שטן

שטן מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1264 מקורות עבור שטן. להלן תוצאות 91 - 100

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


91

זוהר מהדורת הסולם - במדבר פרשת פנחס מאמר יום הכפורים

 ובגין דא, כל מלאכת עבודה לא תעשו.[אות תתח] דיומין דאית בהון מלאכת חול, אינון מסטרא דעץ הדעת טוב ורע. דאתהפך ממטה לנחש, ומנחש למטה. לכל חד כפום עובדוי, ודא מטטרון מטה, נחש, סמאל. אבל בהאי יומא דאיהו יום הכפורים דאתקרי קדש, שלטא אילנא דחיי, דלא אשתתף עמיה שטן ופגע רע. ומסטריה לא יגורך רע. ובגין דא, ביה נייחין עבדין באילנא דחיי, וביה נפקן לחירות, ביה נפקי משלשליהון.[אות תתט] אינון דאית עלייהו גזר דין, בנדר ובשבועה, ובגין דא תקינו למימר ביה, כל נדרי ואיסרי וכו', כולהון יהון שביתין ושביקין לא שרירין ולא קיימין. ובגין דא נדר דידו"ד, דאיהו תפארת.

92

זוהר מהדורת הסולם - דברים פרשת עקב מאמר עשרה דברים למעבד בסעודתא

 מני קב"ה לנטלא שני לוחות אבנים כראשונים, ואמר, וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות וגו'.[אות מז] ותרין ככרות בשבת, רמיזין לתרין יודין יאהדונהי. דאדני איהי יחידה מבעלה בשית יומין דחול, ובשבת נחית לגבה. ובגין דא בשבת, כל נשמתין ורוחין ונפשין נפקין ונחתין זוגות, ואין שטן ואין מזיק שליט ביומא דשבתא. ואפילו גיהנם לא שליט, ולא אוקיד בשבת. ובגין דא, לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת. ודא אש נוכראה, אלא אש דקרבנא, אש דקדושה. ולית לארכאה בבציעא דלהון, דהא אתמר לעילא.[אות מח] תליתאה למיכל שלשה סעודתין בשבת, כמה דאוקמוה רבנן דמתניתין, דאמר חד מינייהו, יהא

93

זוהר חדש מהדורת הסולם - בראשית פרשת בראשית מאמר ויראו בני האלהים

 אינון בני האלהים. ר' ירמיה אמר, גדולי הדור, שהיו אבותיהם גדולי הדור, ולא היו מוחין בידם. אמר רבי חנינא לרב הונא מה דאמר בני האלהים. על שם שנבראו משם זה, דכתיב ויברא אלהים את האדם.[אות תתס] ויהי היום ויבואו בני האלהים כו'. א"ר שמעון בן לקיש, הוא שטן, הוא יצר הרע, הוא מלאך המות. א"ר יהודה, אותו היום, יום של ראש השנה היה. יום שיש לכל אדם לחזור למוטב, וכך תראה, אין דרכו של יצר הרע לקטרג, אלא בשעה שהאדם רוצה לחזור למוטב.[אות תתסא] תניא, סבא בביתא, סמנא טבא בביתא. צדיקא בדרא, סימנא טבא הוי בעלמא. דתנן, הקב"ה

94

זוהר חדש מהדורת הסולם - רות מאמר ויען ה' את איוב מן הסערה

 כתיב. ויען ה' את איוב מן הסערה ויאמר. רבי יוסי בר חלפתא אמר, השיב לו על מה שאמר, אשר בסערה ישופני, אמר איוב, רבש"ע, שמא רוח סערה עברה לפניו, ונתחלף לך שמי איוב, באויב. הה"ד, ותחשבני לאויב לך. לפיכך השיבו מן הסערה.[אות לא] רבנן אמרי, סערה של שטן, שהסעיר גופו של איוב. ומנלן דאיקרי סערה. דכתיב, רוח סערה עושה דברו. שאין לו רשות לעשות שום דבר, אלא במאמרו של הקדוש ברוך הוא.[אות לב] רבי בון אומר, כתיב בשי"ן, דכתיב אשר בשערה ישופני. וכתיב בסמך, דכתיב מן הסערה. כתיב הכא אשר בשערה, וכתיב התם לשעירים אשר הם זונים אחריהם.

95

זוהר חדש מהדורת הסולם - רות מאמר אשר בשערה ישופני

 זוהר חדש מהדורת הסולם - רות מאמר אשר בשערה ישופני[אות קלד] פתח ואמר, אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם. אשר בשערה, דא שטן, דאורחיה כחיוויא, טריף וקטיל למגנא, ולא אתהני מיניה. ישופני, כתיב הכא ישופני, וכתיב התם הוא ישופך ראש. ובגין דבשערה ישופני, הרבה פצעי חנם, דאורחיה לאבאשא חנם, וטרף טרפא למגנא.[אות קלה] ואי תימא בלא רשות קא עביד. והכתיב, רוח סערה עושה דברו. וכתיב, אם ישך הנחש בלא לחש. חיויא לא נשך, עד דלחשין ליה מלעילא. דאמר רבי שמעון, אית דלחשין ליה מלעילא, ולא אשתמודע לגביה ההוא חויא, וקטיל ליה לאחרא. זכאה מאן דלא אשתמודע גביה, ולא אתרשים

96

זוהר חדש מהדורת הסולם - רות מאמר ז' מדורי גיהנם

 זוהר חדש מהדורת הסולם - רות מאמר ז' מדורי גיהנם[אות קצב] ויש לו שבעה שמות ליצר הרע, ואלו הן: רע. טמא. שטן. שונא. אבן מכשול. ערל. צפוני. ושבעה שמות לגיהנם, ואלו הם: בור. שחת. דומה. טיט היון. שאול. צלמות. ארץ תחתית. שבעה פתחים יש לגיהנם, כנגד ז' שמות שיש לו. ז' מדורות הן זו על זו, וכולן מדורות מזומנים לרשעים לידון שם. גופן כלה בקבר, ונשמתן נשרפת, והאש אוכלתן.[אות קצג] מדור הראשון בור. והוא מדור העליון, ושם כמה כתות של מלאכי חבלה, כעין הבור אשר אין בו מים, אבל נחשים ועקרבים יש בו. כך המדור הזה נקרא בור, בו

97

זוהר חדש מהדורת הסולם - רות מאמר מצות מזוזה

 נמצא האדם נשמר מכל צדדיו, מי יוכל להזיק אותו.[אות תנו] ועל כן, צריך שלא יהא האדם מצוי בלא תורה ובלא מצות, אפילו שעה אחת. בביתו הקדוש ברוך הוא שומרו מבחוץ, והאדם מבפנים.[אות תנז] ותנינן, א"ר יוסי בר יהודה, פתח המצויין במזוזה, אין מזיק ואין שטן ואין פגע רע מתקרב אליו. מפני שהקב"ה שומר הפתח, אפילו בשעה שניתן רשות למלאך המשחית לחבל, זוקף עיניו, ורואה ששם שדי עומד על הפתח, כדכתיב, ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף. לפיכך צריך האדם שיהא תמיד מצוי במצות מזוזה.[אות תנח] פתח רבי נהוראי בפרשת ציצית ודרש, ועשו להם ציצית על כנפי

98

פירוש הסולם לזוהר - הקדמה מאמר חדי במועדיא ולא יהיב למסכני

 על ידי כך שאין כוונתו להשפיע, נמצאת המצוה בלי טעם ובלי אהבה ויראה, דהיינו בלא לב. אמנם כיון שכבר משך את האדם לרשתו, יש לו כח אח"ז להזדווג עם הנוקבא שלו דתהומא רבא, שהיא קליפה רעה ומרה, המזייפת בשמא דקב"ה, ואז נוטלת נשמתו הימנו עש"ה. וזה אמרו ההוא רע עין שטן שונא אותו וקא מקטרג ליה וסליק ליה מעלמא כי אחר שהכשילו במצות שמחת יו"ט שלא יהיה להשפיע נ"ר ליוצרו, כי זה נראה מתוך שאוכל לבדו ואינו מהנה לעניים, הנה אח"כ מזדווג עם הנוקבא שלו ונוטל נשמתו.[אות קעה] חולקיה דקב"ה למחדי וכו': חלקו של הקב"ה הוא, לשמח את העניים,

99

פירוש הסולם לזוהר - בראשית פרשת בראשית א מאמר והארץ היתה תהו

 שם מ"ב שהוא צורה חקוקה בחותם, דהיינו בחומר חותם, ה"ס אהיה אשר אהיה, שב' שמות אהיה הם בגי' מ"ב, וה"ס בחינה ב', דשם מ"ב הנ"ל, שה"ס ישסו"ת שמחזה עד הטבור דא"א, והם בחינת בריאה דאצילות. ציור מ"ב בשעוה דא אבגיתץ ציור שם מ"ב הנחתם בשעוה ה"ס ז' שמות אבגית"ץ קרע שטן וכו' שבר"ת של אנא בכח, שיש בכל אחד ו' אותיות והם מ"ב אותיות. ומקודם לכן אומר שם הת"ז, אינון ברזא דז' שמהן דבהו מ"ב אתוון לקבל ז' יומי בראשית דאית בהו יוד אמירן ול"ב אלקים, שהשם מ"ב דאנא בכח, הוא בחי' שם מ"ב דמעשה בראשית, שה"ס ל"ב אלקים ועשרה

100

פירוש הסולם לזוהר - בראשית פרשת בראשית א מאמר והנחש היה ערום

 אות תלז] והנחש, ר' יצחק אמר דא יצה"ר. ר' יהודה אמר נחש ממש: והנחש היה ערום וגו' ר' יצחק אמר שהנחש הוא יצר הרע המפתה לחטוא. ר' יהודה אומר שהיה נחש ממש. אתו לקמיה דר"ש אמר לון ודאי כלא חד וסמאל הוה ואתחזי על נחש וצולמיה דנחש דא איהו שטן וכלא חד באו לפני ר"ש, אמר להם ודאי הכל אחד, כי סמאל היה ונראה רוכב על נחש, וצורת הנחש הוא השטן, דהיינו היצה"ר המפתה לבני אדם לחטוא ואח"כ עולה למעלה ומשטין. הרי שהכל אחד, ואפשר לומר שהנחש הוא יצה"ר, ואפשר לומר נחש ממש.[אות תלח] תנינא בההיא שעתא נחת סמאל

1234567891011121314151617181920