שומר

שומר מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 11646 מקורות עבור שומר. להלן תוצאות 151 - 160

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


151

מדרש תנחומא (בובר) פרשת מצורע

 מות וחיים ביד (הלשון) [לשון]. [ד"א מות וחיים ביד לשון] אל תאמר הואיל ונתנה לי רשות לדבר הרי אני מדבר כל מה שאני מבקש, הרי כבר הזהירה התורה אותך נצור לשונך מרע [ושפתיך מדבר מרמה] (שם /תהלים/ לד יד), שמא תאמר שאתה מחסר, אין אתה אלא משתכר, ורוח הקדש מצווחת שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו (משלי כא כג), אל תהי קורא כן, אלא שומר מצרעת נפשו.[ה] ד"א מות וחיים ביד (הלשון) [לשון]. קשה לשון הרע שאין אדם מוציאו מפיו עד שהוא כופר בעיקר, שנאמר אשר אמרו ללשונינו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו (תהלים יב ה), כביכול הקב"ה

152

מדרש תנחומא (בובר) פרשת נשא

 אותה חלה להקב"ה, נקדיש את כל שללה לגבוה, אמר הקב"ה הואיל וכך עשית הרי קרבנך מסייע את שבטך ודוחה את השבת, שנאמר ביום השביעי נשיא לבני אפרים.[לב] [ביום השביעי נשיא לבני אפרים. אמר ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי] זש"ה (כאשר) [באשר] דבר מלך שלטון וגו' שומר מצוה לא ידע דבר רע (קהלת ח ד ה), וכן הוא אומר אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל (ביראת) [יראת] אלהים (ש"ב =שמואל ב'= כג ג), מי הוא זה, זה שמושל ביצרו, ומי היה זה, זה יוסף אבי (מנשה) [אפרים], אבי אביו של יהושע בן נון, מה

153

מדרש תנחומא (בובר) פרשת בהעלותך

 איש.[כח] וירדתי ודברתי (שם עמך) [עמך שם] (שם /במדבר/ יא יז). להודיעך שיום מינוי זקנים היה חביב לפני הקב"ה כיום מתן תורה, שנאמר כי ביום השלישי ירד ה' וגו' (שמות יט יא), ואף במינוי הזקנים וירדתי כתיב, למה הדבר דומה, למלך שהיה לו פרדס, ושכר לתוכו שומר, ונתן לו שכר שמירה שישמור הפרדס, לאחר זמן אמר לו השומר איני יכול לשמור כולו לבדי, אלא תן לי אחרים שישמרו עמי, א"ל המלך לך נתתי את כל הפרדס כולו לשמרו, וכל שכירות שמירתו לך נתתי, ועכשיו תאמר לי לך והבא אחרים שישמרו עמי, הריני מביא אחרים שישמרו עמך, אלא הוי יודע

154

מדרש תנחומא (בובר) פרשת שלח

 הלילה היתה שפחה אומרת למטרוניתא, [אני נאה ממך והמלך אוהב אותי יותר ממך, אמרה לה אותה מטרוניתא] יבא הבקר ונדע מי [נאה ומי] אהב המלך, כך אומות העולם אומרים לישראל אנו מעשינו יפין ובנו חפץ הקב"ה, לכך (אמר ישעיה) [אמרו ישראל] יבא הבקר ואנו יודעין במי חפץ הקב"ה, שנאמר אמר שומר אתא בקר (ישעיה כא יב), יבא העולם הבא שנקרא בקר, ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע (מלאכי ג יח). כתיב אך הבל בני אדם (תהלים סב י), אמר ר' חייא בשם ר' לוי כל הבלים שעושין ישראל כל ימות השנה, במאזנים לעלות (שם /תהלים ס"ב/), הקב"ה מוחל להם במזל מאזנים,

155

מדרש תנחומא (בובר) פרשת בלק

 סבור לקללן ולהכחידן, ומעט עשו תשובה וביטל וינחם ה' על הרעה (שם /שמות/ לב יד).[כב] לא הביט און ביעקב (במדבר כג כא). אמר בלעם אינו מסתכל בעבירות שבידם ולא בגיאות שלהם. ה' אלהיו עמו (שם /במדבר כ"ג/). אמרת לי לכה נא ארה לי, פרדס שאין לו שומר הגנב יכול להזיקו, או אם ישן לו השומר, נכנס הגנב, ואלו הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל (תהלים קכא ד), והיאך אני יכול להזיקן, ה' אלהיו עמו, א"ל בלק הואיל ואין אתה יכול ליגע בהן מפני משה משמשן, ראה זה אחריו מה יהיה, א"ל אף הוא קשה כמותו, ה' אלהיו עמו

156

מדרש תנחומא (בובר) פרשת נצבים

 אלעזר תבא מאירה על לבן שאמר ליעקב למה גנבת את אלהי (בראשית לא ל), לעצמה אינה יכולה להציל [מן הגניבה] לאחרים היאך יכולה להציל, אבל ישראל אינו כן, שנאמר הוא תהלתך והוא אלהיך (דברים י כא), והוא משמר את ישראל כאב המשמר את הבן, שנאמר הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל (תהלים קכא ד). חסלת פרשת נצבים.

157

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בראשית

 הבל אחיך, א"ל ווי לו שריחם עליך ולא הרגך כשנפלת תחתיו ואתה עמדת והרגת אותו והאיך הרגו עשה לו פציעות פציעות חבורות חבורות באבן בידו וברגליו שלא היה יודע מהיכן נשמתו יוצאת עד שהגיע לצוארו כיון שאמר לו הקב"ה אי הבל אחיך א"ל לא ידעתי השומר אחי אנכי אתה הוא שומר כל הבריות ואתה מבקשו מידי, משל למה"ד לגנב שגנב כלים בלילה ולא נתפש, לבקר תפשו השוער, א"ל למה גנבת את הכלים, א"ל אני גנב ולא הנחתי אומנתי אבל אתה אמונתך /אומנתך/ בשער לשמור למה הנחת אומנתך, ועכשיו אתה אומר לי כך, ואף קין כך אמר אני הרגתי אותו בראת

158

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וירא

 אברהם (בראשית יט) אתם אומרים ובן אדם כי תפקדנו שנאמר וה' פקד את שרה, אמר להם עתידים אתם לראות את האב ששוחט את הבן והבן נשחט על קדוש שמי.(יט) [כב, א] ויהי אחר הדברים האלה, זשה"כ באשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה וגו', שומר מצוה לא ידע דבר רע (קהלת ח) מהו כל מה שהקב"ה חפץ לעשות, שלטון הוא ואין מי שימחה בידו, אלא מי יאמר לו מה תעשה, שומר מצוה אלו הצדיקים שמשמרים מצותיו של הקב"ה והקב"ה מקיים גזירתן, וכה"א ותגזר אומר ויקם לך וגו' (איוב כב) תדע לך שכשעשו אותו מעשה בקש הקב"ה לכלותן,

159

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויצא

 העבד העברי (בראשית לט) אמרה לו אם אין את שומע לי אני פוסקת בלאדין שלך, אמר לה נותן לחם לרעבים יאכילני, אמרה לו אני מכניסך בכבלים, אמר לה ה' מתיר אסורים, אמרה לו עיניך היפות אני מעורתן, אמר לה ה' פוקח עורים, אמרה לו אני מגלה אותך, אמר לה ה' שומר את גרים, דבר אחר עושה משפט לעשוקים זו רחל שהיתה עשוקה שהושיבה אביה באפריון והכניס את לאה וכיבה את הפנסין והוציא בידו את רחל יש עושק גדול מזה, ומי עשה דינה נותן לחם לרעבים שהיתה רעבה מבנים, ה' מתיר אסורים שנא' ויזכור אלהים את רחל וגו', ויזכור אלהים את

160

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וישב

 ממונך, וכל זה לא עשתה אלא שמא יתרצה בה, ובכל יום ויום הולכת אצלו ואומרת לו התרצה לי והוא אומר כבר נשבעתי, והיא אומרת לו אני מעוורת עיניך והוא אומר ה' פוקח עורים, כאן תהא מיתתך בכבלים והוא אומר ה' מתיר אסורים, אני מוכרת אותך בארץ רחוקה הוא אומר ה' שומר את גרים (תהלים קמו) ולא היה צריך לעשות שם אלא עשר שנים, ולמה הוסיפו לו שם ב' שנים אמר הקב"ה אתה השלכת בטחוני ובטחת בשר המשקים ואמרת לו שתי זכירות כי אם זכרתני והזכרתני תשתכח ב' שנים בבית הסהר לכך כתיב ויהי מקץ שנתים ימים ב' שנים ליציאת שר

1234567891011121314151617181920