואם היה בחטאותם, איך אמר דוד אל

1234567891011121314151617181920