שופטים

שופטים מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 6804 מקורות עבור שופטים. להלן תוצאות 61 - 70

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


61

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ה

 ברצון חכמים. תני רבי יודה בר פזי רב דלייה אמרו לו או עמוד מבינותינו או העבר רצועה מבין קרניה. אמר רבי יוסי בי רבי בון [דף לג עמוד א] שהיה מתריס כנגדן. א"ר חנניה פעם אחת יצאת והשחירו שיניו מן הצומות. א"ר אידי דחוטריה אשתו הייתה. ומנין שאשתו קרוי עגלה. [שופטים יד יח] לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי. תמן אמרין שכינתו היתה. ויש אדם נענש על שכינתו. אמר רבי קיריס דידמא ללמדך שכל מי שהוא ספיקא בידו למחות ואינו ממחה קלקלתו תלויה בו:הדרן עלך פרק במה בהמה

62

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ו

 אזניך. וכומז יש אומרים זה טפוס של רחם. ויש אומרים זה טפוס של דדים. כתיב [ישעי' ג יח] ביום ההוא יסיר ה' את תפארת העכסים. [דף לז עמוד א] קורדיקייה. כמה דתימר [ישעי' ג טז] וברגליהם תעכסנה. השביסים. שלטוניה. כמה דאת אמר שביס של סבכה. הסהרונים עונקיה. כמה דאת אמר [שופטים ח כא] ויקח את הסהרונים אשר בצוארי גמליהם. הנטיפות שלמיני. השירות שיראין. והרעלות. בלינדייא. הפארות. כליליא. כמה דאת אמר [יחזקאל כד כג] פארכם על ראשיכם. והצעדות פרופסלה. הקישורים קרקישיה. ובתי הנפש. תירגם עקילס אסטומובריאה. דבר שניתן על בת הנפש. והלחשים קדשיא. דבר שהוא נותן על בתי הלחישה. הטבעות היזקייא.

63

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ט

 שאין טומאת עכו"ם מחוורת דלא כן מקישה לקלים ואינו מקישה לחמורים. אמר רבי מנא מחוורת היא ולמה הוא מקישה למת לשרץ ללמד מהם לקלים שבה. הדא דאת אמר בעכו"ם שבורה. אבל בשלימה אפילו כל שהוא דאמר רב הונא רבי חמא בר גוריון בשם רב הבעל ראש גוייה היה ונאפון היה [שופטים ח לג] וישימו להם בעל ברית לאלהים. ומה טעמא דר' עקיבה [דברים ז כו] תעב תתעבנו כנידה. מה טעמון דרבנן [דברים ז כו] שקץ תשקצנו כשרצים. מה מקיימין רבנן טעמא דר' עקיבה תעב תתעבנו צאיהו נבליהו. מה מקיים ר' עקיבה טעמון דרבנן שקץ תשקצנו שקציהו נבליהו מניין לרבנן נבליהו.

64

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תענית פרק ד

 ולא תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה אחר כי איש בנחלת מטה אבותיו ידבקו בנ"י וכתיב [שם ח] וכל בת ירשת נחלה ממטות בנ"י וגו'. וכי איפשר לבת לירש שני מטות תיפתר שהיה אביה משבט אחר ואמה משבט אחר. ורבנן אמרי שבו הותר שבטו של בנימין לבוא בקהל דכתיב [שופטים כא יח] ארור נתן אשה לבנימן מקרא קראו וקירבוהו מקרא קראו וריחקוהו. מקרא קראו וקירבוהו [בראשית מח ה] אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי מקרא קראו וריחקוהו [שם לה יא] גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו ואדיין לא נולד בנימן. ר' אבון אומר שבו בטל החפר. וא"ר

65

מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה יז

 ואיזהו דבר שהוא מכוון כנגד הלב זה גובה של יד: על ידך. זה שמאל אתה אומר זה שמאל או אינו אלא ימין אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנ' אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים וגו' (ישעיה מח יג) ואומר ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים (שופטים ה כו) הא אינו יד בכל מקום אלא שמאל ר' נתן אומר וקשרתם וכתבתם מה כתיבה בימין אף קשירה בימין אבא יוסי החרם אומר מצינו שהימין קרויה יד אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנא' וישלח ישראל את יד ימינו (בראשית מח יד) ומה ת"ל על ידך להביא את הגידם

66

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויהי פרשה ה

 להם לישראל נסים על ידי שרי זבולון ונפתלי בימי דבורה וברק שנ' ותשלח ותקרא לברק בן אבינועם מקדש נפתלי ותאמר אליו הלא צוה ה' אלהי ישראל לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני זבולן ומבני נפתלי ואומר ומשכתי אליך אל נחל קישון את סיסרא שר צבא יבין (שופטים ד ו - ז) ואומר זבולון עם חרף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה (שם /שופטים/ ה יח). ור' יהודה אומר בלשון אחר ויבאו בני ישראל בתוך הים כיון שעמדו שבטים על הים זה אומר אין אני יורד תחלה לים וזה אומר אין אני יורד תחלה לים שנ' סבבוני בכחש

67

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דשירה פרשה א

 שנאמרה על הבאר שנ' אז ישיר ישראל (במדבר כא יז), הרביעית שאמר משה שנ' ויהי ככלות משה לכתוב את דברי השירה הזאת (דברים לא כד), החמישית שאמר יהושע שנ' אז ידבר יהושע לה' ביום תת ה' וגו' (יהושע י יב), הששית שאמרה דבורה וברק שנ' ותשר דבורה וברק בן אבינועם (שופטים ה א), השביעית שאמר דוד שנ' וידבר דוד לה' את דברי השירה הזאת (ש"ב =שמואל ב'= כב א), השמינית שאמר שלמה שנאמר מזמור שיר חנוכת הבית לדוד (תהלים ל א) וכי דוד בנאו והלא שלמה בנאו שנ' ויבן שלמה את הבית ומה ת"ל מזמור שיר חנוכת הבית לדוד אלא

68

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דשירה פרשה ב

 הקב"ה למכעיסיו קל וחומר לעושי רצונו. וכן אתה מוצא במצריים שבמה שנתגאו לפניו בו נפרע מהם שנ' ויקח שש מאות רכב בחור וכתיב אחריו מרכבות פרעה וחילו ירה בים וגו'. וכן אתה מוצא בסיסרא שבמה שנתגאה לפניו בו נפרע ממנו שנ' ויזעק סיסרא את כל רכבו תשע מאות רכב וגו' (שופטים ד יג) וכתיב מן שמים נלחמו הככבים ממסילותם נלחמו עם סיסרא. וכן אתה מוצא בשמשון הגבור במה שנתגאה לפניו בו נפרע ממנו שנ' ויאמר שמשון אל אכיו /אביו/ אותה קח לי כי היא ישרה בעיני ואומר ואביו ואמו לא ידעו כי מה' וגו' (שם /שופטים/ יד ג - ד) וכתיב

69

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דשירה פרשה ו

 כאן אתה אומר כי הנוגע בכם וגו' [ר' יהודה אומר בבבת אין כתיב כאן אלא בבבת עינו] כביכול כלפי מעלה הכתוב מדבר אלא שכנה הכתוב. וכל מי שעוזר את ישראל כאלו עוזר להב"ה שנאמר אורו מרוז אמר מלאך ה' אורו ארור יושביה כי לא באו לעזרת ה' לעזרת ה' בגבורים (שופטים ה כג) הרבת להתגאות כנגד מי שקם כנגדך ומי קמו כנגדך מי שקמו כנגד בניך ומה טיבן את כדרלעומר ותדעל מלך גוים וגו' (בראשית יד ט) ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם. מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגליו (ישעיה מא ב) מהו אומר רדפם יעבור שלום וגו'. וכן הוא

70

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דעמלק פרשה ב

 דן (שם /דברים/ לד א) זו ארץ ישראל בקש לראות בית המקדש והראהו שנאמר את הגלעד ואין גלעד אלא בית המקדש שנא' גלעד אתה לי ראש הלבנון (ירמ' כב ו) מנין שהראהו אף שמשון בן מנוח שנאמר עד דן ולהלן הוא אומר ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח (שופטים יג ב). ד"א עד דן עדין לא באו שבטים לארץ ולא נתחלקה ארץ ישראל לישראל ומה ת"ל עד דן אלא שאמר לו לאברהם שנים עשר שבטים עתידין לצאת מחלציך וזה חלקו של אחד מהם. כיוצא בו וירדוף עד דן (בראשית יד יד) עדין לא באו השבטים לעולם ולא נתחלקה

1234567891011121314151617181920